ו' אלול הפרת סודיות
בס"ד
ספר חפץ חיים
רכילות : תועלת
332 יום
ו' אלול
הפרת סודיות
כאמור לעיל , אסור לגלות פרט שהופקד בידי האדם כסוד , וזה אבק רכילות {ראה לעיל , יום 136 }, תחום רגיש במיוחד שלא נדון בספר חפץ חיים הוא סיפור מידע סודי כשמכוונים לתועלת ,
אולם ברור שאם ההלכה דורשה מאדם לגלות דבר סודי ליחיד מסוים , ובמקום זה הוא מגלה את הדבר למישהו אחר , והוא עומד על כך שהדבר יישאר סודי , בקשתו לא תכובד אם ,לדוגמא ,מישהו המועמד ולשידוך מגלה לחברו בסוד שיש לו מחלה כרונית רצינית ,מחובתו של החבר לדאוג לכך שהצר השני ישמע על המחלה , אין הוא יכול לדרוש סודיות כשהתורה מחייבת אותו לגלות מידע כזה ,
מצב שני שבו ברור שחייבים לגלות סוד הוא כשפלוני סיפר לחברו על תכניתו הסודית לגרום נזק למשיהו , אי אפשר לדרוש סודיות כשעומדים להזיק לאחרים :
"ואף בעל לשה"ר הוא כן , כשיתפרסם לאנשים טבעו הרע , הכול ישנאוהו וישמרו עצמם ממנו פן יעשם לבוז ולחרפה "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה ו' אלול מחזור ב'
הנחש כמשל
וכאשר נתבונן נמצא שהלשון הרע הראשון שבא לעולם היה על -ידי הנחש , ועל -ידי כפירה באלוהים חיים , שאמר לחוה {בראשית ג ,ד} :" כי ידע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם ", וכפרוש רש"י כשם המדרש שאמר : כל אמן שונא את בני אמנותו : מן האילן הזה אכל וברא את העולם - אכלו אתם , ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יוצרי עולמות וזהו גרם מיתה לכל באי עולם , וענשו היה מדה במידה ,שכל הבריות שונאים אותו ורוצים להרגו , וכמו שאמר הכתוב {שם טו}: " ואיכה אשית וגו' , הוא ישפך ראש " {מלבד שאר הענשים שהטלו עליו , שנקצצו רגליו , כמו דכתיב {שם יד}: "על גחנך תלך " , ומאלכלו עפר , כדכתיב {שם} "ועפר תאכול וגו' " } ונטל ממנו כוח הדבור , ואף בעל לשון הרע הוא כן : כשיתפרסם לאנשים טבעו הרע הכול ישנאוהו וישמרו עצמם ממנו, פן יעשם לבוז ולחרפה.
ספר חפץ חיים
רכילות : תועלת
332 יום
ו' אלול
הפרת סודיות
כאמור לעיל , אסור לגלות פרט שהופקד בידי האדם כסוד , וזה אבק רכילות {ראה לעיל , יום 136 }, תחום רגיש במיוחד שלא נדון בספר חפץ חיים הוא סיפור מידע סודי כשמכוונים לתועלת ,
אולם ברור שאם ההלכה דורשה מאדם לגלות דבר סודי ליחיד מסוים , ובמקום זה הוא מגלה את הדבר למישהו אחר , והוא עומד על כך שהדבר יישאר סודי , בקשתו לא תכובד אם ,לדוגמא ,מישהו המועמד ולשידוך מגלה לחברו בסוד שיש לו מחלה כרונית רצינית ,מחובתו של החבר לדאוג לכך שהצר השני ישמע על המחלה , אין הוא יכול לדרוש סודיות כשהתורה מחייבת אותו לגלות מידע כזה ,
מצב שני שבו ברור שחייבים לגלות סוד הוא כשפלוני סיפר לחברו על תכניתו הסודית לגרום נזק למשיהו , אי אפשר לדרוש סודיות כשעומדים להזיק לאחרים :
"ואף בעל לשה"ר הוא כן , כשיתפרסם לאנשים טבעו הרע , הכול ישנאוהו וישמרו עצמם ממנו פן יעשם לבוז ולחרפה "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה ו' אלול מחזור ב'
הנחש כמשל
וכאשר נתבונן נמצא שהלשון הרע הראשון שבא לעולם היה על -ידי הנחש , ועל -ידי כפירה באלוהים חיים , שאמר לחוה {בראשית ג ,ד} :" כי ידע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם ", וכפרוש רש"י כשם המדרש שאמר : כל אמן שונא את בני אמנותו : מן האילן הזה אכל וברא את העולם - אכלו אתם , ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יוצרי עולמות וזהו גרם מיתה לכל באי עולם , וענשו היה מדה במידה ,שכל הבריות שונאים אותו ורוצים להרגו , וכמו שאמר הכתוב {שם טו}: " ואיכה אשית וגו' , הוא ישפך ראש " {מלבד שאר הענשים שהטלו עליו , שנקצצו רגליו , כמו דכתיב {שם יד}: "על גחנך תלך " , ומאלכלו עפר , כדכתיב {שם} "ועפר תאכול וגו' " } ונטל ממנו כוח הדבור , ואף בעל לשון הרע הוא כן : כשיתפרסם לאנשים טבעו הרע הכול ישנאוהו וישמרו עצמם ממנו, פן יעשם לבוז ולחרפה.