סימן קסו - שלא לנחש לעונן ולכשף
סימן קסו. שלא לנחש לעונן ולכשף, ובו ה' סעיפים:
(א) כתיב לא תנחשו ולא תעוננו. כיצד הוא מנחש. האומר הואיל ונפל פתי מפי, או נפל מקלי מידי, או בני קרא לי מאחורי, עורב קרא לי, צבי הפסיקני בדרך, נחש מימיני, שועל משמאלי, לא אלך בדרך הזה כי לא אצליח, וכן אלו ששומעים צפצוף העוף ואומרים יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר זה ורע לעשות דבר זה, וכן מי שמבקשין ממנו מעות ואומר בבקשה ממך הניחני עתה שחרית הוא ולא אתחיל תחלת היום בפרעון, או מוצ"ש הוא, או ר"ח הוא, וכן אלו שאומרים צריכין לשחוט תרנגול זה מפני שקרא ערבית, או תרנגולת זאת מפני שקראה כמו תרנגול, וכן כל כיוצא בדברים אלו, הכל אסור. והעושה דבר מדברים אלו, עובר בלאו. י"א דאם אינו אומר הטעם למה הוא מצווה לשחוט את התרנגולת או את התרנגול אלא אומר סתם שחטו תרנגולת זאת או תרנגול זה, מותר לשחטם, וכן הוא המנהג:
(ב) בית, תינוק ואשה, אע"פ שאין ניחוש, יש סימן. פי' שאם בנה בית, או נולד לו תינוק, או נשא אשה, אם הצליח אח"כ ג"פ או לא, הוא סימן לו להבא, ויכול לומר בית זה מצליח לי וכו'. וכן מותר לשאול לתינוק איזה פסוק למר ולסמוך עליו לעשות מעשה, דחשיב קצת כמו נבואה. י"א דמותר לעשות לו סימן בדבר שיבא לעתיד כמו שעשה אליעזר עבד אברהם או יהונתן בן שאול, ויש אוסרין. וההולך בתום ובוטח בה', חסד יסובבנו:
(ג) איזהו מעונן. זה שנותן עתים, שאומר באצטגנינות זום פלוני טוב ויום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני. ומה שנוהגין שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה, אין זאת בכלל מנחש ומעונן, שאין עושין זאת אלא לסימן טוב, כדרך שמושחין את המלכים על המעין לסימן שתמשך מלכותו, בן עושין לסימן טוב כמו שהלבנה הולכת ומתמלאת. ומ"מ אין לעכב את הנישואין בשביל זה, ומכ"ש שאין לעשות חופת נדה בעבור זה. וכן נוהגיין להתחיל ללמוד בר"ח. ומה שנוהגין שאין מתחילין בשני וברביעי, יש מתירין גם כן:
(ד) עוד אמרו רז"ל איזהו מעונן זה האוחז את העינים. פירוש שהוא כאלו אוחז עיני בני אדם וסוגרן, שהוא מטעה אותן, שנדמה להם כאלו עושה דברים נפלאים חוץ מדרך הטבע, ובאמת אינו עושה כלום אלא בקלות ידיו ובתחבולות הוא מטעה אותן. והבדחנין שעושין כמעשים אלו על החתונות, עוברים בלאו. והמצווה לעשותן עובר על לפני עור. ולכן מי שיש בידו למחות, מחויב למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותן. אבל אם נכרי עושה כן, מותר לראות:
(ה) אסור לדרוש במכשפים אלא במקום סכנת נפשות, או אם בא לו איזה חולי על ידי כישוף או מקרה ורוח רעה, מותר להתרפאות ע"י מכשף גוי:
(א) כתיב לא תנחשו ולא תעוננו. כיצד הוא מנחש. האומר הואיל ונפל פתי מפי, או נפל מקלי מידי, או בני קרא לי מאחורי, עורב קרא לי, צבי הפסיקני בדרך, נחש מימיני, שועל משמאלי, לא אלך בדרך הזה כי לא אצליח, וכן אלו ששומעים צפצוף העוף ואומרים יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר זה ורע לעשות דבר זה, וכן מי שמבקשין ממנו מעות ואומר בבקשה ממך הניחני עתה שחרית הוא ולא אתחיל תחלת היום בפרעון, או מוצ"ש הוא, או ר"ח הוא, וכן אלו שאומרים צריכין לשחוט תרנגול זה מפני שקרא ערבית, או תרנגולת זאת מפני שקראה כמו תרנגול, וכן כל כיוצא בדברים אלו, הכל אסור. והעושה דבר מדברים אלו, עובר בלאו. י"א דאם אינו אומר הטעם למה הוא מצווה לשחוט את התרנגולת או את התרנגול אלא אומר סתם שחטו תרנגולת זאת או תרנגול זה, מותר לשחטם, וכן הוא המנהג:
(ב) בית, תינוק ואשה, אע"פ שאין ניחוש, יש סימן. פי' שאם בנה בית, או נולד לו תינוק, או נשא אשה, אם הצליח אח"כ ג"פ או לא, הוא סימן לו להבא, ויכול לומר בית זה מצליח לי וכו'. וכן מותר לשאול לתינוק איזה פסוק למר ולסמוך עליו לעשות מעשה, דחשיב קצת כמו נבואה. י"א דמותר לעשות לו סימן בדבר שיבא לעתיד כמו שעשה אליעזר עבד אברהם או יהונתן בן שאול, ויש אוסרין. וההולך בתום ובוטח בה', חסד יסובבנו:
(ג) איזהו מעונן. זה שנותן עתים, שאומר באצטגנינות זום פלוני טוב ויום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני. ומה שנוהגין שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה, אין זאת בכלל מנחש ומעונן, שאין עושין זאת אלא לסימן טוב, כדרך שמושחין את המלכים על המעין לסימן שתמשך מלכותו, בן עושין לסימן טוב כמו שהלבנה הולכת ומתמלאת. ומ"מ אין לעכב את הנישואין בשביל זה, ומכ"ש שאין לעשות חופת נדה בעבור זה. וכן נוהגיין להתחיל ללמוד בר"ח. ומה שנוהגין שאין מתחילין בשני וברביעי, יש מתירין גם כן:
(ד) עוד אמרו רז"ל איזהו מעונן זה האוחז את העינים. פירוש שהוא כאלו אוחז עיני בני אדם וסוגרן, שהוא מטעה אותן, שנדמה להם כאלו עושה דברים נפלאים חוץ מדרך הטבע, ובאמת אינו עושה כלום אלא בקלות ידיו ובתחבולות הוא מטעה אותן. והבדחנין שעושין כמעשים אלו על החתונות, עוברים בלאו. והמצווה לעשותן עובר על לפני עור. ולכן מי שיש בידו למחות, מחויב למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותן. אבל אם נכרי עושה כן, מותר לראות:
(ה) אסור לדרוש במכשפים אלא במקום סכנת נפשות, או אם בא לו איזה חולי על ידי כישוף או מקרה ורוח רעה, מותר להתרפאות ע"י מכשף גוי: