מאגר ספרי קודש

סימן עו - דיני התפלות בשכת וביום טוב

סימן עו. דיני התפלות בשכת וביום טוב, ובו כ"ג סעיפים:

(א) נוהגין להקדים תפלת ערבית של שבת יותר מבימות החול, ונכון הוא כדי להקדים קבלת שבת בכל מה שאפשר, רק שיהא מפלג המנחה ולמעלה. ואף הנוהגין להתפלל כל ימי החול מעריב בזמנה דהיינו בצאת הכוכבים, יכולין להקדים בשבת. ואפי' שלפעמים בימות החול מתפללין מנחה בשעח שמתפללין עתה ערבית, אין חוששין בזה בתפלת ערבית של שבת שיש בה מצוה שמוסיף מחול על הקודש:

(ב) בברכת השכיבנו אין חותמין כמו בחול שומר עמו ישראל. כיון שברכה זו היא על כללות עם ישראל, וכללות עם ישראל אינם צריכים שמירה בשבת, כי השבת מגין עלינו, אלא אומרים ופרוס וחותמין ברוך אתה ה' הפורס וכו', וכן ביו"ט. אם טעה וסיים כמו בחול, אם נזכר מיד לאחר תיבת לעד, יאמר מיד הפורס סכת שלום וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר כדי דיבור, אין צריך לאומרו עוד:

(ג) נוהגין לומר בתפלת ערבית וינוחו בה, ובשחרית ובמוסף וינוחו בו, ובמנחה שבתות קדשך וינוחו בם:

(ד) אחר תפלת הלחש בערבית בשבת, אומרים כולם ביחד ויכלו. ויש לאמרו מעומד, לפי שבזה אנו מעידים להקב"ה במעשה בראשית, והעדים צריכים להעיד מעומד:

(ה) אח"כ אומר הש"ץ ברכה אחת מעין שבע דהיינו בא"י או"א וכו' מגן אבות וכו' או"א וכו' ומסיים בא"י מקדש השבת. ויש להקהל לעמוד בשעה שהש"ץ אומר ברכה זאת, וישמעו היטב. ונוהגין שאומרים עמו מגן אבות עד זכר למעשה בראשית, וגם המתפלל ביחידות יכול לומר מגן אבות עד זכר למעשה בראשית, אבל יותר לא יאמר:

(ו) בכל שבתות השנה אומרים ברכה זאת אפילו בי"ט, ובשבת שחל לאחר י"ט. אך כשחל י"ש ראשון של פסח בשבת, אין אומרים אותה:

(ז) אין אומרים אותה אלא במנין קבוע. אבל במקום שאין מתפללין בעשרה אלא באקראי כגון בבית החתן או בבית האבל, אין אומרים אותה. ואם קבעו מקום להתפלל בעשרה איזה שבועות כמו בירידים, יש לאומרה:

(ח) במדינות אלו נוהגין שהש"ץ מקדש בבהכ"נ בלילי שבתות וי"ש (חוץ משני לילות הראשונים של פסח), וכיון שהוא אינו יוצא בקידוש זה ואסור לו לטעום קודם קידוש, לכן כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, נותנים לטעום לקטן שהגיע לחינוך, והקטן ישמע את הברכה ממנו ויוצא בה, ונמצא שלא בירך לבטלה (דמותר להאכיל את הקטן קודם קידוש כמו שיתבאר לקמן בסי' קס"ה אי"ה). ואם אין קטן בבהכ"נ, יכוין המקדש או אדם אחר לצאת בקידוש זה, וישתה שיעור רביעית כדי לברך ברכה אחרונה, ואעפ"כ יכול הוא לחזור ולקדש בביתו להוציא את אשתו ובני ביתו אם אינן יודעין לקדש בעצמן. והא דיוצא בקידוש שבבהכ"נ, אע"ג דאין קידוש אלא במקום סעודה, בשעת הדחק סומכין על הפוסקים דסבירא להו דדי אם שותה רבישית שלמה מן הכוס. וטוב שישתה רביעית חוץ מכמלא לוגמיו, דהיינו כמלא לוגמיו משום קידוש, ועוד רביעית משום סעודה:

(ט) נוהגין לומר פרק במה מדליקין, ואין אומרין אותו בי"ט שחל בשבת, ולא כשחל י"ט בערב שבת, ולא בשבת חוה"מ:

(י) נוהגין שבשבת אין משכימין כל כך לבא לבהכ"נ כמו בחול, משום דשינה מעונג שבת הוא, ואסמכוה אקרא, דבקרבן התמיד של ימות החול נאמר בבקר, ובשבת נאמר וביום השבת דמשמע איחור, ומ"מ צריכין ליזהר שלא לאחר זמן ק"ש ותפלה:

(יא) זמן תפלת מוסף הוא מיד אחר תפלת שחרית, ואין לאחרה יותר מעד סוף שבע שעות, ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע, ואעפ"כ יצא ידי חובתו, מפני שזמנה כל היום:

(יב) היו לפניו להתפלל שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף, כגון שאיחר מלהתפלל מוסף עד שש שעות ומחצה, צריך להתפלל תחלה מנחה ואח"כ מוסף, משום דמנחה תדירה יותר, וקיימא לן תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, ומ"מ בצבור אין לעשות כן:

(יג) בקדושה דמוסף שאומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ומיד אומרים הקהל אחד הוא אלקינו וכו', הוא טעות, כי אסור לומר תיבת אחד שתי פעמים רצופות. אלא יאמר ה' אחד' הוא אלקינו וכו'. אך הש"ץ שהוא ממתין על הצבור יכול הוא להתחיל בתיבת אחד כיון שהפסיק בנתיים:

(יד) במנחה קודם קריאת התורה אומרים ואני תפלתי וגו', והוא ע"פ מה שדרשו רז"ל בפ' ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, וכתיב אחריו ואני תפלתי וגו', אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר אומות העולם. אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין, ואנו לא כן, אלא אע"פ ששתינו, ואני תפלתי וגו'. ולכן אומרים אותו לפני קריאת התורה להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם, ואפי' הרקים שבנו באים לשמוע תורה. וביו"ט שחל בחול שאין קורין בתורה, אין אומרים אותו. אבל בשבת אע"פ שאין ס"ת לקרות, מ"מ אומרים אותו, ואומרים אותו אז קודם החצי קדיש כדי שלא להפסיק בין הקדיש לתפלת ש"ע:

(טו) לאחר החזרת הש"ע נוהגין לומר צדקתך צדק, והמה שלשה פסוקים כעין צדוק הדין על שלשה צדיקים שנפטרו בשעה זאת, יוסף משה ודוד, ואם הוא ביום שאם היה חול לא היו אומרים תחנון, אין אומרים אותו. אך בשמתפללים בצבור בבית אבל אומרים אותו, דאם לא יאמרוהו הוי פרהסיא, ואין אבילות פרהסיא בשבת:

(טז) אם טעה בשבת או ביו"ט והתחיל ברכות אמצעיות של חול ונזכר באמצע ברכה, צריך לגמור כל אותה ברכה שהתחיל ואח"כ מתחיל ברכה אמצעית של שבת או של יו"ט. והטעם הוא משום דמן הדין היה ראוי לתקן גם בשבת ויו"ט בל ברכות האמצעיות כמו בחול, ולהזכיר קדושת היום בברכת רצה כמו בר"ח וחוה"מ, אלא מפני כבוד שבת ויו"ט לא הטריחו חכמים, ותקנו ברכה אחת אמצעית לקדושת היום, אבל זה שהתחיל ברכה של חול, יש לו לגמור אותה ברכה, כיון שהיא ראויה לאמרה עתה מן הדין:

(יז) אפילו לא התחיל רק תיבה אחת מן הברבה ונזכר מיד, צריך לגמור כל הברכה. חוץ מברכת אתה חונן, שאם לא אמר עדין רק תיבת אתה, כיון שגם תפלות שבת ערבית ומנחה מתחילין אתה, לכן בתפלת ערבית או מנחה אע"פ ששכח שהוא שבת והתחיל תיבת אתה על דעת לומר אתה חונן, אם נזכר מיד שהוא שבת אינו צריך לומר ברכת אתה חונן אלא גומר ואומר קדשת וכו', ואם אירע לו כן בשחרית, אזי אם היה הטעות מחמת שהיה סובר שהוא חול, צריך לגמור ברכת אתה חונן. אבל אם ידע שהוא שבת ושצריך לומר ישמח משה, אלא שנכשל בלשונו מחמת הרגלו ואמר תיבת אתה, אין צריך לגמור ברכת אתה חונן אלא אומר ישמח משה, דכיון שיש בתפלות שבת ג"כ תפלות שמתחילין אתה, הוה ליה כמו שטעה בתפלות שבת מזו לזו, מאחר שידע שהוא שבת ולא אמר עדיין רק תיבת אתה:

(יח) אם לא נזכר עד בברכות האחרונות (דהיינו מן רצה ולהלן), פוסק באמצע ברכה במקום שנזכר ומתחיל בשל שבת או י"ט וגומר כסדר. ואם לא נזכר עד לאחר שהתחיל לומר יהיו לרצון, חוזר לראש התפלה:

(יט) בתפלת המוספין אם טעה בברכות אמצעיות של חול, פוסק באמצע ברכה שנזכר בה ומתחיל ברכה אמצעית של תפלת מוסף, כי בתפלת מוסף לא היה כלל מן הדין להתפלל כל ברכות האמצעיות כמו בחול אלא ברכה אחת של מוסף:

(כ) מי שטעה והתחיל תפלה של חול בשבת, סימן רע לו, ויפשפש במעשיו כל ימי השבוע הבא ויששה תשובה:

(כא) טעה בברכה אמצעית של תפלות השבת מזו לזו, אם נזכר קודם שאמר את השם מחתימת הברכה, חוזר לתחלת הברכה שהיה לו להתפלל עתה. אבל אם לא נזכר עד לאחר שאמר את ה', גומר ואומר מקדש השבת ויוצא בדיעבד. לפי שהעיקר מברכות האמצעיות היא רצה נא במנוחתנו, והיא שוה בכל התפלות:

(כב) במה דברים אמורים, בתפלות ערבית שחרית ומנחה. אבל בתפלת מוסף, אם התפלל במקומה תפלה אחרת לא יצא, הואיל ולא הזכיר קרבן מוסף. וכן אם במקום ערבית או שחרית או מנחה התפלל מוסף, לא יצא, הואיל והזכיר קרבן מוסף ואמר שקר לפני המקום ברוך הוא:

(כג) אם טעה בתפלת י"ט שהיה לו לחתום מקדש ישראל והזמנים וחתם מקדש השבת, אם חזר בתוך כדי דבור ואמר מקדש ישראל והזמנים, יצא, ואם לאו, צריך לחזור ולהתחיל אתה בחרתנו וכו':
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר