מאגר ספרי קודש

סימן א - דיני השכמת הבוקר

סימן א. דיני השכמת הבוקר, ובו ז' סעיפים:

(א) שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים. כי אין ישיבת האדם ותנועתו ועסקיו והוא לבדו בביתו כמו ישיבתו ותנועתו ועסקיו כאשר הוא לפני מלך גדול, וכן אין דיבורו והרחבת פיו בהיותו עם אנשי ביתו וקרוביו כמו בהיותו במושב המלך, כי אז משגיח בודאי על כל תנועותיו ודיבוריו שיהיו מתוקנים כראוי. כל שכן כאשר ישים האדם אל לבו כי המלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, בודאי מיד תגיע אליו היראה וההכנעה מפחד השי"ת ויבוש ממנו:

(ב) וגם בשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב. ומיד כשיעור משנתו יזכור חסדי ה' ית"ש אשר עשה עמו שהחזיר לו את נשמתו אשר הפקידה אצלו עייפה והחזירה לו חדשה ורגועה כדי לעבוד עבודתו ית"ש בכל יכלתו ולשרתו כל היום כי זה כל האדם, כמש"ה חדשים לבקרים רבה אמונתך, פי' בכל בוקר נעשה האדם בריה חדשה ויודה בכל לבבו להשם ית"ש על זאת. ובעודו על משכבו יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך (ואע"פ שעדיין אין ידיו נקיות יכול לומר זאת כיון שאין בו שם) ויפסיק מעט בין תיבת בחמלה לתיבת רבה:

(ג) יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. עז כנמר פירושו שלא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה' ית"ש. קל כנשר כנגד ראות העין, לומר שתהא קל לעצום עיניך מראות ברע כי הוא התחלת העבירה, העין רואה והלב חומד וכלי מעשה גומרין. רץ כצבי כגגך הרגלים, שרגלך לטוב ירוצו. וגבור כארי כנגד הלב, כי הגבורה בעבודת הבורא ית' היא בלב, ואמר שתחזק לבך בעבודתו ותתגבר על היצר לנצחו כגבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ:

(ד) לכן צריך האדם להתגבר כארי ומיד כשיעור משנתו (ואמר מודה אני וכו') יקום בזריזות לעבודת הבורא יתברך ויתעלה קודם שיתגבר עליו היצה"ר בטענות ותואנות לבל יקום, ויתחכם עליו להשיאו בחורף איך תקום עתה בבוקר השכם והקור גדול, ובקיץ ישיאנו איך תקום ממטתך ועדיין לא שבעת משנתך, או בטענות אחרות וכדומה, כי היצר הרע הוא יודע היטב לצוד בני אדם במהמורות בל יקום. ולכן כל בעל נפש הירא וחרד לדבר ה' צריך להתגבר עליו ולא ישמע לו, ואף אם יכבד עליו הדבר מפני כבדות הגוף ועצלותו ישים מגמתו רצון מלך מלכי המלכים הקב"ה וישים אל לבו כי אם היה קורא אותו איזה אדם לאיזה עסק שירויח בו ממון או לגבות חובו, או שהיה קורא אותו שיציל את ממונו מן ההפסד כגון אם נפלה דליקה בעיר וכדומה, בודאי היה קם בזריזות מיד מפני אהבת ממונו ולא התרשל. וכן אם היה צריך ללכת לעבודת המלך היה קם בזריזות ולא היה מתרשל פן יעלילו עליו או כדי למצא חן בעיני המלך, על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקב"ה שיש לו להזהר לקום במהירות ובזריזות. והמרגיל את עצמו בדרך הזה ד' או ה' פעמים לא יכבד עליו אח"כ והבא ליטהר מסייעין לו:

(ה) אם אפשר לו להשכים ולקום בחצות הלילה לעשות אז תיקון חצות, מה טוב כמו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות וגו'. וכמו שהקב"ה מקונן בעת ההיא שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו, ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואם אי אפשר לו לקום בחצות, יתגבר עכ"פ לקום קודם עמוד השחר, וכמ"ש דהמע"ה אעירה שחר, אני מעורר את השחר ואין השחר מעורר אותי וגם לאחר חצות הלילה יכול לעשות תיקון חצות. ואח"כ יעסוק בתורה איש איש כפי יכלתו. ושיעור משניות קודם לכל דבר (ועי"ז זוכה לנשמה, משנה אותיות נשמה), ואם אינו בר הכי יעסוק בתהלים ובמעמדות וספרי מוסר. וטוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה. תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה'. פי' שהשכינה היא אז כנגדך. עוד אמרו רז"ל שכל העוסק בתורה בלילה נקרא עבד ה' כמ"ש כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות (ועי' לקמן סי' ע"א). ובלילות הקצרות שאי אפשר לו להשכים כל כך לכל הפחות יתאמץ לקום בעוד שיהיה לו זמן להכין א"ע ללכת לבית הכנסת להתפלל עם הצבור:

(ו) מזמורי תהלים וכן שאר פרשיות מתורה נביאים וכתובים שאינם שגורים בפי הכל לאמרם בע"פ, אפי' מי שהוא יודע לאמרם בע"פ יש לו ליזהר שלא לאמרם בע"פ. וסומא מותר:

(ז) יש למחות ביד האומרים תחנות שבמעמדות שמסיימין בא"י שומע תפלה אלא יש לומר ברוך שומע תפלה בלא שם (טו"ז סס"י קל"א):
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר