ענש
(הקודם) « עצלות
» עצה (הבא)
חלק ראשון:
א. לִפְעָמִים כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עָשָׂה מִצְוָה כָּזֶה, כְּשֶׁבָּאָה לְיָדוֹ.
ב. לִפְעָמִים דָּנִין אֶת הָאָדָם עַל פִּיו.
ג. לִפְעָמִים הָאָדָם נֶהֱרָג, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַמְלִיץ בְּעַד אֶחָד, שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתוֹ בְּחִנָּם.
ד. לִפְעָמִים הָאָדָם נֶעֱנָשׁ, עַל שֶׁפָּשַׁע בִּמְלַאכְתּוֹ, אוֹ שֶׁנִּגְזַר גְּזֵרָה עַל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ אוֹ עַל עַמּוֹ.
ה. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מִכְּפוּיֵי טוֹבָה עַל־יְדֵי כְּפוּיֵי טוֹבָה.
ו. מִי שֶׁכֶּלֶב נָשַׁךְ אוֹתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁקִּבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע.