מאמרים וראיונות

אתה יכול, תתחיל להלחם!
מכל מי שאי פעם פגשתי ושאי פעם פגש אותי, רק רבי נחמן ראה אותי ונגע בי. רבי נחמן ליטף אותי ביד אחת וביד השניה הוא נתן לי סכין.
הוא אמר: אתה לא רע. אתה טוב. נקודה. אבל תתחיל להילחם! תכניס אור לתוך החושך! עוד פעם ועוד פעם, עוד יום ועוד יום. ככה זה עובד. אל תיבהל. זה הסיפור של השם. ככה הוא רוצה. וככה אתה תנצח!

איך מכניסים לתוך החושך אור?
"ועשית מנורת זהב טהור, מיקשה תיעשה המנורה" (שמות כ"ה ל"א)
רבי נתן כותב: "מיקשה תעשה המנורה". כדי שהאור יגיע – צריך "מיקשה" - עקשנות של פלדה. "וּמִי שֶׁהִתְחִיל מְעַט בַּעֲבוֹדַת ה' יוֹדֵעַ זאת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל. כִּי הַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת צְרִיכִין לַעֲבור עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר. וְאִם לא יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַל יְדֵי זֶה מְעַט עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ" (ליקוטי הלכות ברכת המזון ד' סעיף י"ב)
נולדתי בשדות של חושך, עברו עלי עידנים של קרח. אבל רבי נחמן בא ושלח דיבור חותך כמו מטאור לתוך החושך: אתה. יכול. תתחיל להילחם!
"וצריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', לבלי להניח את מקומו, דהיינו מקצת עבודתו שהתחיל, אף אם יעבור עליו מה. כי צריך עקשנות גדול מאד מאד, להיות חזק ואמיץ, לאחוז עצמו, לעמוד על עמדו " (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה מ"ח)
פעם אחת עמדו לפני רבינו אנשיו ובא חיל גוי ודפק על החלון. "יש כאן איזה מישהו משלנו"? 

ענו לו: "אין". אחרי איזה שעה חזר ודפק ושאל שוב: "יש כאן איזה מישהו משלנו"?

ואמר רבינו: כך הוא היצר הרע שלכם, שבתחילה בא וקורא וקורא לאדם. אבל אפילו אם פונים לו עורף הוא שב וחוזר.....  יש כאן איזה מישהו משלנו?  

לא! ולא! ולא! ולא! ולא!

אפילו תשאלו אלף פעמים תקבלו את אותה תשובה: אין אצלי שום אחד משלכם. כל הקולות המגנים, כל הכוחות המחלישים, הם לא באמת שלי. אני משהו לגמרי אחר!

כך אמר רבינו: "וצריכים לגרשו בכל פעם, עד שיסתלק לגמרי"

ומבטיח: ואם יהיה חזק כנגדו כמה וכמה פעמים, יזכה לסלקו לגמרי" (חיי מוהר"ן תקל"ו)

"צריך להיות עקשן גדול, כמו העקשן ממש שעושה הדבר בלי שום טעם"(ליקוטי הלכות תפילין ה' מ"ג)

את עיקר השכר אקבל לא על ההצלחות אלא על כל רגע שלא ברחתי. נשארתי לעמוד מול החסרונות, מול הכישלונות, מול הרצונות והשאיפות שלא התגשמו.

וכשבאו עכבישי היאוש לשאול האם כבר השתכנעתי צחקתי להם בפנים: לעולם לא.

הם אמרו: אתה חלש.      

אני אמרתי: אתם משקרים.

הם אמרו: מה הטעם?  

 אני אמרתי: לזה קוראים חיים.

הם אמרו: לעולם לא תגיע אל המנוחה.

אני אמרתי: מנוחת הלוחם.

הם אמרו: כבר מאוחר מידי.

אני אמרתי: היום מתחילים.

הם אמרו: עד היום לא קרה כלום.

אני אמרתי: כאן ועכשיו.

הם אמרו: בסוף תראה שצדקנו. הכל היה לשווא.

אני אמרתי: אין מצב.

רבי נחמן ליטף אותי ביד אחת וביד השניה הוא נתן לי סכין. "מיהו המנצח? מי שעדיין מחזיק את הנשק ביד".

אתה, שם, שומע?  אתה. יכול. תתחיל להילחם!