כ'ה ניסן פגיעה ברשע
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :דיבור מזיק
203 יום
כ"ה ניסן
פגיעה ברשע
ראינו שמותר בגנותו של רשע ,
בענין דיבור מזיק ,ברור שאסור לומר כל דבר העלול לגרום נזק - גופני , כספי או נפשי - לאדם אחר, אלא אם כן התורה מתירה להזיקו , בשם שאסור לגזול מן החוטא ,כן אסור לדבר עליו באופן העלול לגרום לו הפסד ממון ,
"כי אין יהיו לרצון אמרין ,אם הסניגור הוא הקטיגור !"
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ה ניסןמחזור ב'
"מי יתן והיו לי שתי פיות ...."
וזה לשון הרע האלשיך הקדוש על הפסוק נשמות כח , לה}, :" והיה על אהרון לשרת , ונשמע קולו בבאו אל הקדשי , והוא ,כי המנבל פיו בחלאת טמאת נבלות -פה ,שקץישקץ פיו ולשונו ותעב יתעכם ,כי עשאם בסיס לדבר האסור ,ואיככה יוכל לעמוד לפני מלך מלכי המלכים ,בפה דובר נבלה ,ולא יקצף על קולו לאמור :מי זה נבזה ערב על לבו לעמוד לפני לבקש רצון על עונותיו בניבו נבזה ,בללי מכוער מקצה מחמת מאוס !הן לו היית עבד מלך הארץ ,האם היית עומד לפניו לשרתו על שלחנו בכלים מכלים צואים ?! הלוא תכלם ! וגם הוא ברעש גדול מלאך רשע יצוה לך להמיתך בחרב ,ועתה שא נא קל -וחמר : ומה אם מלך הכושי ,חרש את חרשי אדמה ,להבל דמה , תחיב את ראשך בשרת אותו בכלי בלתי טהור : ומה גם עתה אתה ,יתוש נטוש , כי תערב אל לבך להתהדר לפני מי שאמר והיה העולם ,אשר לגדלתו , מי מהקדושים עליונים ותחתונים ,בשפה ברורה ובנעימה קדושה , יהיה כדאי לעמוד לפניו ולדבר אליו ? קל -וחומר ,בן -בנו של קל -וחומר ,כי יקריב איש והוא בן -בליעל מדבר אליו בטמאת שפתיים ,כי פיך שלחת ברעת נבלות הפה ותמאס ,ומאין ולאין שמת לבך לדבר אליו ולומר לפניו הללויה בפה דובר נבלה ! ואוי לה לאותה בושה כי תבוא בית ה' , ולא נמנעת מלהביא עביט מי -רגלים במקדש מפני הכבוד השוכן שם ,ואנה תוליך את חרפתך ,כי תהפוך כלי -שרת ,העומד לשרת בו את קונך ,לאחד מן הביבין ?! והלוא על הפה שאדם שח בו שיחת חלין בשנו מאוד להלל בו את ה' ,כמאמר האומר {בירושלמי ברכת פ"א ב"ה,
דף ח ע"א} : מי יתן והיו לי שני פיות :אחר לדבר בו צרכי ביתי אוחד לדבר בו עם קוני ! ומה גם עתה ,אשר בפה טמא יערוך לפניו יתברך לבקש רצון ,כי איך יהיו לרצון אמריו אם הסנגור הוא הקטגור ,ובדברך בו יהיה לך למזכיר עוון ,ועין שם ,שהביא מאמר חז"ל על זה ,וסיים על זה וזה לשונו , :והן זאת תרמוז תורתנו באמור :" והיה על אהרון "כו' לומר ,כי כאשר הדיבור ,שהוא נמשל אל המעיל שנדברו בו למעלה ,יהיה על אהרון "לשרת " ,שהוא לשרת בו את ה' ,ולא למה שהוא הפכו ,אז "ונשמע קולו " בבאו אל הקדוש" לדבר אתו יתברך ,מה שאין כן אם יתהפך חלילה.
ספר חפץ חיים
לשון הרע :דיבור מזיק
203 יום
כ"ה ניסן
פגיעה ברשע
ראינו שמותר בגנותו של רשע ,
בענין דיבור מזיק ,ברור שאסור לומר כל דבר העלול לגרום נזק - גופני , כספי או נפשי - לאדם אחר, אלא אם כן התורה מתירה להזיקו , בשם שאסור לגזול מן החוטא ,כן אסור לדבר עליו באופן העלול לגרום לו הפסד ממון ,
"כי אין יהיו לרצון אמרין ,אם הסניגור הוא הקטיגור !"
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה כ"ה ניסןמחזור ב'
"מי יתן והיו לי שתי פיות ...."
וזה לשון הרע האלשיך הקדוש על הפסוק נשמות כח , לה}, :" והיה על אהרון לשרת , ונשמע קולו בבאו אל הקדשי , והוא ,כי המנבל פיו בחלאת טמאת נבלות -פה ,שקץישקץ פיו ולשונו ותעב יתעכם ,כי עשאם בסיס לדבר האסור ,ואיככה יוכל לעמוד לפני מלך מלכי המלכים ,בפה דובר נבלה ,ולא יקצף על קולו לאמור :מי זה נבזה ערב על לבו לעמוד לפני לבקש רצון על עונותיו בניבו נבזה ,בללי מכוער מקצה מחמת מאוס !הן לו היית עבד מלך הארץ ,האם היית עומד לפניו לשרתו על שלחנו בכלים מכלים צואים ?! הלוא תכלם ! וגם הוא ברעש גדול מלאך רשע יצוה לך להמיתך בחרב ,ועתה שא נא קל -וחמר : ומה אם מלך הכושי ,חרש את חרשי אדמה ,להבל דמה , תחיב את ראשך בשרת אותו בכלי בלתי טהור : ומה גם עתה אתה ,יתוש נטוש , כי תערב אל לבך להתהדר לפני מי שאמר והיה העולם ,אשר לגדלתו , מי מהקדושים עליונים ותחתונים ,בשפה ברורה ובנעימה קדושה , יהיה כדאי לעמוד לפניו ולדבר אליו ? קל -וחומר ,בן -בנו של קל -וחומר ,כי יקריב איש והוא בן -בליעל מדבר אליו בטמאת שפתיים ,כי פיך שלחת ברעת נבלות הפה ותמאס ,ומאין ולאין שמת לבך לדבר אליו ולומר לפניו הללויה בפה דובר נבלה ! ואוי לה לאותה בושה כי תבוא בית ה' , ולא נמנעת מלהביא עביט מי -רגלים במקדש מפני הכבוד השוכן שם ,ואנה תוליך את חרפתך ,כי תהפוך כלי -שרת ,העומד לשרת בו את קונך ,לאחד מן הביבין ?! והלוא על הפה שאדם שח בו שיחת חלין בשנו מאוד להלל בו את ה' ,כמאמר האומר {בירושלמי ברכת פ"א ב"ה,
דף ח ע"א} : מי יתן והיו לי שני פיות :אחר לדבר בו צרכי ביתי אוחד לדבר בו עם קוני ! ומה גם עתה ,אשר בפה טמא יערוך לפניו יתברך לבקש רצון ,כי איך יהיו לרצון אמריו אם הסנגור הוא הקטגור ,ובדברך בו יהיה לך למזכיר עוון ,ועין שם ,שהביא מאמר חז"ל על זה ,וסיים על זה וזה לשונו , :והן זאת תרמוז תורתנו באמור :" והיה על אהרון "כו' לומר ,כי כאשר הדיבור ,שהוא נמשל אל המעיל שנדברו בו למעלה ,יהיה על אהרון "לשרת " ,שהוא לשרת בו את ה' ,ולא למה שהוא הפכו ,אז "ונשמע קולו " בבאו אל הקדוש" לדבר אתו יתברך ,מה שאין כן אם יתהפך חלילה.