מאגר ספרי קודש

סימן לג - דברים האסורים משום סכנה

סימן לג. דברים האסורים משום סכנה, ובו י"ד סעיפים:

(א) אסור לאכול דג עם בשר ואפילו עם שומן עופות מפני הסכנה. ואין לצלות בשר עם דג בתנור אחד כשהוא תנור קטן אלא כשאחד מהם מכוסה, אבל בתנורים שלנו שהם גדולים, אין לחוש:

(ב) כשאוכל דגים ואחר כך בשר או להיפך, יש לאכול ביניהם קצת פת ולשתות איזה משקה, דהוי קנוח והדחה:

(ג) צריך ליזהר מזיעת אדם, שכל זיעת אדם הוא סם המות חוץ מזיעת הפנים. ולכן יזהר שלא יתן מאכל בין בגדיו לבשרו, מפני הזיעה. וכן לא יתן מעות לתוך פיו שמא יש עליהם מעט זיעה, ועוד שיד הכל ממשמשין בהן ויש מהם חולים:

(ד) צריך כל אדם ליזהר תמיד כשמריח ריח איזה מאכל, יפליט כל הרוק שבפיו ולא יבלעו, כי אם בולעו יוכל לבא לידי סכנה ח"ו:

(ה) יש להזהר שלא לשתות משקים שנתגלו:

(ו) אסור ליתן דבר מאכל או משקיט תחת המטה אפילו הם מכוסים, מפני שרוח רעה שורה עליהם. ובכפרים, יש מחזיקים תפוחי אדמה ושאר מאכלים תחת המטות, ויש להזהירם על זה:

(ז) וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה כי סכנתא חמירא מאיסורא. ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור. ולכן אסור לילך בכל מקום סכנה כגון תחת קיר נטוי ועל גשר רעוע. ולא יצא יחידי בלילה. ולא יישן יחידי בחדר בלילה. וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה, או להניח פיו על קילוח המים לשתות, שמא יבלע איזה דבר המזיק:

(ח) נוהגין שבשעת התקופה מניחין קצת ברזל על כל המשקים ומאכלים. ועל המבושלים או כבושים או מלוחים אין צריכין:

(ט) אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם, או מתוך כלים מאוסים שנפשו של אדם קצה בהם. וכן לא יאכל בידים מזוהמות, שכל אלו הם בכלל אל תשקצו את נפשותיבם. ואפילו יאמר שאין נפשו קצה בהם, בטלה דעתו אצל כל אדם:

(י) בהמה או עוף שהיו מסוכנים ונשחטו, אע"פ שהותרו בשחיטה, המדקדקים מחמירים על עצמם שלא לאכלם:

(יא) אסור לקצוץ אילן מאכל העושה פירות (אילן זית שהוא עושה רובע הקב זיתים ודקל העושה קב תמרים, ב"ק צ"א), והיא סכנה, ואם הוא סמוך לאילנות אחרות שחשובים יותר ממנו והוא מכחיש אותם, וכן אם צריך למקומו, וכן אם דמיו יקרים לבנין יותר מלמאכל מותר לקוצצו:

(יב) החושש במעיו יש עושין לרפואה שמעמידין על בטנו כלי שיש בו מים חמים, ואסור לעשות כן מפני הסכנה:

(יג) אסור לעבור בנחל שמימיו רודפין אם המים מגיעים למעלה ממתנים, משום סכנה שלא ישטפוהו המים:

(יד) אסור להוציא מפיו דבר פורענות על אדם מישראל, אפילו לומר אילו היה פלוני קיים היה בא לכאן, כי ברית כרותה לשפתים. ואין לעשות מורא לתינוק בדבר טמא, כגון לומר חתול או כלב יקחהו. וכן בכל כיוצא באלו צריך ליזהר מאוד מהרגל הלשון (ע"ל סי' ר"ז ס"ג):
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר