מאגר ספרי קודש

סימן קצב. דין החולה והרופא ובמה מתרפאין, ובו י' סעיפים:

(א) אמר רב יצחק בריה דרב יהודה, לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה. שאם חלה אומרים לו הבא זכות והפטר. אמר מר עוקבא מאי קראה, כי יפול הנופל ממנו, ממנו להביא ראיה. פירוש מאחר שהוא נופל, צריך למצוא ממנו וממעשיו ראיה לזכות. עוד איתא בגמ', חש בראשו, יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר. עלה למטה ונפל למשכב, יהיה דומה בעיניו כמי שהעלוהו לגרדום (מקום שדנין דיני נפשות) לידון, שכל העולה לגרדום לידון, אם יש לו פרקליטין גדולים, ניצול. ואם לאו, אינו ניצול. ואלו הן פרקליטין של אדם, תשובה ומעשים טובים. ואפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עלת זכות, ניצול, שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת וגו':

(ב) דרש ר' פנחס בר חמא כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר חמת מלך מלאכי מות ואזש חכם יכפרנה. ונוהגין לתת צדקה לעניים בעדו, כי תשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה. גם נוהגין לברך את החולים בבית הכנסת ואם הוא מסוכן מברכין אותו אפילו בשבת ויום טוב. ולפעמים משנים את שם החולה, כי גם שינוי השם קורע גזר דינו: