מאגר ספרי קודש

סימן קב - דיני עירוב תבשילין

סימן קב. דיני עירוב תבשילין, ובו ז' סעיפים:

(א) יו"ט שחל להיות בע"ש, אסור לאפות או לבשל בקדרה מיוחדת לשבת אלא על ידי עירוב תבשילין שעושה בערב יו"ט, דהיינו שלוקח איזה תבשיל או צלי שראוי ללפת בו את הפת וגם פת, ומברך אקב"ו על מצות עירוב. ואומר - בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי, לבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמיעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא. ואם אינו מבין לשון זה, יאמר בלשון שהוא מבין. (בערוב הזה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, דורך דיזען עירוב זייע אונז ערלויבע צו באקקען צו קאכען די שפייזע. ווארם צו ערהאלטען ליכטער אנצוצינדען אונד איבערהויפע אללעס נעטהיגע פאר יו"ט אויף שבת צו פערריכטען):

(ב) צריך שיהא התבשיל דבר שדרכו לאכלו עם פת, כגון בשר דגים וביצים, אבל דבר שאין דרכו לאכלו עם פת, לא מהני. שיעור התבשיל, כזית. והפת, כביצה. ויש להדר אחר מנה יפה לכבוד המצוה. וגם הפת יהא שלם, ויניחו בשבת ללחם משנה, ובסעודה שלישית יבצע עליו, כיון דאתעביד ביה מצוה חדא זימנא, יתעביד ביה נמי מצוה אחריתא:

(ג) אין עירוב תבשילין מועיל אלא להתיר לעשות כל צרכי שבת ביו"ט בעוד היום גדול, דהיינו שיש שהות ביום שאם היו מזדמנים לו אורחים שלא אבלו היום, היו אוכלים ונהנים בו ביום קודם בין השמשות ממלאכתו שעשה ביו"ט. אבל אם אין שהות ביום ליהנות ממלאכתו, אינו מועיל הע"ת. ולכן נוהגין כשחל יו"ט בע"ש, מקדימין להתפלל ערבית של שבת מבעוד יום, שיהיו זריזין למהר לגמור הכל קודם שאומרים מזמור שיר ליום השבת. והתבשילין שמטמינים לשבת, צריכין להטמינם בעוד היום גדול, שיתבשלו קודם בין השמשות לכל הפחות שליש בישולן:

(ד) לא הותר לאפות ולבשל ע"י עירוב תבשילין אלא בע"ש, אבל אם חל יו"ט ביום ה' וביום ו', אסור לבשל או לאפות ביום ה' בשביל שבת:

(ה) צריד שיהא העירוב קיים עד שהכין כל צרכי שבת. אם נאבדה או נאכלה הפת, אין בכך כלום, ומותר אפילו לאפות. ואם נאבד או נאכל התבשיל. אם נשאר כזית ג"כ לא הפסיד. אבל אם לא נשתייר ממנו כזית אסור לו לבשל כאילו לא עירב כלל. וכיצד עושה מי שלא עירב? אם לא נזכר עד אחר סעודת שחרית ואין שם במקום ההוא ישראל אחר שעירב, אינו מותר לו אלא לבשל קדרה אחת, ולאפות פת אחת, ולהדליק נר אחד לשבת. ואם נזכר קודם שמבשל לסעודת שחרית, יכול לבשל מכל מין בקדרה גדולה ולהותיר לשבת. ואם יש שם מי שעירב, יתן לזה במתנה קמחו ובשרו וכל השייך לזה, והוא יזכה בדברים אלו בהגבהה, ויבשל ויאפה עבורו, ואפילו בביתו של זה שלא עירב:

(ו) כל בעל הבית צריך לעשות עירוב תבשילין בעצמו. ואפילו אשה שאין לה בעל, אם יודעת, מחוייבת לעשות בעצמה, ואסור לסמוך על העירוב של גדול העיר. ומי ששכח מחמת אונס ולא עשה עירוב תבשילין, או שעשה ונאבד, אם יש בעיר מי שמערב בשביל כל בני העיר (דהיינו שמזכה להם את התבשיל ואת הפת כמבואר בש"ע), יכול זה לסמוך על עירוב זה, אבל מי ששכח מחמת עצלות או שסמך עצמו לכתחילה על עירוב זה' לא מהני ליה ודינו כדלעיל סעיף ה':

(ז) אם חל יו"ט ביום ה' וביום ו', ונזכר ביום ה' שלא עשה עירוב תבשילין, יכול לעשות היום, ויברך את הברכה, ואח"כ יאמר אם היום קודש איני צריך לעשות עירוב, ואם היום חול בהדין עירובא וכו'. אבל בראש השנה, אינו יכול לעשות כן (ע"ל סי' צ"ט ס"ב):
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר