ו' ניסן על תוכן ועל כוונה
בס"ד
ספר חפץ חיים
184 יום
ו' ניסן
לשון הרע :דברי גנאי סובקטיביים
על תוכן ועל כוונה
ראינו לעיל שאסור לומר דבר גנאי אפילו אם אין המדבר מתייחס לו כדבר שלילי , מצד שני ,אסור לומר דברים שאמנם על פי מהותם אין הם דברי גנאי אם המדבר ,או השומע , יפרשו זאת כדברי גנאי ,
נמחיש זאת בדוגמא של דיבור על הופעתו החיצונית ודרך לבושו של פלוני ,אף כי יתכן שאין כל רע באופן לבושו של אותו אדם ,בכל זאת אסור לומר שהוא מתלבש באופן זה ,אם המדבר , או השומע ,אינם רואים בעין יפה אנשים המתלבשים באותו אופן ,
" שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו ,זוכה לאור הגנוז שאין מלאך וברי'ה יכול לשער "
פירוש הלכה ו' ניסן מחזור ב'
ערכן של ההצלחות הקטנות
ונבאר דברינו היטב בעזר השם יתברך : יתברך : א' לעניין טענת היצר שלא ימשך הדבר יותר מיום או יומים ,ישיב לו :לו יהיה בדבריך , וכי בשביל זה צריך להתרפות מזה ? הלוא ידוע ידוע הוא כי כאשר ילך יהיה מי שיהיה ,אפילו עשרי גדול , וכל -שכן ,עני ,על שפת הים , ויראה שפלטה הים אבנים טובות ומרגליות - האם יתיר לנפשו להתרפות מללקטן מסבת דבר שלא ימשך זמן לקיטתן רק על איזה שעות ,ולכל היותר יום אחד ? דזה אין שיך רק בדבר פחות ונבזה ,לא כן באבנים טובות ומרגליות היקרים מאוד בשוין
אשר כל רגע ורגע אשר ילקטם ויתפשם תחת ידו שוה יותר ממאה ימים אשר ילקט דברים פחותים ,כן הדבר ממש בעניננו , דהלוא ידוע מה שהיא הגר"א {באגרתו 'עלים תרופה ' } בשם המדרש ,שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו,זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער , רעה שלא נזכר במדרש חודש או שבוע או יום או שעה , רק 'רגע' ,זוהו בעצם כונת הכותב {משלי ב;ד }: " אם תבקשנה ככסף וגו' ", שצריך האדם להתנהג בבקשת התכלית הנצחי כמ שהוא מתנהג בבקשת הכסף וחפוש המטמוניות ,זוהו מה שאמר התנא : לא תרחיק עצמך ממידת שאין לה קצבה , כלומר ,שיחשבנה האדם בנפשו לזכות ולמציאה כל מה שימצא ממנה.
ספר חפץ חיים
184 יום
ו' ניסן
לשון הרע :דברי גנאי סובקטיביים
על תוכן ועל כוונה
ראינו לעיל שאסור לומר דבר גנאי אפילו אם אין המדבר מתייחס לו כדבר שלילי , מצד שני ,אסור לומר דברים שאמנם על פי מהותם אין הם דברי גנאי אם המדבר ,או השומע , יפרשו זאת כדברי גנאי ,
נמחיש זאת בדוגמא של דיבור על הופעתו החיצונית ודרך לבושו של פלוני ,אף כי יתכן שאין כל רע באופן לבושו של אותו אדם ,בכל זאת אסור לומר שהוא מתלבש באופן זה ,אם המדבר , או השומע ,אינם רואים בעין יפה אנשים המתלבשים באותו אופן ,
" שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו ,זוכה לאור הגנוז שאין מלאך וברי'ה יכול לשער "
פירוש הלכה ו' ניסן מחזור ב'
ערכן של ההצלחות הקטנות
ונבאר דברינו היטב בעזר השם יתברך : יתברך : א' לעניין טענת היצר שלא ימשך הדבר יותר מיום או יומים ,ישיב לו :לו יהיה בדבריך , וכי בשביל זה צריך להתרפות מזה ? הלוא ידוע ידוע הוא כי כאשר ילך יהיה מי שיהיה ,אפילו עשרי גדול , וכל -שכן ,עני ,על שפת הים , ויראה שפלטה הים אבנים טובות ומרגליות - האם יתיר לנפשו להתרפות מללקטן מסבת דבר שלא ימשך זמן לקיטתן רק על איזה שעות ,ולכל היותר יום אחד ? דזה אין שיך רק בדבר פחות ונבזה ,לא כן באבנים טובות ומרגליות היקרים מאוד בשוין
אשר כל רגע ורגע אשר ילקטם ויתפשם תחת ידו שוה יותר ממאה ימים אשר ילקט דברים פחותים ,כן הדבר ממש בעניננו , דהלוא ידוע מה שהיא הגר"א {באגרתו 'עלים תרופה ' } בשם המדרש ,שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו,זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער , רעה שלא נזכר במדרש חודש או שבוע או יום או שעה , רק 'רגע' ,זוהו בעצם כונת הכותב {משלי ב;ד }: " אם תבקשנה ככסף וגו' ", שצריך האדם להתנהג בבקשת התכלית הנצחי כמ שהוא מתנהג בבקשת הכסף וחפוש המטמוניות ,זוהו מה שאמר התנא : לא תרחיק עצמך ממידת שאין לה קצבה , כלומר ,שיחשבנה האדם בנפשו לזכות ולמציאה כל מה שימצא ממנה.