מאגר ספרי קודש

אגרת הגר'א ז'ל

» סגולות החלה אשר תפרישוה (הבא)
אגרת הגר"א ז"ל - לפני נסיעתו לארץ ישראל



אגרת הגר"א ז"ל
לפני נסיעתו לארץ ישראל


באתי לבקש מאתכם שלא תצטערו כלל וכלל, כמה שהבטיחו לי אמיתית, וגם לא תדאגו (נ"א: שהבטיחה לי אמי תחיה וגם מה תדאגו?) הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, מניחים נשותיהן וגם הם נע ונד בחוסר כל. ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל (נ"א: וחמדת השם-יתברך כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה), ואני נוסע בשלום ברוך ה'. וגם את יודעת שהנחתי ילדי שלבי הומה עליהם וכל ספרי היקרים והייתי כגר בארץ אחרת והנחתי הכל כו'. וידוע כי כל העולם הזה הכל הבל וכל השעשועים הכל כלא, ואוי להרודפים אחר ההבל אין בו מועיל. ואל תקנא בעושר, כי "יש עושר שמור לבעליו לרעתו", "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב וגו'". כלעומת שבא כן ילך ומה-יתרון לו שיעמול לרוח" (קהלת ה').


"ואלו חיה אלף שנים פעמים וגו'" (שם י). "כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכולם ישמח ויזכור את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל" (שם יא). "ולשמחה מה זי עושה" (שם ב). כי מחר תבכה מאשר היום תשחק. ואל חקנא בכבוד המדומה ההבל, והזמן בוגד והוא כמאזנים, יגביה הקל וישפיל הכבד. והעולם דומה לשותה מים מלוחים, ידמה לו שמרוה, וצמא יותר (מבחר הפנינים). "אין אדם מת וחצי תאותו בידו" (קהלח רבה א). "מה יתרון לאדם בכל עמלו וגו" (קהלת א). זכור הראשונים אשר היו לפנינו, שכל אהבתם וחמדתם ושמחתם כבר אבדה (שם) ומקבלים על זה דינים מרובים.


ומה הנאה לאדם שסופו לפרוש לעפר רמה ותולעה, וכל הנאות יתהפכו לו בקבר למרה והמות כרוך באדם. ומה העולם הזה, כי כל ימיו כעס ומכאובים, גם בלילה איננו מניח לו לישון, והמות אינו מקוה. והכל יביא במשפט על כל דיבור ולא נאבד אפילו דיבור קל. ולכן אני מזהירך, שתרגיל בכל היותר לישב יחידי, כי חטא הלשון על כולו. כמאמר חכמינו ז"ל (תוספתא פאה פ"א), "אלו דברים שאדם אוכל כו' ולשון הרע כנגד כולם". ומה לי להאריך בזה העון החמור מכל- העבירות. "כל עמל אדם לפיהו" (קהלת ו), אמרו חכמינו ז"ל, שכל-מצותיו ותורותיו של אדם אינו מספיק למה מוציא מפיו.


"מה אומנתו של אדם בעולם-הזה, ישים עצמו כאלם כו'" (חולין פט) וידביק שפתותיו כשתי רחיים כו'. וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים בטלים. ועל כל דבור הבל, צריך להתקלע מסוף העולם ועד סופו. וכל זה בדברים יתרים. אבל בדברים האסורים, כגון לשון-הרע וליצנות ושבועות ונדרים ומחלוקת וקללות, ובפרט בבית-הכנסת ובשבת ויום-טוב, על אלו צריך לירד לשאול למטה הרבה מאוד, ואי-אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דבור אחד (זוהר), ולא נאבד אפילו דבור אחד שלא נכתב. בעלי גדפין הולכין תמיד אצל כל אדם ואדם ואין נפרדים ממנו וכותבין כל דבור ודבור, "כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר" (קהלת י). "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף וגו'" (שם ה). וכל אשר צריך לך, תקח הכל על-ידי שליח, ואף אם הוא פעמים ושלש ביוקר, "היד ה' תקצר וגו'" (במדבר יא).


השם יתברך זן מקרני ראמים עד ביצי כינים (עבודה זרה ג) ונותן לכל אחד ואחד די מחסורו. ובשבת ויום-טוב אל תדברו כלל מדברים שאינם נצרכים מאוד. וגם כדברים הנצרכים למאוד תקצרו מאוד, כי קודשת שבת גדולה מאוד, "ובקושי התירו לומר שלום בשבת" (ירושלמי שבת, וכן בתוספות שבת דף קיג). ראה בדיבור אחד כמה החמירו. ותכבד אמ השבת מאוד כאשר היה לפני, ואל תצמצם כלל, כי "כל מזונותיו של אדם [קצובים לו מראש-השנה ועד יום-הכפורים], חוץ [מהוצאות שבתות והוצאות יום-טוב] וכו' (ביצה טז). וגם באתי לבקש מאתך מאוד מאוד בבקשה גדולה ועצומה ושטוחה, שתדריך את בנותיך מאוד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזב ומחלוקת, רק הכל בשלום, באהבה ובחבה ונחת.


והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד, וכל-שכן בשבת קודש-קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר. ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל, כי חס-ושלום בקלקול הבנים יענשו אב ואם מאוד. ואף אם תדריכם תמיד במוסר ולא יקבלום, אוי לאותה בושה והצער והבזיון בעולם-הבא, "את אביה היא מחללת" (ויקרא כא).


"כמאן קרינן [לרשע בן-צדיק רשע בן-רשע] כו' (סנהדרין נב). וכן שאר דברים, לשון-הרע ורכילות, ושלא יאכלו וישתו כי אם בברכה ראשונה ואחרונה וברכת- המזון וקריאת-שמע והכל בכוונה. ועיקר הכל שלא יצא חס-ושלום מפתח ביתם ולחוץ, ושיצייתו ויכבדו אותך ולאמי ולכל הגדולים בשנים מהם, וגם כל מה שכתוב בספרי מוסר יקיימו גם לבניך שיחיו תגדל אותם בדרך הישר ובנחת, ותשלם שכר-למוד ותחזיק מלמד בביתך ולא תצמצם בשכרו, כי כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש-השנה חוץ מתשר"י (ביצה טו). וגם הנחתי להם ספרים. ולמען השם תדריכם בטוב ובנחת. וגם תשגיח על בריאותם ומזונותם תמיד שלא יחסר להם. ושילמדו מקודם כל החומש, שיהיו רגילים כמעט בעל-פה, ואל יכביד עליהם, כי אם בנחת. כי הלימוד אינו נקבע באדם, כי אם בישוב ובנחת. ותפזר להם פרוטות וכיוצא. ועל זה תתן תמיד דעתך, והשאר הכל הבל. כי מאומה לא ישא האדם בעמלו רק שתי חליפות בגדים לבנים. "גם אח לא פדה וגו'". "אל תירא כי יעשיר איש וגו', כי לא במותו וגו'" (תהלים מט). "ואל תאמר אניח לבני חוק בשאול וגו'". "בני אדם דומין לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין" (עירובין נד). כל אחד נולד במזלו ובהשגחתאל עליון ברוך-הוא, והם שמחים במותו והוא יורד לשאול. "ריש-לקיש הניח לבניו קבא דמוריקא, קרי אנפשיה (תהלים מט), "ועזבו לאחרים חילם" (גיטין מז). אוי ואבוי על שכולם חושבים להניח לבנים, ואין יתרון מבנים ומבנות רק בתורתם ובמעשיהם הטובים, אבל מזונותם קצובים להם. גם-כן ידוע (ברכות יז), "אגרא דנשי באקרויי בנייהו כו'", ואמרו חז"ל (תנא דבי אליהו רבא פרק ס), "אין לך אשה כשרה בנשים, אלא כשעושה רצון בעלה", וכל-שכן שאני כותב לך דברי אלקים חיים, ובטוח אני שתעשה ככל אשר כתבתי, אף-על-פי-כן באתי להזהירך באזהרה כפולה, שלא תשנה דבר מכל אשר כתבתי. ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע, ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה, שלא ידברו דברים בטלים חס-ושלום וכל-שכן חס-ושלום בלשון-הרע וכיוצא בהם. ובבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך, ועיקר בדברים רכים בדברי מוסר המתיישב על הלב, ובפרט אם נזכה לבוא לארץ-ישראל, כי שם צריך לילך מאוד בדרכי ה', ולכן תרגילם. כי הדבור והמדות צריך הרגל רב. וההרגל על כל דבר, שלטון (שערי תשובה לר"י).


"וכל התחלות קשות" (מכילתא יתרו). ואחר-כך(נ"א: טוב לו) "ואוזל לו אז יתהלל" (משלי כ). כי הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרוש. וזה כל האדם, לא יניח לו לחפצו "ובמתג ורסן עדיו לבלום" (תהלים לב). ועד יום מותו צריך האדם להתייסר, ולא בתעניתים וסיגופים רק ברסן פיו ובתאוותו, וזהו התשובה. וזה כל פרי העולם-הבא, כמו שכתוב (משלי ו), "כי נר מצוה וגו" אבל "ודרך חיים תוכחות מוסר", וזהו יותר מכל התעניתים וסיגופים בעולם. וכל רגע ורגע שהאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער (מדרש). ואומר הכתוב (תהילים לד), "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים וגו'" ["נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"], ובזה יכופר לו כל עון וניצול משאול תחתית, כמו שכתוב (משלי כא), "שומר פיו (מאכילה ושתיה יתירה) ולשונו (מדברים בטלים), שומר מצרות נפשו". "מות וחיים ביד-לשון (שם יח).


אוי למי שממית עצמו בשביל דבור אחד. "ומה-יתרון לבעל הלשון" (קהלת י). ולכל יש רפואה חוץ כו'. והעיקר שלא תדבר בשום אדם בשבחו וכל-שכן בגנותו. כי מה לו לאדם בדבר זרות. "שוחה עמוקה פי זרות, זעום ה' יפול שם" (משלי כב).


ועיקר הגדר בבדידות, שלא תצא חס-ושלום מפתח ביתך חוצה, ואף בבית-הכנסת תקצר מאוד ותצא. ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית-הכנסת אי-אפשר להנצל מקנאה, ולשמוע דברים בטלים דלשון-הרע. ונענשין על-זה, כמו שאמרו (שבת לג), "אף השומע ושותק כו'". וכל-שכן בשבת ויום-טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל. ותשמור שלא תלך לבית-הקברות כלל וכלל. (נ"א: ששם מתדבקין הקליפות מאוד וכל-שכן בנשים), וכל הצרות והעוונות באים מזה.


וגם בתך יותר טוב שלא תלך לבית-הכנסת, כי שם רואה בגדים טובים ומתקנאת ומספרת בבית, ומתוך זה באין ללשון-הרע ולשאר דברים. אלא תדבק במוסר תמיד ואל תקנא בעולם-הזה, הכל הבל מעשה תעתועים, ש"בין לילה היה וגו'" (יונה ד). כי "אם יעלה לשמים שיאו וגו'" (איוב כ). "כי לא לעולם חוסן ואם נזר וגו'" (משלי כז). ואף בשעתו הוא הבל אין בו ממש ומאוס ובזוי בעיני כל בעל- שכל. אוי ואביי למי ששוגה בו. ותקנא ביראת ה' (שם כג). ולא תאמר במה אזכה לעולם-הבא, איני יכולה לעשות? "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" (ברכות יז).
ולמען ה' שתפריש את החומש כאשר צויתיך ואל תפחות כאשר הזהריתיך, כי בפחות מזה עוברים כל רגע על כמה לאוין ועשין, ושקול כאילו כפר בתורה הקדושה חס-ושלום. אבל העיקר לזכות לעולם-הבא בשמירת פיו, וזהו יותר מכל התורה והמעשים, ואלו נקראו "נשים שאננות" (שם), כי הפה קודש קדשים. ובספרים שלי יש "משלי" עם לשון אשכנז, למען השם שיקראו בכל יום. והוא יותר טוכ מכל ספרי מוסר. וגם ספר "קהלת" יקראו תמיד לפניך, כי שם מהביל עניני עולם-הזה, ושאר ספרים. אבל חס-ושלום לא תהיה התכלית הקריאה לבד, כי בזה אין מתפעל האדם. גם כמה בני-אדם קורין בספרי מוסר ואינם מתפעלים, והוא בשביל הנזכר למעלה. ועוד בשביל יציאתם בלא הבנה, (נ"א: בין הבריות), כי זה מאבד את הכל. והמשל, הזורע בלא חרישה, שיחטוף הרוח וישביע עופות כו', והוא בשביל שאין יכול לחסום עצמו ולגדור, והיא כזורע בלא גדר ואוכלין החזירים וירמסון. ויש שזורע על האבן, והוא לב האבן שאינו נכנס בו כלל, וצריך להכות את האבן עד שיתפוצץ. לכן כתבתי לך שתכה את בנינו אם לא ישמעו לך, ו"חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כב). ועיקר בחינוך.


וגם את חתני אני מזהיר בכל זה, שיקרא לפניהם כנזכר למעלה, ושיהא לימודו לשם שמים, ולמען השם יחנך עצמו בזה. ואל ישגיח על האומרים, כי הנער אין צריך לזה חס-ושלום, אדרבה "חנוך לנער וגו'". קליפת האגוז ירוקה, נוחה להסיר כו'. ועיקר הכל הוא, כי בזה זוכה אל הכל, כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק ו), "רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה כו' ולא עוד כו'". ותלמוד מסכת אבות ובפרט בפרקי אבות דרבי נתן, ומסכת דרך ארץ קדמה לתורה, ותכבד לחמותך, ולחמותך הזקנה תכבד מאד. ועם כל-אדם תתנהג בדרך ארץ, בנחת ובכבוד.


אהובתי אמי, ידעתי שאינך צריכה למוסר שלי, כי ידעתי כי צנועה את, אף-על- פי-כן יקראו לפניך האגרת הזאת, כי הם דברי אלקים חיים. ומבקש אני מאוד ממך בבקשה שטוחה, שלא תצטערי בשבילי, כאשר הבטחת לי. ואם ירצה ה', אם אזכה להיות בירושלים עיר הקודש אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי. ואם נזכה נתראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים. וגם באתי לבקש לאשתי שתכבד את אמי, כמו שכתוב בתורה, ובפרט לאלמנה שעוון פלילי מאוד לצערה אפילו בתנועה קלה. וגם לאמי בקשתי, שיהא שלום בין שניכם ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים, כי זה מצוה גדולה לכל אדם, ו"שואלין לאדם בשעת הדין כו' המלכת את חבירך בנחת-רוח", הרי צריך שימליכהו בנחת, ובזה רוב התורה לשמח לאדם. ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזה ותחיו למען ה' בשלום. וכן לאמי בקשתי שתדריך את בני ובנותי בדברים רכים שיקבלום ותשגיח עליהם. ולבני ולבנותי אני מצוה שיכבדו אותה. וגם ביניהם לא ישמע ריב וכעס כלל אלא הכל בשלום. ובעל השלום יתן לכם ולבני ולבנותי וחתני ואחי וכל ישראל חיים ושלום.

מנאי אהובכם אליהו במוהר"ר שלמה זלמן זצלה"ה.
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ציון סייג נ"יספר הרב דבש מסלעדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרהיה שותף להפצת האתרלוח שנה עברי / לועזי
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 077-2218-148אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר