מאגר ספרי קודש

ט'ו תמוז ילדים

בס"ד

ספר חפץ חיים

לשון הרע : שמיעה לתועלת

282 יום

ט"ו תמוז

ילדים

על ההורים מוטלת החובה לחנך את ילדיהם לרגישות לומרת עוון לשון הרע ולסייע להם בפיתות שליטה עצמית בתחום זה ף בה בעת מוטלת על ההורים החובה להעניק לילדיהם סיוע ותמיכה רגשיים , ההורה הקפדן מדי עלול לגרום לילדו נזק בלתי ניתן לתיקון אם ינזוף בו תמיד ףגם שלא לצורך ,מכל מקום ,אי הצלחה בחינוך הילד למשמעת הריהי אל פחות מזיקה צריך ללמוד להבחין בין מצבים שבהם הילד מספר על ארוע מכיון שהוא זקוק לעזרת ההורה , לבין מקרים שבהם הוא מדבר לשון הרע ללא כל סיבה מוצדקת יש לחנך את הילד להשמיט את השמות בספרו על ארועי היום המענינים שיש בהם דברי גנות על הזולת , כשילד מספר כיצד חברו הפריע בכיתה ,הרי זה לשון הרע , גם אם התנהגותו של אותו חבר היתה שנונה ומשעשעת מאידך , מותר לילד לגלות את זהותו של חבר המפריע לו או מציק לו בכיתה בשעת השעור ,


" מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ .... שכל נפשות ישראל למעלה הם כמו נפש אחת "


פירוש הלכה ט"ו תמוז מחזור ב'

אחדות עםישראל

וכדי להשקיט את הדבר בדעתו , אמרתי להעתיק רעיון אחד נשגב מה שנמצא שרשו בירושלמי {נדרכים פ"ט ה"ד דף ל ע"א }, הביאו הסמ"ג {עשה ט}: כמו שאם היה הולך בדרך ,ונגף רגל אחד בחברו , ועל -ידי זה נפל לארץ ונפצע גופו ופניו ,וגם הרגל ההוא - מלבד שאין עולה בדעתו לנקום מאותו רגל מלרפואתה ,אף אין לו שום שנאה על הרגל ההוא ,כי מי הוא הרגל , ומי הוא גופו ופניו - הכול עניין אחד , אך שהוא מתחלק לאיברים ,רק שהוא מחשב בדעתו שעונותיו גרמו לו ,

כן הדבר אם אדע שלא היטיב עמו חברו באיזה טובה שבקש מאיתו , או אפילו שצערו וגדפו באיזה דבר , שלא לנקום ולנטור את השנאה עליו , כי מי הוא חברו ומי הוא - הכול משורש אחד יצאו ,ככתוב {דה"א יז ,כא }: "ומי בעמך ישראל גוי אחד בארץ " וכתיב {בראשית מו ,כז }: "כל הנפש לבית יעקב הבאה וגו'" ולא כתיב נפשות ", להודות לנו שכל נפשות ישראל למעלה הוא כמו נפש אחד , אך שכל אחד יש לו בחינה בפני עצמו : כמו האדם בכללו ,אף שבדרך כלל הוא איש אחד , מכל מקום יש לו איברים שהם ראשים לו ,כמו הראש והלב , ויש שתחתיהם ,כמו היד והרגל ,גום לשורש אחד יאספו כל ישראל לבסוף ,והוא תחת כסא הכבוד ,כמו שכתוב {ש"א כה ,כט }: "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את וגו'" ,כומו שאמרו חכמינו ז"ל {בשבת קנב , עמוד ב} ורק בזה העולם מצד שכל אחד מלבש בחומר בפני עצמו , ועניניו ועסקיו של כל אחד הוא עניין בפני עצמו , מדמה האד'ם בדעתו שהוא איש פרטי ואינו שייך לחברו הישראל כלל , אבל באמת לא כן הדבר.
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר