י'ג אב הצתת שנאה
בס"ד
ספר חפץ חיים
אבק רכילות
309 יום
י"ג אב
הצתת שנאה -אבק רכילות
מי שאינו זהיר בלשונו עלול מכלי משים לעורר מדגים ולהצית את אש השנאה , אסור לדבר על ארוע מסוים או כל ידיעה אחרת שיזכירו לשומע מצב שבו נגרם לו עוול על ידי פלוני , סיפור דברים כאללו הוא בגדר אבק רכילות המספר אותם עובר עבירה למרות שלא היתה לו כל כוונה לגרום לשומע כי ייזכר בעוול שנגרם לו וחזל"ל אומרים שהיה עליו להיזהר בלשונו ולא להזכיר דברים העלולים לעורר מדנים ,
" כל הכועס ,כל מיני גיהנום שולטין בו "
פירוש הלכה י"ג מחזור ב'
הסר כעס מלבך
וזה לשון הזוהר הקדוש {פרשת תצוה }{דף קפב ע"א } על הפסוק {ישעיה ב ,כב} "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשוב הוא ": הבא פקד קדשא -בריך -הוא לבר -נש ואזהיר לה לאסתמרא מאנון
בני -נשא דאזסטו אורחיהו מאורח טב לאדח ביש , ומסבאבו נפשיהו בההוא מסאבו אחרא וכו' , ובמאי אתידע בר -נש ,למנדע מאן איהו ,לקרבא בהדה ,או לאתמנעא מנה? ברגזה ממש ידע לה בר -נש וישתמודע מאן איהו , אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרגזה , אתי עלה ,דלא יעקר לה מאתרה למשרי באתרה זסטרא אחרא ,ודאי דא איהו בר -נש דמרד במרה ,ואסור לקרבא בהדה ולאתחברא עמה ,ודא איהו "טרף נפשו באפו " {איוב יח ,ד} -איהו טרף ועקר נפשה בגין רגזה ואשרי בגוה אל זר ,ועל דא כתיב : " חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו ", דההיא נשמתא קדישא טרף לה וסאב לה בגין 'אפו ', "אשר נשמה " אחליף ב"אפו" :" כי במה נחשב הוא "- עבודה זרה אתחשיב ההוא בר -נש וכו' ,יעין שם ,
ואמרו חכמינו {פסחים זסו ,כ}: כל אדם שכועס ,אפילו פוסקין לו גדלה מן השמים , מורידין אותו שנאמר וגו' , ועוד אמרו חכמינו ז"ל {נדרים כב ,א }: כל הכועס ,כל מיני גיהנום שולטין בו ,שנאמר וגו' , והכונה הוא ,דלכל עוון בפני עצמו יש בגיהונם עונש במיוחד לאותו עוון , ועל -ידי מידת הכעס בא האדם כמעט לכל מיני העונות , להמתבונן ברוע המידה ההיא ,עד שאמרו עליו חכמינו ז"ל {נדרים שם ע"ב} ,שבידוע שעונותיו מרבין מזכיותיו ,לכן אמרו : כל מיני גיהנום שולטין בו ,
לכן צריך האדם להסיר הכעס מלבו , וינצל מדינה של גיהנום ויזכה לחיי עולם הבא.
ספר חפץ חיים
אבק רכילות
309 יום
י"ג אב
הצתת שנאה -אבק רכילות
מי שאינו זהיר בלשונו עלול מכלי משים לעורר מדגים ולהצית את אש השנאה , אסור לדבר על ארוע מסוים או כל ידיעה אחרת שיזכירו לשומע מצב שבו נגרם לו עוול על ידי פלוני , סיפור דברים כאללו הוא בגדר אבק רכילות המספר אותם עובר עבירה למרות שלא היתה לו כל כוונה לגרום לשומע כי ייזכר בעוול שנגרם לו וחזל"ל אומרים שהיה עליו להיזהר בלשונו ולא להזכיר דברים העלולים לעורר מדנים ,
" כל הכועס ,כל מיני גיהנום שולטין בו "
פירוש הלכה י"ג מחזור ב'
הסר כעס מלבך
וזה לשון הזוהר הקדוש {פרשת תצוה }{דף קפב ע"א } על הפסוק {ישעיה ב ,כב} "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשוב הוא ": הבא פקד קדשא -בריך -הוא לבר -נש ואזהיר לה לאסתמרא מאנון
בני -נשא דאזסטו אורחיהו מאורח טב לאדח ביש , ומסבאבו נפשיהו בההוא מסאבו אחרא וכו' , ובמאי אתידע בר -נש ,למנדע מאן איהו ,לקרבא בהדה ,או לאתמנעא מנה? ברגזה ממש ידע לה בר -נש וישתמודע מאן איהו , אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרגזה , אתי עלה ,דלא יעקר לה מאתרה למשרי באתרה זסטרא אחרא ,ודאי דא איהו בר -נש דמרד במרה ,ואסור לקרבא בהדה ולאתחברא עמה ,ודא איהו "טרף נפשו באפו " {איוב יח ,ד} -איהו טרף ועקר נפשה בגין רגזה ואשרי בגוה אל זר ,ועל דא כתיב : " חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו ", דההיא נשמתא קדישא טרף לה וסאב לה בגין 'אפו ', "אשר נשמה " אחליף ב"אפו" :" כי במה נחשב הוא "- עבודה זרה אתחשיב ההוא בר -נש וכו' ,יעין שם ,
ואמרו חכמינו {פסחים זסו ,כ}: כל אדם שכועס ,אפילו פוסקין לו גדלה מן השמים , מורידין אותו שנאמר וגו' , ועוד אמרו חכמינו ז"ל {נדרים כב ,א }: כל הכועס ,כל מיני גיהנום שולטין בו ,שנאמר וגו' , והכונה הוא ,דלכל עוון בפני עצמו יש בגיהונם עונש במיוחד לאותו עוון , ועל -ידי מידת הכעס בא האדם כמעט לכל מיני העונות , להמתבונן ברוע המידה ההיא ,עד שאמרו עליו חכמינו ז"ל {נדרים שם ע"ב} ,שבידוע שעונותיו מרבין מזכיותיו ,לכן אמרו : כל מיני גיהנום שולטין בו ,
לכן צריך האדם להסיר הכעס מלבו , וינצל מדינה של גיהנום ויזכה לחיי עולם הבא.