מאגר ספרי קודש

סימן קנב - איסור יחוד ושאר קרבות בנשים

סימן קנב. איסור יחוד ושאר קרבות בנשים, ובו י"ז סעיפים:

(א) אסור להתייחד עם שום אשה, בין ילדה בין זקנה, בין ישראלית בין גויה, בין קרובתו בין אינה קרובתו, חוץ מן האב שמותר להתייחד עם בתו, והאם עם בנה, והבעל עם אשתו אע"פ שהיא נדה. (וכלה שהיא נדה עיין לקמן סימן קנ"ז):

(ב) אם היתה אשתו שמה, מותר לו להתייחד גם עם אחרת, מפני שאשתו משמרתו. אבל ישראלית לא תתייחד עם גוי אפילו אשתו עמו. ואפילו הם הרבה גוים ונשותיהם עמהם לא תתייחד עמהם:

(ג) אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים. ודוקא בעיר וביום, אבל בשדה או בלילה אפילו בעיר בעינן שלשה אנשים כשרים. ועם פריצים לעולם לא תתייחד אפילו הם כמה אלא אם כן נשותיהם עמהם. ואיש אחד עם שתי נשים אסור להתייחד. ועם שלש או יותר, יש מתירין אם אין אומנתו או סחורתו בדברים המיוחדים לנשים. ויש אוסרין בכל ענין:

(ד) אשה שבעלה בעיר, אין חוששין להתייחד עמה, מפני שאימת בעלה עליה:

(ה) בית שפתחו פתוח לרה"ר, אין שם איסור יחוד ביום ובתחלת הלילה כל זמן שבני ארם עוברים ושבים ברחוב. ואם היה זה רגיל בה כגון שגדלה עמו או שהיא קרובתו או שבעלה הזהיר אותה שלא תתייחד עמו, הרי זו לא תתייחד עמו אפילו בעלה בעיר ואפילו בבית שהפתח פתוח לרה"ר:

(ו) תינוקת שהיא פחותה משלש שנים, מותרין להתייחד עמה. וכן תינוק פחות מתשע שנים, מותר לאשה שתתייחד עמו:

(ז) מי שאין לו אשה, לא יהא מלמד תינוקות, מפני שאמותיהן באות לבית הספר ונמצא מתייחד עם אשה. וא"צ שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר, אלא שתהא עמו בעיר אפילו היא בביתה והוא מלמד במקומו. אבל אשה לא תלמד תינוקות אפילו יש לה בעל בעיר אלא אם הוא דר עמה באותו בית (ט"ז יו"ד סי' רמ"ה) מפני אביהם שמביאים את בניהם:

(ח) צריך האדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה. ואסור לשחוק עמה להקל ראשו כנגרה או להביט ביפיה. ואסור להריח בבשמים המיוחדים לאשה, וכ"ש כשהיא אוחזתן בידיה או שהן תלויין עליה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה שהוא מכיר אותה, אפילו הבגדים אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה אלא רץ שתשאר לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח זונה אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, עוונו גדול מאד. ואסור לשמוע קול זמר אשה או להתסכל בשערה:

(ט) אין שואלין בשלום אשה כלל. ואפילו ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. ולכן כשכותב אגרת לחברו, אסור לכתוב ולומר - "שלום לזוגתך" אבל מותר לשאול לבעלה או לאחר איך שלומה. וכן מותר לכתוב לחברו "הודיעני משלום זוגתך":

(י) המחבק או המנשק אפילו אחת מן הקרובות שאין לו שום הנאה הרי זה עושה איסור, שאין קרבים לערוה כלל חוץ מן האב עם בתו והאם עם בנה, שהם מותרין בחיבוק ונישוק:

(יא) אין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חבה, כגון לעיין ברישיה וכדומה, בפני אחרים שלא יבא הרואה לידי הרהור:

(יב) אסור לאיש שידור בבית חמיו אלא כשיש לו חדר מיוחד לשכיבה:

(יג) כבר האריכו גדולי ישראל ז"ל בספריהם הקדושים בתוכחות מוסרים על המנהג הרע באיזה מקומות שאינן בני תורה ויראה, שמתקרבים החתן עם הכלה בחיבוק ונישוק, וכן עושין רקודים בחורים עם בתולות יחד. ומלבד האיסור הגדול איסור נדה, שהרי כל הבתולות מסתמא נדות הן, ואין חילוק באיסור נדה בין פנויה לנשואה, וכל הנוגע בה דרך חבה חייב מלקות, עוד מגרה יצה"ר בנפשיה ומביא א"ע לידי קישוי לדעת והוצאת זרע לבטלה רח"ל. ובודאי כל מי שיש בידו למחות צריך להתאמץ בכל כחו למחות. ולכל הפחות צריך כל איש אשר יראת ה' בלבבו להיות שורר כביתו ולהשגיח על בני ביתו שיתרחקו מן הכיעור הגדול הזה. וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, ח"ו הוא נתפס בעון זה. וכל המציל את אחרים מן החטא, הציל את נפשו וטוב לו:

(יד) אשה שהוא רוצה לישא אותה, מותר לו וראוי לו לראותה אם היא לרצונו, אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר - ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה:

(טו) מי שגירש את אשתו מן הנישואין, לא תדור עמו בחצר. ואם הוא כהן וכן אפילו אם הוא ישראל והיא נישאת לאחר ונתגרשה גם ממנו, וכן מי שגירש את אשתו משום שהיא אסורה לו, כל אלו צריכין הרחקה יתירה ולא תדור עמו במבוי אם הוא מבוי סתום, אבל במבוי מפולש שדרך הרבים עובר ביניהם מותרים לדור. וגרושה שנישאת ודרה עם בעלה השני, אלו צריכין עוד הרחקה יתירה ולא תדור עם בעלה ראשון בכל השכונה. בכל אלו ההרחקות היא נדחית מפניו. אך אם היה החצר שלה, הוא נדחה מפניה:

(טז) מותד לאדם לזון גרושתו, ומצוה היא יותר מבשאר עני, שנאמר ומבשרך לא תתעלם, ובלבד שלא יהא לו עסק עמה, רק יזונה על ידי שליח:

(יז) אמר רב ברונא אמר רב כל הישן בקילעא (בחדר) שאיש ואשתו שרויין בה, עליו הכתוב אומר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה (שבושין הן ממנו). ואמר רב יוסף אפילו באשתו נדה:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר