מאגר ספרי קודש

סימן יא - הלכות מזוזה

סימן יא. הלכות מזוזה, ובו כ"ה סעיפים:

(א) מצות עשה לקבוע מזוזה בכל פתח, ואפילו יש לו כמה חדרים ולכל חדר כמה פתחים העשויים לכניסה ויציאה, אף על פי שהוא רגיל רק באחד מהן מכל מקום כולן חייבים במזוזה, ואפילו אם נתמעטו הדיורין ואינו צריך עתה רק לפתח אחד מ"מ כולן חייבים. אך אם יש איזה פתח שאינה עשויה אלא להכניס דרך שם איזה משא לפרקים ויש שם פתח אחר לכניסה ויציאה, אזי הפתח העשוי רק להכניס משאות פטורה:

(ב) גם שערי חצרות ומבואות ועיירות ומדינות חייבין במזוזה שנאמר ובשעריך (ועיין לקמן סעיף ט"ז):

(ג) צריך לקבעה בימין הנכנס. ואם קבעה בשמאל פסולה, וצריך להסירה ולקבעה בימין ויברך עליה. ואין חילוק בזה בין איטר לאינו איטר:

(ד) שני בתים אשר לכל אחד יש פתח לר"ה או לחצר, ובמחיצה אשר ביניהם יש גם כן פתח, והשתא יש להסתפק בפתח זה באיזה צד יתן את המזוזה, אזלינן בזה בתר היכר ציר, פי' במקום שנעשים הצירים להדלת שהדלת נפתח לתוכו, זהו עיקר הבית ונותנים את המזוזה בצד הימין שנכנסים לתוכו, ודוקא כששני הבתים שוים בתשמישן, אבל אם אחד הוא עיקר תשמישו, בזה לא אזלינן בתר היכר ציר, אלא לעולם נותנין את המזוזה בצד הימין שנכנסין להבית אשר עיקר תשמישו שם, אפילו הדלת נפתח לתוך השני:

(ה) מקומה מתחלת שליש העליון של גובה השער. קבעה למעלה מזה כשרה והוא שירחיקנה מן המשקוף טפח. קבעה למטה משליש העליון, צריך להסירה ולקבעה כראוי ובברכה. ואם קבעה בטפח העליון, יסירה גם כן ויקבעה כראוי אבל לא יברך. ויש לקבעה בטפח הסמוך לחוץ. ואם שינה בזה אינו מעכב:

(ו) כיצד קובעה, כורכה מסופה לראשה דהיינו מאחד כלפי שמע, ומניחה בשפופרת או בשאר דבר וקובעה במסמרות במזוזת הפתח באלכסון, ויהא ראשה דהיינו שמע כנגד הבית ושיטה האחרונה לצד חוץ. ואם מזוזת הפתח אינה רחבה יקבענה זקופה, וזה טוב יותר מלתתה אחורי הדלת. אם לא קבעה אלא תלאה פסולה, ולכן צריך ליזהר למסמרה למעלה וגם למטה שלא תהא תלויה:

(ז) קודם שקובעה יברך אקב"ו לקבוע מזוזה. ואם קובע כמה מזוזות די בברכה אחת לכולן. אם נפלה המזוזה מעצמה וחוזר וקובעה צריך גם כן לברך, אבל אם הוא הסירה כדי לבדקה יש להסתפק אם צריך לברך:

(ח) בקצת שערים יש פתח קטן אצל השער הגדול, ודרך הפתח הקטן יוצאין ונכנסין, והשער הגדול אינו נפתח רק לפרקים, וכיון שהם שני פתחים וביניהם עמוד רחב טפח חייבין בשתי מזוזות:

(ט) במקום שיש לחוש שמא יגנבו אותה, אם אפשר לו יחפור חפירה במזוזת הבית ויניחנה שמה אבל לא יעמיק לחפור טפח כי שם לא הוי על מזוזות ביתך, רק תוך מזוזה ופסולה. עוד צריך ליזהר שיהא עכ"פ ניכר מקום המזוזה. ואם א"א לו לחפור בתוך מזוזת הבית יש לסמוך בשעת הדחק לקבעה בפנים אחורי הדלת, ודוקא במזוזה עצמה ולא בכותל (עיין חיי אדם ונ"א). ולא ירחיקה מחלל הפתח טפח כי אז פסולה:

(י) אין הבית חייב במזוזה אלא א"כ יש בו ד' אמות על ד' אמות, ואם אין בו ד' אמות על ד"א אבל יש בו כדי לרבע ד"א על ד"א כגון שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול' י"א דחייב וי"א דפטור:

(יא) אין הפתח חייב במזוזה אלא אם יש לה שתי מזוזות (פאסטען טיר שטאק) גבוהים לכל הפחות עשרה טפחים ומשקוף על גביהן. ואפי' אין המזוזות מעצים או מאבנים אחרים רק שכותלי הבנין בעצמן הן המזוזות ועליהן תקרה, גם כן חייבת. ואם אין לבית אלא מזוזה אחת כגון שמצד האחד עובר הכותל להלן, כזה - אם היא מצד שמאל פטורה, ואם היא מצד ימין יש ספק אם חייבת או לא, ויש לקבעה בלא ברכה, או שיקבעה לאחר שיקבע בפתח המחוייבת ויברך ויפטור גם את זאת. וכן בכל מקום שיש ספק יעשה כן:

(יב) יש לו ב' מזוזות ואין לו משקוף אלא שיש עליהן כיפה כמין קשת או אפילו גם מזוזות אין לו אלא שהכיפה מתעגלת מן הארץ אם יש בגובה י' טפחים רוחב ד"ט חייב (עיין ס"ז). ואותן החנויות שעושין מזוזה אחת מן הקרקע עד המשקוף ומזוזה אחת שאינה מגיעה עד המשקוף רק שכונסין את הכותל לערך אמה או יותר, כזה - אם המזוזה שהיא גבוהה עד המשקוף היא מימין הכניסה, נותן את המזוזה באותה המזוזה, ואם המזוזה הקטנה היא מימין הנכנס, אם היא גבוהה עשרה טפחים, נותן את המזוזה בה, ואם אינה גבוהה עשרה טפחים נותנה במקום הרחב:

(יג) י"א דאפילו אין דלתות לפתח, חייב במזוזה. וי"א דבעינן דוקא דלת. ולכן לא יקבע את המזוזה עד שיתלה מקודם את הדלת, ולא יקבע אותה תחלה ואחר כך יתלה את הדלת משום דבעינן תעשה ולא מן העשוי (ע"ל סי' ט' סעיף ו'):

(יד) בית שאינו עשוי לדירה בקביעות, פטור. לפיכך סוכת החג בחג, פטור (וע"ל סי' קל"ד ס"ח). וכן אותן חנויות שעושין ביומא דשוקא לימי משך היריד ואחר כך מפרקין אותן, או שנשארים בלי שום תשמיש, פטורין. אבל החנויות הקבועות בסחורה, חייבין במזוזה:

(טו) אכסדרה שיש לה שלש מחיצות ותקרה על גביהן ופרוצה ברביעית, אף על פי שיש לה שם שתי פצימין כמו צורת פתח, פטורה ממזוזה, מפני שהפצימין לא נעשו משום מזוזות אלא כדי להעמיד התקרה, אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח רביעית, אף על פי שהמחיצות נמוכות ואינן מגיעות עד התקרה, ואע"פ שהן עשויות חלונות חלונות חייבת:

(טז) בית שער והוא בית קטן שאצל שער החצר שהשומר יושב שם ומרפסת (גאניג) שהיא דרך לעלות בה לעליה והגנה והדיר פטורין ממזוזה כיון שאין עשוין לדירה. ואם יש בית החייב במזוזה פתוח לאחד מאלו או לאכסדרה, חייבים אף בפתח שנכנסים להם מרשות הרבים. ולכן שערי חצרות ושערי מכואות ושערי מדינות ועיירות כולם חייבים במזוזה כיון שבתים החייבים במזוזה פתוחים לתוכן. אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה (אפילו תשעה החיצונות הן בגוונא דפטורים) אם הפנימי חייב במזוזה, כולן חייבים, ולכן שער הפתוח מן הגנה לחצר חייב במזוזה (רמב"ם). ויש אומרים דבית שער ומרפסת חייבים אפילו אין בית פתוח להם, ויש לקבעה בלא ברכה:

(יז) בית המרחץ ובורסקי ובית הטבילה פטורין מפני שאינן לדירת כבוד, אבל רפת בקר וחדר שמגדלין בו עופות, ובית התבן והעצים, ואוצרות של יין או של שאר משקין, אם יש להם שיעור בית חייבין, ויש פוטרין:

(יח) במקום שתינוקות מצויין או שלפעמים רוחצין שם או שמשתינים שם, יכסה את המזוזה. ודוקא בהזדמנות דרך ארעי סומכין על הכיסוי, אבל לקבוע שם תשמיש בזיון כגון להעמיד שם כלי לשופכין, אין לסמוך על הכיסוי (פ"ת בשם יד הקטנה):

(יט) בית וכן חצר שגם גוי דר שם פטור:

(כ) מרתף (קעללר) שהמזוזות עם הפתח שוכבים בארץ פטור, דלא נקרא מזוזה אלא בשעומדת (נוב"ת סי' קפ"ד):

(כא) השוכר בית בחו"ל, פטור ממזוזה שלשים יום, דלא הוי דירת קבע:

(כב) היוצא מן הבית וישראל אחר יכנוס לדור שם, לא יטול הראשון את המזוזות אלא יניחם והשני ישלם לו עבורם:

(כג) חייב אדם להזהר מאוד במצות מזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד. וכל זמן שיכנס ויצא יפגע בייחוד השם שמו של הקדוש ברוך הוא ויזכור אהבתו ויעיר משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן וידע כי אין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעח צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים. אמרו רז"ל כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירין רבים והן הן המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. עוד אמרו רז"ל בעון מזוזה בניו ובנותיו מתים קטנים. וכל הזהיר במזוזה, יאריכו ימיו שנאמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם:

(כד) ולפי שהמזוזה היא להזכיר יחוד שמו יתב', לכן כשיצא מפתח ביתו וכן כשנכנס ינשק אותה. אבל לא יניח את היד על המזוזה עצמה אלא יזהר שיהיה זכוכית על השם (תשו' רעק"א זצ"ל סי' י"א ע"ש. ע' בספרי קה"ס מה"ת חקירה י"ט). וכשיוצא מביתו ומניח ידו על המזוזה יאמר, ה' שומרי ה' צלי על ידי ימיני. ה' ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם:

(כה) מזוזת היחיד נבדקת שתי פעמים בשבע שנים, ושל רבים (שאין להטריח עליהם) נבדקת שתי פעמים ביובל (ע' רא"ש סוף הלכות תפילין):
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר