מאמרים וראיונות

כי באמת, בודאי היה ראוי שיהיה לבך תמיד בוער לה יתברך, ותקדש עצמך בכל הקדושות.אך אף על פי כן, בודאי שכל דבר בקדשה שאתה עושה בשביל ה' יתברך,

כשאדם מצליח זה סיעתא דישמיא, וכשאדם חלילה נכשל זה רצונו של השם.

רבי נחמן אומר שיש להשם התפארות פרטית מכל יהודי לא משנה מה הוא אפילו פושע ישראל יש לשם התפארות פרטית שיש רק בו, ועליו להתחזק בזה שהשם אוהב אותו

קסם הוא דבר מפתיע אבל רובו אחיזת עיניים. הנס הוא פלא התרחשות שלא כבדרך הטבע. התערבות על טבעית. ובכן מהי? איך היא מתרחשת? למי הכוח לבצע התערבות כזאת..

מהי המניעה הגדולה כ"כ אשר קושרת את צידי השפה מלהימשך מעלה בתחושת קלילות ולהסיר כל דאגה מלב?

אם תפתחו רדיו או תקראו עיתון תגלו שאת כל הניסים והנפלאות שעושה עמנו השם מידי יום ביומו מכסים בטבע...

כל הקולות המגנים, כל הכוחות המחלישים, הם לא באמת שלי. אני משהו לגמרי אחר!

אם יבוא אחד ויאמר: "אני מיואש מהמשיח, מבית המקדש, אני מיואש שאין לי את משה רבנו ויוסף הצדיק, או שאין לי אישה וילדים וכן אין לי בית? לרבנו נחמן יש כיסוי לצ'ק הזה...

כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי הדרך - שמראין לו התרחקות. ונידמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל ליכנס בעבודת השם. ובאמת - כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות...

לחושך אין באמת "שם" עצמי, מהותי. שמו האמיתי הוא, בעצם, "העדר אור". כאשר מאיר היום - מתפנה החושך ונעלם...

כל מה שיש בעולם, וכל מה שיש באדם – יש לו תכלית וביכולתו להביא תועלת. הנקודה העיקרית היא רק – באיזה אופן משתמשים בו...

אני פוגש אותן מידי פעם. אולי גם אני כזה. אולי כולנו כאלה בדור הזה...נשמות, שהתייחסות שכלית בלבד אל מצוקותיהן אף פעם לא תרגיע באמת את החוסר שלהן.

מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבוא? קטנות שהיה בהם, שלא האמינו בעצמם. ויש לפרש לפני זה, שלא האמינו בקדוש-ברוך-הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך....

ידוע שהמילה רצון זה אותיות צינור. למי שאמר והיה העולם יש אין סוף של צינורות שפע.

עלינו להודות על כל הקיים בחיינו, להרים עיניים לשמיים ולומר, "תודה, אבא, תודה על כל השפע, תודה על כל הטוב, תודה על הישועות והנחמות בשעות הקשות- פשוט תודה".

ככה זה, כל קוץ שדקר אותנו ואמרנו עליו תודה,כל כאב ודמעה, כל הצפרדעים שבלענו הם רק חלק מהגינה המלכותית של המלך.

ככל שאנו מתקדמים, מתקדם גם הרע. פעם אנו כובשים את יצרנו ופעמיים הוא מכשילנו. ואם כן – מה הטעם בעבודת הבורא, ומה התועלת בתפילות אליו

כמה פעמים חלינו והבראנו? כמה פעמים נחלצנו מסיבוך כלכלי? כמה פעמים עמדנו לעשות טעות נוראה ולבסוף לא עשינו? כמה פעמים ניצלנו ממוות?אם היינו יושבים ורושמים לעצמנו ברצינות את מה שאנו זוכרים – היינו מגלים רשימה לא קצרה

כל השערים פתוחים, כל הדלתות פתוחות וכל מי שרוצה להיכנס, יכנס! עוד ליקוט בהתחזקות באמונה.

כמה כדאי לעשות התחלה חדשה... כל יום הוא יום חדש, כל רגע הוא רגע שלא היה כמוהו בעולם.

האדם צריך לזכור תמיד את הנקודה שהיא הכי חשובה בחייו. אחרי כל מכה ומשבר עליך לקום ולחזור רק אליו יתברך. כי העיקר הגדול של כל המציאות זה רק השם יתברך...

השלב הראשון הוא לחפש מה מחייה אותנו בפשטות, בלי מאמץ מיוחד. ורק אחר כך לנסות להכניס ולמצוא חיות במה שאנו מחוייבים בו...

כמה כיף שה' דורש ממני להשתפר בכל יום מעט, ולהתאמץ כל יום מעט, ולא דורש ממני להיות מושלם ולהספיק את הכול ביום אחד.

בואו נשוב אל האוצרות שלנו, בואו ננסה בתמימות את העצה הפשוטה הזו. אפילו כשאין חשק, אפילו כשעצובים. אם נרים את הרגלייםהכול בסוף יתרומם. האמת הפנימית תתגלה, המוח ישתחרר, הדינים יתבטלו, אור יופיע.