י' אלול דיבור לתועלת - סיכום
בס"ד
ספר חפץ חיים
רכילות:תועלת
336 יום
י' אלול
דיבור לתועלת : סיכום
לאחר דיון בדיניח דיבור לתועלת הן ביחס ללשון הרע והן ביחס לרכילות , מתברר שאין קיצורי דרך בהחלטה האם לומד דברים כשמכוונים לתועלת , הימנעות מדיבור בשעת ספק יכולה להיות נכונה כשמדובר במצבים שאינם לתועלת , אבל כשחייו של משיהו אחר , או איכות חייו תלויים על חוט השערה , יתכן שהאדם יידרש להתערב בענין , חייבים ללמוד היטב את פרטי כל שבעת התנאים הנדרשים לסיפור גנאי כשמכוונים לתועלת {נמנו לעיל , יום 80 }, או לפחות להיות בקשר עם אדם מוסמך הבקיא היטב בענינים אלו ,
" וכמו שראינו במצוות שופר שכל אחד רץ לקימה , כן צריך להיות בכל המצוות לרוץ אחריהן ולשמוח בקיומן "
בס"ד
פירוש הלכה י' אלול מחזור ב'
סור מרע ועשה טוב
והנה עד כה דברנו אודות התחלת הפסוק {תהילים לד , יג-יד} "מי האיש החפץ חיים וגו' , נצור לשונך מרע וגו' , ועתה נבאר בעזר השם את סוף הפסוק {שם טו}: "סור מרע ועשה טוב ", מה ששיך לרישא דקרא "מי האיש וגו' " ואען ואמר :ידוע הוא מה שאמרו חכמינו ז"ל {תנחומא {הישן } מצורע ה}: בבאור הפסוק הזה: "מי האיש החפץ חיים "- בעולם הבא "אהב ימים לראות טוב " -בעולם הזה , "נצור לשונך מרע וגו' , סור מרע ועשה טוב " ונקדים לזה מה שאמרו בשם הגר"א על הפסוק {ישעיה ג י"יא }: "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו ,אוי לרשע רע , כי גמול ידיו יעשה לו " בצרוף הקדמה לזה ,כי המצוות שבין אדם למקום כשמקימן ,עיקר שכרן בעולם הבא ,וכן ענשן כשעובד עליהן : והמצוות שבין אדם לחברו ,שהוא מיטיב בזה, לבני -אדם , מקבל שכרו גם בעולם הזה, וכן כשעובר עליהן , לבד ענשו השמור לו לעולם הבא , נענש גם בעולם הזה בעבור שבמעשיו הצר לבני -אדם , ושם צדיק ורשע מנח על ענינים שבין אדם למקום , ושם טוב ורע מנח על ענינים שבין אדם לחברו ,
ובזה יבאר הפסוק על נכון :" אמרו צדיק כי טוב ", היינו שבמעשיו היטיב גם לבריות , "כי פרי מעלליהם יאכלו ,אוי לרשע רע " היינו שהוא רע גם בין אדם לחברו ,"כי גמול ידיו יעשה לו ", ועתה יבוא גם הפסוק הנזכר לעיל , :" מי האיש החפץ חיים " בעולם הבא , "אוהב ימים לראות טוב" גם בעולם
הזה - "סור מרע והיינו מעשות רע} ועשה טוב " , היינו גם המצוות שבין אדם לחברו ,להיטיב לזולתו , ועל -ידי -זה יראה בימיו טוב גם בעולם הזה, והנה "סור מרע " כולל כל הענינים של רע :גזל ,וחמס, ואונאה , ורבית ולהונות לזולתו , ולהלבין פניו וכדומה..
ספר חפץ חיים
רכילות:תועלת
336 יום
י' אלול
דיבור לתועלת : סיכום
לאחר דיון בדיניח דיבור לתועלת הן ביחס ללשון הרע והן ביחס לרכילות , מתברר שאין קיצורי דרך בהחלטה האם לומד דברים כשמכוונים לתועלת , הימנעות מדיבור בשעת ספק יכולה להיות נכונה כשמדובר במצבים שאינם לתועלת , אבל כשחייו של משיהו אחר , או איכות חייו תלויים על חוט השערה , יתכן שהאדם יידרש להתערב בענין , חייבים ללמוד היטב את פרטי כל שבעת התנאים הנדרשים לסיפור גנאי כשמכוונים לתועלת {נמנו לעיל , יום 80 }, או לפחות להיות בקשר עם אדם מוסמך הבקיא היטב בענינים אלו ,
" וכמו שראינו במצוות שופר שכל אחד רץ לקימה , כן צריך להיות בכל המצוות לרוץ אחריהן ולשמוח בקיומן "
בס"ד
פירוש הלכה י' אלול מחזור ב'
סור מרע ועשה טוב
והנה עד כה דברנו אודות התחלת הפסוק {תהילים לד , יג-יד} "מי האיש החפץ חיים וגו' , נצור לשונך מרע וגו' , ועתה נבאר בעזר השם את סוף הפסוק {שם טו}: "סור מרע ועשה טוב ", מה ששיך לרישא דקרא "מי האיש וגו' " ואען ואמר :ידוע הוא מה שאמרו חכמינו ז"ל {תנחומא {הישן } מצורע ה}: בבאור הפסוק הזה: "מי האיש החפץ חיים "- בעולם הבא "אהב ימים לראות טוב " -בעולם הזה , "נצור לשונך מרע וגו' , סור מרע ועשה טוב " ונקדים לזה מה שאמרו בשם הגר"א על הפסוק {ישעיה ג י"יא }: "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו ,אוי לרשע רע , כי גמול ידיו יעשה לו " בצרוף הקדמה לזה ,כי המצוות שבין אדם למקום כשמקימן ,עיקר שכרן בעולם הבא ,וכן ענשן כשעובד עליהן : והמצוות שבין אדם לחברו ,שהוא מיטיב בזה, לבני -אדם , מקבל שכרו גם בעולם הזה, וכן כשעובר עליהן , לבד ענשו השמור לו לעולם הבא , נענש גם בעולם הזה בעבור שבמעשיו הצר לבני -אדם , ושם צדיק ורשע מנח על ענינים שבין אדם למקום , ושם טוב ורע מנח על ענינים שבין אדם לחברו ,
ובזה יבאר הפסוק על נכון :" אמרו צדיק כי טוב ", היינו שבמעשיו היטיב גם לבריות , "כי פרי מעלליהם יאכלו ,אוי לרשע רע " היינו שהוא רע גם בין אדם לחברו ,"כי גמול ידיו יעשה לו ", ועתה יבוא גם הפסוק הנזכר לעיל , :" מי האיש החפץ חיים " בעולם הבא , "אוהב ימים לראות טוב" גם בעולם
הזה - "סור מרע והיינו מעשות רע} ועשה טוב " , היינו גם המצוות שבין אדם לחברו ,להיטיב לזולתו , ועל -ידי -זה יראה בימיו טוב גם בעולם הזה, והנה "סור מרע " כולל כל הענינים של רע :גזל ,וחמס, ואונאה , ורבית ולהונות לזולתו , ולהלבין פניו וכדומה..