סימן קס - הלכות חפיפה
סימן קס. הלכות חפיפה, ובו ו' סעיפים:
(א) ביום השביעי בעוד יום קודם ביה"ש תרחץ בחמין כל גופה היטב, ובפרט במקומות הקמטין ובבית הסתרים תרחץ היטב ותבדוק כל גופה במקום שיכולה לראות ולמשמש בידיה היטב שלא ישאר עליה שום חציצה או שום לכלוך, וגם תחוף ותסרוק היטב במסרק כל שערותיה ותפספסן שלא יהיו מדובקות או קשורות, וזאת נקראת חפיפה. וצריכה לעסוק בחפיפה עד שתחשך שתטבול מיד לאחר החפיפה, כי לכתחלה צריכה להיות החפיפה סמוך לטבילה וגם שתהא החפיפה ביום, על כן המנהג הכשר הוא שתתחיל בחפיפה בעוד יום ותמשיך עד הלילה:
(ב) חפיטה שבמקום השערות לא תהא בדבר שמסבך את השערות. ובבורית שאנו קורין זייף [סבון] נוהגין להקל, שהוא מנקה היטב ואינו מסבך:
(ג) במקום שאין מרחץ בבית הטבילה אלא שחופפת בביתה ואח"כ הולכת לטבול, תשא עמה מסרק ותסרוק שמה שערותיה עוד הפעם:
(ד) בשעת הדחק שאי אפשר לה לעשות החפיפה ביום, תוכל לעשותה בלילה, רק תזהר לחוף כראוי ולא תמהר. וכן אם א"א לה לחוף גם בלילה, תוכל לעשות כל החפיפה ביום:
(ה) חל טבילתה בליל שבת, תעשה החפיפה ביום, ותזהר מאד לגמור כל החפיפה קודם בין השמשות שלא תבא ח"ו לידי חלול שבת. ולענין הדלקת הנרות המובחר הוא אם אפשר, שתלך לביתה לאחר החפיפה או שתעשה החפיפה בביתה, ולאחר החפיפה קודם ביה"ש תדליק את הנרות ואח"כ תטבול. ואם אי אפשר ידליק הבעל. ואם גם זאת א"א, תדליק ותברך על הנרות בעוד היום גדול ותאמר קודם ההדלקה שאינה מקבלת שבת בהדלקה זאת, כי במקום הצורך מהני תנאי (כדלעיל סי' ע"ה ס"ד). אבל מה שקצת נוהגות לברך אחר הטבילה על נרות דולקות, צריכין לבטל כי היא מברכת ברכה לבטלה:
(ו) במקום שנוהגין לטבול במוצאי שבת ובמוצאי יו"ט צריכין לשאול למורה הוראה איך תתנהגנה בחפיפה:
(א) ביום השביעי בעוד יום קודם ביה"ש תרחץ בחמין כל גופה היטב, ובפרט במקומות הקמטין ובבית הסתרים תרחץ היטב ותבדוק כל גופה במקום שיכולה לראות ולמשמש בידיה היטב שלא ישאר עליה שום חציצה או שום לכלוך, וגם תחוף ותסרוק היטב במסרק כל שערותיה ותפספסן שלא יהיו מדובקות או קשורות, וזאת נקראת חפיפה. וצריכה לעסוק בחפיפה עד שתחשך שתטבול מיד לאחר החפיפה, כי לכתחלה צריכה להיות החפיפה סמוך לטבילה וגם שתהא החפיפה ביום, על כן המנהג הכשר הוא שתתחיל בחפיפה בעוד יום ותמשיך עד הלילה:
(ב) חפיטה שבמקום השערות לא תהא בדבר שמסבך את השערות. ובבורית שאנו קורין זייף [סבון] נוהגין להקל, שהוא מנקה היטב ואינו מסבך:
(ג) במקום שאין מרחץ בבית הטבילה אלא שחופפת בביתה ואח"כ הולכת לטבול, תשא עמה מסרק ותסרוק שמה שערותיה עוד הפעם:
(ד) בשעת הדחק שאי אפשר לה לעשות החפיפה ביום, תוכל לעשותה בלילה, רק תזהר לחוף כראוי ולא תמהר. וכן אם א"א לה לחוף גם בלילה, תוכל לעשות כל החפיפה ביום:
(ה) חל טבילתה בליל שבת, תעשה החפיפה ביום, ותזהר מאד לגמור כל החפיפה קודם בין השמשות שלא תבא ח"ו לידי חלול שבת. ולענין הדלקת הנרות המובחר הוא אם אפשר, שתלך לביתה לאחר החפיפה או שתעשה החפיפה בביתה, ולאחר החפיפה קודם ביה"ש תדליק את הנרות ואח"כ תטבול. ואם אי אפשר ידליק הבעל. ואם גם זאת א"א, תדליק ותברך על הנרות בעוד היום גדול ותאמר קודם ההדלקה שאינה מקבלת שבת בהדלקה זאת, כי במקום הצורך מהני תנאי (כדלעיל סי' ע"ה ס"ד). אבל מה שקצת נוהגות לברך אחר הטבילה על נרות דולקות, צריכין לבטל כי היא מברכת ברכה לבטלה:
(ו) במקום שנוהגין לטבול במוצאי שבת ובמוצאי יו"ט צריכין לשאול למורה הוראה איך תתנהגנה בחפיפה: