מאגר ספרי קודש

סימן נא - כללים בברכה אחרונה

סימן נא. כללים בברכה אחרונה, ובו ט"ו סעיפים:

(א) על פירות האילן חוץ משבעת המינים (כדלקמן סעיף ז') ועל כל פירות האדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ, מברך לאחריהם בורא נפשות וכו' ואפילו אכל ושתה נפטר בברכה אחת:

(ב) ברכה אחרונה וכן ברכת המזון אין מברכין אלא א"כ אכל כשיעור דהיינו כזית, אבל על פחות מכשישור א"צ ברכה אחרונה. ועל משקין י"א דאינו חייב ברכה אחרונה אלא א"כ שתה רביעית, וי"א דגם על משקין אם שתה כזית חייב בברכה אחרונה. ולכן לצאת מידי ספיקא יש ליזהר שלא לשתות אלא פחות מכזית או רביעית. ואין חילוק בין יי"ש לשאר משקין:

(ג) דבר שהוא כברייתו דהיינו אגוז אחד או שאר פרי ואפילו קטנית אחת, י"א אע"פ שאין בו כזית, מ"מ כיון שהוא פרי שלם מברכין אחריו ברכה אחרונה, ויש חולקין. ולכן לצאת מידי ספק אין לאבול פחות מכזית. ואם נתחלק הדבר קודם האכילה, בטל ממנו חשיבותיה ולכו"ע אין מברכין עליו ברכה אחרונה בפחות מכזית:

(ד) כל האוכלין מצטרפין לכזית. ואם אכל כחצי זית מדבר שמברכין אחריו בורא נפשות רבות וכחצי זית מדבר שמברכין עליו ברכה מעין שלש, או אפילו כחצי זית פת, מברך לאחריהן בורא נפשות. ונ"ל דה"ה אם אכל כחצי זית מפירות שמברכין לאחריהן על העץ וכחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה או כחצי זית פת (דהשתא אין כאן שום מין שברכה אחרונה שלו בנ"ר מ"מ) מברך לאחריהן בורא נפשות (עי' מחה"ש סימן ר"י סק"א). ואם אכל כחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה וכחצי זית פת, מברך לאחריהן על המחיה. ושתיה עם אכילה אין מצטרפין:

(ה) אכל כחצי זית ושהה וחזר ואכל כחצי זית, אם מתחלת האכילה הראשונה עד סוף האכילה לא היה זמן יותר כי אם כרי אכילת פרס, מצטרפים שתי האכילות ומברך ברכה אחרונה, אבל אם שהה יותר, אין מצטרפין. ובשתיה אפילו שהה פחות מזה אין מצטרפין:

(ו) שתה משקה חמה במעט מעט (כגון תה, קפה), כיון שאינו שותה בפעם אחת כשיעור, אע"פ שדרך שתייתה בכך, מ"מ אין מצטרפין ואינו מברך ברכה אחרונה:

(ז) בשבעה מינים נשתבחה א"י דכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש, ובתר הכי כתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו' ואכלת ושבעת וברכת וגו', וכיון שבלחם מבואר בתורה ואכלת ושבעת וברכת, לכן על הלחם מחמשת מיני דגן שהן חטה ושעורה המפורשין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהם ג"כ נכללין בחטה ושעורה מברכין אחריו בהמ"ז שהן שלש ברכות שלמות וגם ברכת הטוב והמטיב (שנתקנה אח"כ ביבנה). אבל כל שאינו לחם גמור אלא מיני מזונות מאלו חמשת מיני דגן, וכן על הגפן דהיינו יין, וגם ענבים בין לחים בין יבשים בין גדולים בין קטנים, ותאנים ורמונים וזיתים ותמרים שהם דבש האמור בתורה לפי שמהם זב הדבש, על כל אלו מברכין ברכה אחרונה ברכה אחת מעין שלש שהיא כוללת בקיצור השלש ברכות וגם הטוב והמטיב שבברכת המזון:

(ח) בברכה מעין שלש שלאחר מיני מזונות פותח על המחיה ועל הכלכלה, וחותם ונודה לך על הארץ ועל המחיה ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה. ועל היין פותח על הגפן ועל פרי הגפן, וחותם על הארץ ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן. ועל הפירות פותח על העץ ועל פרי העץ, וחותם על הארץ ועל הפירות ברוך אתה ה' על הארץ ועל הפירות (ובא"י - או אפילו בחו"ל - אם אכל מפירות א"י אומר על הארץ ועל פירותיה). אכל מיני מזונות וגם שתה יין, כולל שניהם בברכה אחת. וכן פירות ויין ואפילו ענבים ויין, פירות ומיני מזונות, או אפילו מיני מזונות ויין ופירות, כולל שלשתם ויקדים על המחיה ואח"כ על הגפן ואח"כ על העץ. וכשכולל על המחיה עם שאר מין, לא יאמר בחתימה ועל הכלכלה אלא יאמר ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן, או על המחיה ועל הפירות, או על המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות. וכבר נדפס הנוסחא בסידורים, וצריך כל איש ישראל להיות בקי בברכה זו בעל פה:

(ט) בשבת ויום טוב וראש חדש מזכירין בה מענינא דיומא. ואם שכח ולא הזכיר אין מחזירין אותו:

(י) יש להחמיר בברכה זו כמו בברכת המזון בדברים שנזכרו בסימן מ"ד סעיף ו':

(יא) בברכת בורא נפשות י"א שבראת וי"א שברא וכן עיקר, ופי' של הברכה הוא, בורא נפשות רבות וחסרונן, שברא הנפשות וגם מחסורם דהיינו כל צרכי סיפוקן שהם דברים הכרחיים לצורך קיום חיותן כמו הלחם והמים, וגם על כל שאר הדברים שברא שאינם הכרחיים ב"כ אלא להתענג בהם כמו פירות וכדומה, אנו מברכים אותך חי העולמים. וצריכין לומר החית בפתח. (הגאון מהר"א ווילנא זצ"ל הסכים עם הפוםקים שכתבו לחתום הברכה בשם ולומר ברוך אתה ה' חי העולמים):

(יב) אכל פירות שברכה אחרונה שלהם ברכה מעין ג' וגם פירות העץ שברכה אחרונה שלהן הוא בורא נפשות, מברך ברכה מעין שלש. וכיון שהוא מזכיר בהם פרי העץ נפטרים בזה כל פרי העץ שאכל. אבל אם נתחייב ברכת בורא נפשות על מין אחר, אינו נפטר בברכה מעין שלש, ויברך תחלה ברכת מעין שלש ואח"כ בורא נפשות:

(יג) לכתחלה אסור לאדם לצאת ממקומו או לעסוק באיזה דבר עד שיברך ברכה אחרונה, שמא ישכח מלברך. ובדיעבד כשיצא ממקומו, אם הוא צריך לברך בורא נפשות יכול לברך במקום שהוא שם. אבל אם צריך לברך מעץ שלש, צריך שיחזור למקומו כמו בברכת המזון לעיל סימן מ"ד ס"ט:

(יד) אכל ושתה ולא בירך מיד ברכה אחרונה, יכול לברך עד שעת עיכול, דהיינו כל זמן שאינו תאב לאכול פירות, ולאחר שתיה כל זמן שאינו צמא. ולאחר זמנים אלו אינו יכול לברך עוד. ומי שאינו בקי לשער, ראוי לו כשנזכר שלא בירך ברכה אחרונה, יברך על מין ממין שאכל ויאכל ויברך ברכה אחרונה לפטור גם את הראשון:

(טו) אכל או שתה והקיא, לא יברך ברכה אחרונה דלא גרע מנתעכל:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר