כ'ג טבת היוצא מן הכלל
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :קבלת לשון הרע
113 יום
כ"ג טבת
היוצא מן הכלל
ראינו לעיל שאסור להאמין אפילו לבן או בת הזוג , או לידי קרוב ביותר , כשהם מספרים לשון הרע על אחרים ,לכל היותר מותר להביא בחשבון את האפשרות שהדברים אולי יכולים להיות אמיתיים , הגמרא מביאה יוצא מן הכלל לכלל זה : כאשר המספר נחשב בעיני השומע באיש מהימן במיוחד השוקל בפלס את כל דבריו , באדם כזה אפשר לתת אמין ולהניח שהוא מספר את המעשה בדיוק כפי שהתרחש , עד כדי כך שהשומע כאילו היה עד למעשה ,והוא יכול לקבל את הדברים ולהאמין להם בתור עובדות ,עם זאת היות וההחלטה בדבר מהימנותו של המספר היא החלטה אישית של השומע , אסור לו להעביר הלאה את הדברים ולספרם לאחרים כאילו היה עד להם , אפילו כשמכוון לתועלת ,
החפץ חיים גורם שבימינו אין איש שיוכל להחשב מהימן בררגה כזו שדבריו יוכלו להתקבל בעובדות , ולפיכך אסור לכל אדם לקבל דברי לשון הרע ורכילות על יסוד סיפורו של מישהו אחר ,
"הנעלבין ואינן עולבין ,שומעין חרפתן ואינן משיבים , עושין מאהבה ושמחין ביסורין ,עליהם הכתוב אומר ואוהביו בצאת השמש בגבורתו "
פירוש הלכה כ"ג טבת מחזור א'
כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד
וכהאי גונא בכל אדם ואדם אום יזכה למידה זו בשלמות ,יהיה נחשב לעתיד מאוהבי השם יתברך , ויאיר כצאת השמש בגבורתו , כמו שאמרו חכמינו ז"ל {שבת פח ,כ }: הנעלבין ואינן עובלין ,
שומעין חרפתן ואינן משיבין ,עושין מאהבה ומשחין ביסורין - עליהם הכתוב אומר {שופטים ה,לא} "ואהביו כצאת השמש בגברתו ", ופרשו המפרשים ,דקחשיב כאן שלוש מדרגות ,: א} שאינו עולב לחברו כשחברו מחרפו , אבל יכול להיות שישיב ,ב} שמעמיד על עצמו שלא להשיב , אצל לפחות לבו מר לו על זה , ומעמיד על עצמו שלא להשיב , כדי שלא ישיג יותר בזיון על -ידי -זה ,ומעמיד על עצמו שלא להשיב ,כדי שלא ישיג יותר בזיון על -ידי -זה מחברו ,ג} עושין מאהבה ושמחין ביסורין ,פרוש : מה שאינו משיב הוא מצד האהבה להשם , ומקבל יסורין אלו בשמחה , וכשמגיע למדרגה השלישית ,זוכה לכל הכבוד הזה , כי מידה זו באה לאדם מצד קדושת הנפש ומאמונתה הטהורה בהשם , שהוא משגיח על כל דרכיו , כמו שכתוב {איוב לד , כא}: " כי עיניו על דרכי איש וגו' ", ועושה הכול לטובתו.
ספר חפץ חיים
לשון הרע :קבלת לשון הרע
113 יום
כ"ג טבת
היוצא מן הכלל
ראינו לעיל שאסור להאמין אפילו לבן או בת הזוג , או לידי קרוב ביותר , כשהם מספרים לשון הרע על אחרים ,לכל היותר מותר להביא בחשבון את האפשרות שהדברים אולי יכולים להיות אמיתיים , הגמרא מביאה יוצא מן הכלל לכלל זה : כאשר המספר נחשב בעיני השומע באיש מהימן במיוחד השוקל בפלס את כל דבריו , באדם כזה אפשר לתת אמין ולהניח שהוא מספר את המעשה בדיוק כפי שהתרחש , עד כדי כך שהשומע כאילו היה עד למעשה ,והוא יכול לקבל את הדברים ולהאמין להם בתור עובדות ,עם זאת היות וההחלטה בדבר מהימנותו של המספר היא החלטה אישית של השומע , אסור לו להעביר הלאה את הדברים ולספרם לאחרים כאילו היה עד להם , אפילו כשמכוון לתועלת ,
החפץ חיים גורם שבימינו אין איש שיוכל להחשב מהימן בררגה כזו שדבריו יוכלו להתקבל בעובדות , ולפיכך אסור לכל אדם לקבל דברי לשון הרע ורכילות על יסוד סיפורו של מישהו אחר ,
"הנעלבין ואינן עולבין ,שומעין חרפתן ואינן משיבים , עושין מאהבה ושמחין ביסורין ,עליהם הכתוב אומר ואוהביו בצאת השמש בגבורתו "
פירוש הלכה כ"ג טבת מחזור א'
כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד
וכהאי גונא בכל אדם ואדם אום יזכה למידה זו בשלמות ,יהיה נחשב לעתיד מאוהבי השם יתברך , ויאיר כצאת השמש בגבורתו , כמו שאמרו חכמינו ז"ל {שבת פח ,כ }: הנעלבין ואינן עובלין ,
שומעין חרפתן ואינן משיבין ,עושין מאהבה ומשחין ביסורין - עליהם הכתוב אומר {שופטים ה,לא} "ואהביו כצאת השמש בגברתו ", ופרשו המפרשים ,דקחשיב כאן שלוש מדרגות ,: א} שאינו עולב לחברו כשחברו מחרפו , אבל יכול להיות שישיב ,ב} שמעמיד על עצמו שלא להשיב , אצל לפחות לבו מר לו על זה , ומעמיד על עצמו שלא להשיב , כדי שלא ישיג יותר בזיון על -ידי -זה ,ומעמיד על עצמו שלא להשיב ,כדי שלא ישיג יותר בזיון על -ידי -זה מחברו ,ג} עושין מאהבה ושמחין ביסורין ,פרוש : מה שאינו משיב הוא מצד האהבה להשם , ומקבל יסורין אלו בשמחה , וכשמגיע למדרגה השלישית ,זוכה לכל הכבוד הזה , כי מידה זו באה לאדם מצד קדושת הנפש ומאמונתה הטהורה בהשם , שהוא משגיח על כל דרכיו , כמו שכתוב {איוב לד , כא}: " כי עיניו על דרכי איש וגו' ", ועושה הכול לטובתו.