מאגר ספרי קודש

סימן קצה - הלכות קריעה

סימן קצה. הלכות קריעה, ובו י"ד סעיפים:

(א) מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו (ועי' לקמן סי' ר"ג) חייב לקרוע עליו. וחייב לקרוע מעומד, שנאמר ויקום המלך ויקרע את בגדיו. ואם קרע מיושב, לא יצא, וצריך לחזור ולקרוע מעומד. לכתחלה צריך לקרוע קודם שיסתום פני המת בקבר בעוד חימום צערו:

(ב) על המתים שהוא מתאבל עליהם, צריך לקרוע בבית הצואר לפניו. וצריך לקרוע מן השפה ולמטה ולא לרוחב הבגד. וצריך לקרוע במקום שהבגד שלם מתחלתו ולא במקום התפר:

(ג) חילוקים יש בין הקריעה שעל אביו ואמו לקריעה שעל שאר קרובים. על כל המתים, קורע טפח בבגד העליון ודיו, ואין לקרוע יותר משום בל תשחית. ועל אביו ואמו, צריך לקרוע כל הגדים עד כנגד לבו (וע"ל סי' י' ס"ג שהלב הוא כנגד הבשר הגבוה שעל הזרוע), חוץ מן הכתונת שאינו קורע. וכן הבגד שהוא לובש רק לעתים למעלה מכל בגדיו ולפעמים הוא יוצא לשוק גם בלעדו (כגון מאנטיל), בגד זה ג"כ אינו צריך לקרוע. ואם לא קרע כל בגדיו שהוא צריך לקרוע, לא יצא. והאשה, משום צניעות תקרע תחלה את הבגד התחתון לפניה, ותחזיר את הקרע לצדדין, ואח"כ תקרע את הבגד העליון שלא יתגלה לבה (ואף שהיא לבושה בחלוק, מ"מ איכא משום פריצות):

(ד) נוהגין שעל שאר קרובים קורעין בצד ימין, ועל אביו ואמו בצד שמאל, לפי שצריך לגלות את לבו שהוא בצד שמאל. ובדיעבד, אין זה מעכב:

(ה) על כל המתים, רצה קורע ביד, רצה קורע בכלי. על אביו ואמו, דוקא ביד. והמנהג שאחד מאנשי החברא קדישא חותך קצת בסכין, והאבל תופס במקום החתך וקורע. וצריך להשגיח שיקרע באורך הבגד ולא ברחבו:

(ו) על כל המתים אם מחליף בגדיו בתוך שבעה, א"צ לקרוע באלו שהוא לובש עתה. ועל אביו ואמו, אם הוא מחליף בגדיו בימי החול שבתוך השבעה, צריך לקרוע בהם. אך לכבוד שבת יחליף בגדיו ולא ילבש בגד הקרוע. ואם אין לו בגדים אחרים להחליף, יחזיר את הקרע לאחוריו. והא דמחליף בשבת, היינו שלובש בגדי חול אחרים, אבל ללבוש בגדי שבת, אסור (כדלקמן סי' רי"א ס"י):

(ז) על כל המתים, (מצד הדין), שולל (דהיינו שתופר תפירה בלתי שוה) לאחר שבעה, ומאחה (דהיינו שתופרו כראוי) לאחר שלשים. על אביו ואמו, שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם. ואפילו אם בא לחתוך סביבות הקריעה ולשום שם חתיכת בגד אחר ולתפרו, אסור. אבל נוהגין כי תוך ל' אפילו על שאר מתים אפי' לשלול אסור. ואפי' לחבר ראשי הקריעה ע"י מחט, אסור. ואשה אפילו על אביה ואמה, שוללת לאלתר מפני הצניעות. וכל הקרעים שאסורין לתפרן, אפילו אם מכר את הבגד לאחר, אסור הלוקח לתפרו. ולכן צריך המוכר להודיע ללוקח. ואסור למכרו לגוי:

(ח) על כל המתים אם לא שמע עד לאחר שלשים, אינו קורע. על אביו ואמו קורע לעולם בגדיו שהם עליו בשעת שמיעה. אך הבגדים שהוא מחליף אחר כך, אינו צריך לקרוע:

(ט) הרגל מבטל גזירת שלשים גם לענין קריעה. ולכן אם פגע הרגל תוך שלשים בשאר קרובים, יכול לתפור לגמרי בערב הרגל לאחר מנחה, ועל אביו ואמו יכול לשלול:

(י) קרע על מת, ובתוך שבעה מת לו מת אחר, מרחיק כמו שלש אצבעות מן הקרע הראשון וקורע טפח, או שמוסיף על הקרע הראשון טפח. אבל לאחר שבעה, כל זמן שהבגד הקרוע עליו, מוסיף עליו כל שהוא ודיו. אך אם הראשון היה משאר הקרובים, והשני הוא אביו או אמו, אזי אפילו לאחר שבעה צריך להרחיק שלש אצבעות ולקרוע כדינא, שאין דין אביו ואמו בתוספת. והוא הדין במת אביו תחלה ואחר כך אמו או בהיפוך:

(יא) שמע בפעם אחת שמתו אביו ואמו או שני קרובים אחרים, קורע קרע אחד לשניהם. אבל אביו או אמו עם א' משאר הקרובים, קורע תחלה על אביו או אמו ואח"כ מרחיק ג' אצבעות וקורע על האחר:

(יב) חולה שמת לו מת, אם דעתו צלולה, אלא שאינו יכול לקרוע מחמת שהוא מסוכן בחליו, פטור אחר כך מלקרוע אלא אם כן הוא עדיין בתוך שבעה דחשיב שעת חימום. אבל אם לא יכול לקרוע מחמת שלא היתה דעתו צלולה, אזי כשתבא לו דעה צלולה, הוי אז שעת חימום שלו וחייב אז לקרוע אם הוא תוך שלשים. ועל אביו ואמו, לעולם:

(יג) קטן שמת לו מת, אפילו לא הגיעו לחינוך, מקרעין לו קריעה קצת, משום עגמת נפש להרבות האבל. ואם הגיש לחינוך, מצוה לקרוע כמו גדולים:

(יד) בחול המועד, נוהגין במדינות אלו שאין קורעין כי אם על אביו ואמו. בין ביום הקבורה, בין ביום השמועה ואפילו בשמועה רחוקה. אך אם מתו אביו או אמו ביום טוב, הואיל ונדחתה הקרזעה, לא יקרע בחול המועד עד לאחר הרגל כשמתחיל להתאבל. ועל שאר קרובים אין קורעין בחוה"מ עד לאחר הרגל. אך אם שמע כחוה"מ שמועה קרובה שלאחר יום טוב תהא רחוקה, בכי האי גוונא יקרע בחוה"מ. (איסור שריטה וקרחה על מת, כתוב בסימן קס"ט):
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר