מאגר ספרי קודש

ז' טבת את מי אין להוכיח

בס"ד

ספר חפץ חיים

לשון הרע :שמיעה

97 יום

ז' טבת

את מי אין להוכיח

המצווה להוכיח את עמיתנו היהודי אינה חלה על יהודי שאינו שומר תורה ומצוות הנכלל הגדר מומור {זה היודע את החיוכים ההלכתיים ומתעלם מהם - ראה לעיל , יום 14 } בכל זאת ,יהודי שאינו שומר תורה ומצוות הנכשל בחטא דיבור אסור בגלל חוסר ידיעה ,יש להודותו בדרכי נועם מהו לשון הרע ,אפילו בעלי הידיעה הקלושה היותר בתורה ובמצוות יכולים לראות את היופי שבשמירת הלשון ויש לאפשר להם זאת בהזדמנות האפשרית הראשונה ,

מכל מקום , לא יוכיח אדם את זולתו שאינו שומר תורה אם אין לו כל קשר איתו , ברור שתוכחה כזו לא תשכנע אותו לחדול מדיבור לשון הרע בעתיד והיא אך תעורר את כעסו , הרי זה דומה למצב {ראה ליל יום 93 }שבו עלולה התוכחה לגרום לקלקול גדול עוד יותר ולפיכך יש להימנע ממנה , כלל זה חל גם לגבי יהודי שומר תורה ומצוות,


" תנו רבנן ,הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות"


פירוש הלכה ז' טבת מחזור א'

לדון לכף זכות =-כיצד ?

לך נא וראה במעשה דשסת {קכז ,ב } {והעתקנוהו למטה }, ממנה ילמד האדם הישר שצריך לדון את חברו לכף -זכות , אפילו אם אופן הזכות הוא היותר רחוק ,והנה הרגלו של אדם במידה זו ,כך נגד זה יתמעט ממנו עוון לשון הרע ,

דאיתא שם , תנו רבנן : הדן חברו לכף -זכות , דנין אותו לזכות , ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל -הבית אחד בדרוך שלוש שנים , ערב יום -הכיפורים אמר לו :תן לי שכרי ,ואלך ואזון את אשתי ובני ! אמר לו : אין לי מעות , אמרו לו : תן לי פרות! אמרו : אין לי תן לי בהמה ! אין לי כרים וכסתות ! -אין לי הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש , לאחר הרגל נטל בעל -הבית שכרו בידו , ועמו משוי שלושה חמורים - אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים - והלך לו לביתו , אחר שאכלו ושתו ,נתן לו שכרו ,אמר לו : בשעה שאמרת תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות , במה חשדתני ? אמרתי ,שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן ,ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה , במה חשדתני ? אמרתי ,שמא משכרת ביד אחרים , ובשעה שאמרת תן לי קרקע ואמרתי אין לי קרקע ,במה חשדתני ? אמרתי ,שמא מחכרת ביד אחרים היא , ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני ? אמרתי ,שמא אינן מעשרות ,ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני ,אמרתי שמה הקדיש כל נכסיו לשמים , אמרו לו העבודה כך היה ,הדרתי כל נסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי , ואתה כשם שדנתני לזכות , המקום ידין אותך לזכות ,וכן מובא שם בגמרא עוד ענינים דהכף זכות היה יותר רחוק מהכף חוב ואף על פי כן היו זהירים לדון לזכות.
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר