י'ב חשון בדיקת אמיתות העובדות
בס"ד
ספר חפץ חיים
42 יום
י"ב חשון
בדיקת אמיתות העובדות
אין די בכך שמצב יוגדר כשייך לאחר מסוגי הדיבור לתועלת שנמנו לעיל ,חייבים להתקיים לא פחות משבעה תנעים לפני שיהיה מותר לומר דבר ביקורתי על פלוני ,
-תנאי ראשון: נפעל רק על פי מידע מכולו ראשון ,
קבוצת התנאים הראשונה עוסקת באימות העובדות ,אסור בהחלט לומר משוה מכריע על פלוני על יסוד ידיעות שהושגו ממישהו אחר , אין להסיק על ליקוי בהתנוהגותו או באופיו של פלוני אלא רק על יסוד מידע ממקור ראשון {היוצא מכלל זה יהיה כאשר אדם מנסה להגן על משיהו מפני נזק אפשרי : במקרים כאלו מותר לספר ידיעות מכלי שני ועל כך ידובר בהמשך }
-תנאי שני: יש לנתח היטב את נסיבות הענין גם אם אדם היה עד להתנהגות שיהא לכאורה בלתי נאותה , אל יהיה פזיז בשיפוטו לגבי המעשה ,
" האדם המורגל בחטא זה ח"ו ,צריך להתאונן תמיד על נפשו...."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י"ב חשון מחזור א'
צרעת הנפש
וזהו כונת המדרש {והובא בילקוט ,פרשת מצורע , בשם רבי ינאי}
"שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו, מצרעת נפשו ,כי הנגע והצרעת דבוקה בנפש,
על -כן האדם המרגל בחטא זה ,חס ושלום , צריך להתאונן תמיד על נפשו , כי אף שמחפה עליו הקדוש -ברוך -הוא בזה העולם ואינו מראה קלונו לכל - אחר פטירתו ,כשיצא הנפש מהגוף , יתגלה זהמת צרעתו לעיני הכול : וכל -עוד שיהיה דבוק חלאה הזהמא הזו בנפש בודאי לא יבוא מנגע בהיכל ה' בגן -עדן , הצטרך לישב בדד למעלה חוץ למחנה ישראל שהוא מקום הקלפות והחיצונים ,אם לא עשה תשובה כראוי ,
ספר חפץ חיים
42 יום
י"ב חשון
בדיקת אמיתות העובדות
אין די בכך שמצב יוגדר כשייך לאחר מסוגי הדיבור לתועלת שנמנו לעיל ,חייבים להתקיים לא פחות משבעה תנעים לפני שיהיה מותר לומר דבר ביקורתי על פלוני ,
-תנאי ראשון: נפעל רק על פי מידע מכולו ראשון ,
קבוצת התנאים הראשונה עוסקת באימות העובדות ,אסור בהחלט לומר משוה מכריע על פלוני על יסוד ידיעות שהושגו ממישהו אחר , אין להסיק על ליקוי בהתנוהגותו או באופיו של פלוני אלא רק על יסוד מידע ממקור ראשון {היוצא מכלל זה יהיה כאשר אדם מנסה להגן על משיהו מפני נזק אפשרי : במקרים כאלו מותר לספר ידיעות מכלי שני ועל כך ידובר בהמשך }
-תנאי שני: יש לנתח היטב את נסיבות הענין גם אם אדם היה עד להתנהגות שיהא לכאורה בלתי נאותה , אל יהיה פזיז בשיפוטו לגבי המעשה ,
" האדם המורגל בחטא זה ח"ו ,צריך להתאונן תמיד על נפשו...."
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה י"ב חשון מחזור א'
צרעת הנפש
וזהו כונת המדרש {והובא בילקוט ,פרשת מצורע , בשם רבי ינאי}
"שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו, מצרעת נפשו ,כי הנגע והצרעת דבוקה בנפש,
על -כן האדם המרגל בחטא זה ,חס ושלום , צריך להתאונן תמיד על נפשו , כי אף שמחפה עליו הקדוש -ברוך -הוא בזה העולם ואינו מראה קלונו לכל - אחר פטירתו ,כשיצא הנפש מהגוף , יתגלה זהמת צרעתו לעיני הכול : וכל -עוד שיהיה דבוק חלאה הזהמא הזו בנפש בודאי לא יבוא מנגע בהיכל ה' בגן -עדן , הצטרך לישב בדד למעלה חוץ למחנה ישראל שהוא מקום הקלפות והחיצונים ,אם לא עשה תשובה כראוי ,