ט'ז חשון גם כשכוונת המספר
בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :תועלת
46 יום
ט"ז חשון
גם כשכוונת המספר טהורה היא
אפילו בשכוונת המספר היא אך ורק לתועלת ,עליו לבדוק היטב האמנם יביאו דבריו לתוצאה הרצויה ,או שמא לא , מוצדק לספר גנאי לתועלת רק כאשר יש סיכוי סביר שאכן תהיה תועלת בדבר ,
משנה חשיבות יש לענין זה כשאדם מתכוון למנוע נזק צפוי מהתקשרות עסקית , מקשר ידידות או משידוך מסוים , לעיתים מזומנות קורה שכבר התקבלה החלטה סופיה ועל כן אין כל תועלת בסיפור לשון הרע על הצד השני ,
"למי עשה ? למרים שהיתה צדקת גדולה ... וכונתה היתה לבנינו של עולם ואעפ"כ לא הועילו לה כל מעשיה הטובים "
ספר שמירת לשון
פירוש הלכה ט"ז חשון מחזור א'
למען ישמעו וייראו
ולמי עשה ? "למרים " שהיתה צדקת גדולה , שהיה הבאר עולה הזכותה , וגם נביאה אחות אהרון וגו' ", : ולא דיברה אלא באחיה ,אשר אהבתו בנפשה וסכנה עצמה להצילו מן המים , :ולא דיברה בגנותו ,אלא מה שהשותה אותו לשאר נביאים {כמו שכתב הרמב"ם בסוף הלכות טמאת צרעת } : ולא דיברה בפניו שיבוש ,ולא בפני רבים ,רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה ,וכונתה היתה לבנינו של עולם : והוא לא הקפיד על כל הדברים האלה , שנאמר {במדבר יב ,ג} : " והאיש משה ענו מאוד ", ואף -על -פי -כן לא הועילו לה כל מעשיה הטובים ונענשה בצרעת על זה ,ובאיזה מקום נעשה לה העונש ? "בדרך " כי לא תלו לה גודל זכיותיה להקיף לה עד בוא בני ישראל לחנות באיזה מקום , כי אז לא היה נכר כל -כך , אבל עתה שנענשה תכף בדרך בעת הלכיתם ,כמו שכתוב {שם טו} : "והעם לא נסע עד האסף מרים "- ממילא נתפרסם גודל בלמתה לכל ,כמו שכתוב {שם יד }: "הלא תכלם וגו' "
ספר חפץ חיים
לשון הרע :תועלת
46 יום
ט"ז חשון
גם כשכוונת המספר טהורה היא
אפילו בשכוונת המספר היא אך ורק לתועלת ,עליו לבדוק היטב האמנם יביאו דבריו לתוצאה הרצויה ,או שמא לא , מוצדק לספר גנאי לתועלת רק כאשר יש סיכוי סביר שאכן תהיה תועלת בדבר ,
משנה חשיבות יש לענין זה כשאדם מתכוון למנוע נזק צפוי מהתקשרות עסקית , מקשר ידידות או משידוך מסוים , לעיתים מזומנות קורה שכבר התקבלה החלטה סופיה ועל כן אין כל תועלת בסיפור לשון הרע על הצד השני ,
"למי עשה ? למרים שהיתה צדקת גדולה ... וכונתה היתה לבנינו של עולם ואעפ"כ לא הועילו לה כל מעשיה הטובים "
ספר שמירת לשון
פירוש הלכה ט"ז חשון מחזור א'
למען ישמעו וייראו
ולמי עשה ? "למרים " שהיתה צדקת גדולה , שהיה הבאר עולה הזכותה , וגם נביאה אחות אהרון וגו' ", : ולא דיברה אלא באחיה ,אשר אהבתו בנפשה וסכנה עצמה להצילו מן המים , :ולא דיברה בגנותו ,אלא מה שהשותה אותו לשאר נביאים {כמו שכתב הרמב"ם בסוף הלכות טמאת צרעת } : ולא דיברה בפניו שיבוש ,ולא בפני רבים ,רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה ,וכונתה היתה לבנינו של עולם : והוא לא הקפיד על כל הדברים האלה , שנאמר {במדבר יב ,ג} : " והאיש משה ענו מאוד ", ואף -על -פי -כן לא הועילו לה כל מעשיה הטובים ונענשה בצרעת על זה ,ובאיזה מקום נעשה לה העונש ? "בדרך " כי לא תלו לה גודל זכיותיה להקיף לה עד בוא בני ישראל לחנות באיזה מקום , כי אז לא היה נכר כל -כך , אבל עתה שנענשה תכף בדרך בעת הלכיתם ,כמו שכתוב {שם טו} : "והעם לא נסע עד האסף מרים "- ממילא נתפרסם גודל בלמתה לכל ,כמו שכתוב {שם יד }: "הלא תכלם וגו' "