מאגר ספרי קודש

סימן רכ - דין שהרגלים מבטלין גזירת שבעה ושלשים

סימן רכ. דין שהרגלים מבטלין גזירת שבעה ושלשים, ובו י' סעיפים:

(א) הרגל מבטל גזירת שבעה ומירת שלשים. כיצד - הקובר את מתו קודם הרגל נוהג אבלות, כיון שבא הרגל מפסיק את האבלות. ואפילו נקבר בעיו"ט לעת ערב בענין שחלה עליו אבלות, אפילו שחלץ מנעליו רק שעה מועטת קודם יו"ט, מפסיק את האבלות ונחשב לו כאילו כבר נהג אבלות כל שבעה, ויום טוב הראשון הוא ח', ומשלים עד שלשים (ועי' לקמן סעיף ח'). ואפילו אם היה ערב יו"ט ביום השבת ושמע שמועה קרובה סמוך לערב, אע"פ שבשבת אין נוהג אלא דברים שבצנעא, כיון שנהג אפילו רק בזה, גם כן הרגל מבטל את השבעה:

(ב) שגג או הזיד ולא נהג אבלות קודם הרגל, או שנקבר המת סמוך לחשיכה ולא הזה יכול לנהוג אבלות, אין הרגל מבטל, ודינו כדין קובר מתו ברגל:

(ג) אם חל אחד מימי האבלות חוץ מיום השביטי בערב הרגל, יש מתירין לכבס כסותו, ולא ילבשנה עד הלילה, כיון דהרגל יבטל גזירת שבעה. וטוב ליזהר מלכבס עד לאחר חצות, כדי שיהיה ניכר שמפני הרגל הוא מכבס. ולרחוץ אסור עד הלילה, ויש מתירין לרחוץ אחר תפילת המנחה סמוך לחשכה. והיכא דנהוג נהוג. ובגילוח לכולי עלמא אסור:

(ד) קבר את מתו ז' ימים לפני הרגל, כיון שנהג ז' קודם הרגל, הרגל מבטל גזירת ל'. ואפילו היה יום הז' בעיו"ט כיון דאמרינן מקצת היום ככולו, הרי לאחר יציאה מבהכ"נ נשלמו השבעה, ושאר היום הוא בתורת ל', ובא הרגל ומספיק, ומותר לכבס ולרחוץ ולגלח בערב הרגל סמוך לחשכה, כיון שהוא עושה לכבוד הרגל, והרגל מבטל גזירת ל'. ובערב פסח, כיון דלאחר חצות שהוא זמן שחיטת הפסח נחשב קצת כמו יו"ט, מותר ברחיצה תיכף לאחר חצות, ובגלוח קודם חצות (כיון דלאחר חצות אסור לאחר שיגלח אותו):

(ה) חל שביעי שלו בערב שבת, ויום השבת יהיה ערב יו"ט. מותר לכבס ולרחוץ ולגלח בערב שבת:

(ו) אם לא גלח את עצמו בע"ש או בעיו"ט, אסור לו לגלח בחוה"מ, כיון שהיה יכול לגלח מקודם. אבל מותר לו לגלח לאחר יו"ט. ואם חל שביעי שלו בשבת שהוא עיו"ט, כיון שמצד האבלות היה יכול לגלח אלא שהשבת עכבו, א"כ הוה ליה אנוס, ומותר לגלח את עצמו גם בחול המועד:

(ז) הא דרגל מבטל גזירת שלשים, דוקא על שאר מתים. אבל על אביו ואמו שאסור לגלח עד שיגערו בו חבריו, אין הרגל מבטל זאת:

(ח) נהג שעה אחת (לאו דוקא שעה אלא אפילו פחות) לפני פסח, אותה שעה חשובה כמו שבעה, וח' ימי פסח הרי לו ט"ו יום, ומשלים עוד ט"ו למנין ל'. נהג שעה א' לפני שבועות, אותה שעה היא כמו שבעה, ויום הראשון של שבועות נחשב גם כן ז' ימים (כיון שקרבנותיו יש להם תשלומין כל שבעה). ויום שני של שבועות הוא לו יום ט"ו, ומשלים אח"כ גם כן עוד ט"ו ימים. נהג שעה א' לפני חג הסוכות, הרי ז', וז' ימי סוכות, הרי י"ד יום. ושמיני עצרת נחשב ג"כ לז' (שהוא רגל בפ"ע ויש לקרבנותיו תשלומין) הרי כ"א יום. ויום שמחת תורה יום כ"ב, ומשלים עוד ח' ימים:

(ט) ראש השנה ויום הכפורים נחשבים ג"כ כרגלים לענין בטול שבעה ושלשים. נהג שעה אחת לפני ראש השנה, ביטל ראש השנה גזירת שבעה, ויום הכפורים מבטל גזירת שלשים. נהג שעה אחת לפני יום הכפורים, ביטל יום הכפורים שבעה, וחג הסוכות מבטל שלשים:

(י) אע"ג דרגל מבטל שבעה, מ"מ מה שנוהגין להדליק נר במקום שמת לכבוד הנשמה, ידליקו גם ביום טוב. ומ"מ טוב יותר להדליק בבית הכנסת:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר