י'ד אלול בחבורה
בס"ד
ספר חפץ חיים
רכילות :שמיעה
340 יום
י"ד אלול
בחבורה
משלון הפסוק "תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא " {ויקרא י"ט , י"ז } לומדים חז"ל שהתוכחה צריכה להעשות בשלון רכה ומבלי לבייש את החוטא , לפיכך , כשאדם מספר רכילות בחברת אחרים ,עדיף שהשומע יחליף בעדינות את נושא השיחה ולאחר מכן יוכיח את המספר ביחידות , מותר למחות נגד רכילות באופן שהמספר יחוש אי - נוחות רק כאשר אין דרך אחרת להפסיק את דבריו ,
" כי דבר הזה לא נקנה בשום קוין ,ורק עמל האדם בעצמו לנפשו"
בס"ד
פירוש הלכה י"ד אלול מחזור ב'
מענה למתרשל
"אם אין אני לי ,מי שפועליו ועוזריו לא יביאו לו כלל לפרנסת נפשו , ורק עליו בעצמו להביא אשרה וחיותה , וזה שאמר :אם אין אני לי ,היינו במה שנוגע רק לי , הינו לעצם האדם ,שהוא נשמתו הקיימת: אם לא אשתדל בעצמי עבורה בהשגת קניניה , תורה ומעשים טובים ,מי יביא לי חיות ואשר עבורה ,כי דבר הזה לא נקרה בשום קנין , ורק עמל האדם בעצמו לנפשו {ומה שמשיג חלק התורה על -ידי החזקת ,הלוא ,גם -כן במעשיו הוא ,שמחזיק בהונו ,} ב} ועל הטענה השניה של יושבי בטל , מפני שאין צורך לו לעמול כל היום במלאכתו ,שדי לו לפרנסת ביתו רק מעט הזמן שעוסק במלאכתו ,על זה אמר התנא ,שבעבודת צרכי נשמתו לא כן הוא ,כי הזסמן קצר והמלאכה מרבה ,שאף אם היה מסור כל עבודתו ועמלו כל ימי חיי רק לקנין נפשו , להשיג תורת השם ולקיים מצותיו ,גם -כן מה נחשב הוא עמלו בימיו הקצובין לצורך חיי נשמתו הנצחי , חי עד , וזהו שאמר :" וכשאני לעצמי ", שאהיה מסור בכל עמלי רק לעצמי , היינו לנשמתי ,שהוא עצם האדם , "מה אני "- מה חשובה עבודתי בימים הקצובין לדרך הרחוקה ? והוא כמאמר מר עוקבא {כתובות סז ,ב} כשראה חשבון צדקותיו שעלה למעלה ,אמר : ארחא רחיקתא וזוידאי קלילא ,שלאורך הדר לא נחשב הצידה כלל , ובזבז עוד חצי ממונו ,
וכל "שכן שכאשר יבוא האדם לחשבון מימי חייו יראה , שרק מעט מזער עושה לעצמו , ורוב עמלו להבל הוא , ואם -כן ,איך יפעול בנפשו שלא לפקח על -כל -פנים על שעות הפנויות לו מעבודה , להשיג בהם תורה ומצוות , שהוא קניני עצמו.
ספר חפץ חיים
רכילות :שמיעה
340 יום
י"ד אלול
בחבורה
משלון הפסוק "תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא " {ויקרא י"ט , י"ז } לומדים חז"ל שהתוכחה צריכה להעשות בשלון רכה ומבלי לבייש את החוטא , לפיכך , כשאדם מספר רכילות בחברת אחרים ,עדיף שהשומע יחליף בעדינות את נושא השיחה ולאחר מכן יוכיח את המספר ביחידות , מותר למחות נגד רכילות באופן שהמספר יחוש אי - נוחות רק כאשר אין דרך אחרת להפסיק את דבריו ,
" כי דבר הזה לא נקנה בשום קוין ,ורק עמל האדם בעצמו לנפשו"
בס"ד
פירוש הלכה י"ד אלול מחזור ב'
מענה למתרשל
"אם אין אני לי ,מי שפועליו ועוזריו לא יביאו לו כלל לפרנסת נפשו , ורק עליו בעצמו להביא אשרה וחיותה , וזה שאמר :אם אין אני לי ,היינו במה שנוגע רק לי , הינו לעצם האדם ,שהוא נשמתו הקיימת: אם לא אשתדל בעצמי עבורה בהשגת קניניה , תורה ומעשים טובים ,מי יביא לי חיות ואשר עבורה ,כי דבר הזה לא נקרה בשום קנין , ורק עמל האדם בעצמו לנפשו {ומה שמשיג חלק התורה על -ידי החזקת ,הלוא ,גם -כן במעשיו הוא ,שמחזיק בהונו ,} ב} ועל הטענה השניה של יושבי בטל , מפני שאין צורך לו לעמול כל היום במלאכתו ,שדי לו לפרנסת ביתו רק מעט הזמן שעוסק במלאכתו ,על זה אמר התנא ,שבעבודת צרכי נשמתו לא כן הוא ,כי הזסמן קצר והמלאכה מרבה ,שאף אם היה מסור כל עבודתו ועמלו כל ימי חיי רק לקנין נפשו , להשיג תורת השם ולקיים מצותיו ,גם -כן מה נחשב הוא עמלו בימיו הקצובין לצורך חיי נשמתו הנצחי , חי עד , וזהו שאמר :" וכשאני לעצמי ", שאהיה מסור בכל עמלי רק לעצמי , היינו לנשמתי ,שהוא עצם האדם , "מה אני "- מה חשובה עבודתי בימים הקצובין לדרך הרחוקה ? והוא כמאמר מר עוקבא {כתובות סז ,ב} כשראה חשבון צדקותיו שעלה למעלה ,אמר : ארחא רחיקתא וזוידאי קלילא ,שלאורך הדר לא נחשב הצידה כלל , ובזבז עוד חצי ממונו ,
וכל "שכן שכאשר יבוא האדם לחשבון מימי חייו יראה , שרק מעט מזער עושה לעצמו , ורוב עמלו להבל הוא , ואם -כן ,איך יפעול בנפשו שלא לפקח על -כל -פנים על שעות הפנויות לו מעבודה , להשיג בהם תורה ומצוות , שהוא קניני עצמו.