מאמרים וראיונות

גויים ויהודים

אמונה והשקפה | הרב ארז משה דורון | י"ג תמוז התשע"ה | 2369 | 1 | |

גויים ויהודים

הנושא הזה של יהודים מול גויים הוא לא פשוט להעברה, משום שעל פי רוב ההבדל בינינו לבינם לא ניתן להבחנה בעין או בכל צורה אחרת. אנחנו לא חכמים יותר מהם, לא יפים יותר מהם, לא רוחניים יותר מהם, ואף על פי כן אנחנו יצורים שונים בתכלית, עד שבאמת על פי השקפת התורה ההגדרה "אדם" מתייחסת רק אלינו.

הקושי להסביר את ההבדל התהומי נעוץ בעיקרו בעובדה שאנחנו בגלות. אנחנו רחוקים מאד מהמקום האמיתי שלנו ברוחניות, וכבר אלפיים שנה נתונים תחת השפעתם של הגויים. זה גורם מה שכתוב בפסוק: "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם". במידות רבות מאד, רבות מידי, אנחנו נראים כמו גויים, חושבים כמו גויים, מרגישים כמו גויים ולצערנו גם מאמינים בה' כמו גויים. ההשפעה היא כה עמוקה עד שאפילו רבים וטובים משומרי מצוות נלכדו ברשת הזו ואינם חשים אפילו בחומרת הבעיה. גם מי שחוזר בתשובה חוזר באמת לרוחניות, למשמעות, לתוכן (שאותו הוא מוצא, למרבית המזל ביהדות) אבל לא חוזרים ליהדות עצמה.

על פי השקפת התורה משימתם של הגויים היא לשמור על עולם מתוקן ולא להחריב אותו. זהו העניין המרכזי של שבע מצוות בני נח שהם מצווים בהן, שהן אמונה בה', שלילת עבודה זרה וקיום מצוות שבין אדם לחברו - לא לרצוח, לא לגנוב, לא לנאוף.
ברגע שגוי מקיים את זה, הוא הגיע למקסימום, ובאמת גם הגויים הכנים, האמיתיים, הטובים, הרוחניים, מחפשים בעצם את זה. זהו אותו עולם מתוקן, צודק, ישר, מלא יופי ואהבה שהם חולמים.
שלא במתכוון, מתוך בורות ומתוך עומק הגלות, נדמה לנו שזהו גם החלום שלנו. ובאמת במישור הזה יכולה להתנהל שיחה וחיפוש משותף בין יהודי לגוי. כי רוחניות כזו באמת שייכת אליו.

אבל האמת היא שכל זה הוא לא שייך בכלל למהותנו ותפקידנו כיהודים. אנחנו מתחילים במקום שהם נגמרים. העולם הכי יפה ומתוקן שהם יכולים לתאר לעצמם הוא רק המקום ממנו אנחנו משקיפים אל אופק אחר, אופק שהם בכלל לא יכולים לדמיין ולא לחלום עליו, ואין להם שום דרך להבין אותו או אפילו לרצות אותו.
ולכן יש לנו תרי"ג מצוות ולא שבע, ולכן צריך להיות ויהיה לנו מלך ומקדש וכוהנים ונביאים וסנהדרין ותורה שכל אלו עוסקים בתיקון העולם והכשרתו לעבור למימד אחר (ולא רק בשמירתו מפני חורבן) ולכן בכל מחשבה דיבור ומעשה של כל יהודי תלויה הבריאה כולה, כולל כל הגויים. ואילו מה שהגויים עושים אפילו רבבות ומיליונים מהם, משפיע על העולם הגשמי ותו לא.

ולכן אנו מצווים בציווים רבים ושונים להתרחק מן הגויים בכל דרך וצורה, והתורה מזהירה אותנו לא לשתות מיינם ולא להשתתף בסעודתם, ולא להתייחד איתם ולא לבוא איתם כמעט בשום מגע וקשר למעט ההכרחי ביותר, ולא להתלבש כמוהם ואפילו לא לדבר בשבחם ולא להתפעל מיופים. ("להסתכל בו ביותר ולהתבונן בדמותו – אסור. אסור לומר "כמה נאה גוי זה" משום (איסור התורה) "לא תחנם" (לא תיתן להם חן) מובא במשנה ברורה רכ"ו סעיף א' סעיף קטן ל"ג.

וזהו עומק הגלות, שגלינו והתרחקנו ממקומו האמיתי, שכחנו את מעלתנו האמיתית ואפילו בארצנו אנו חושבים ומרגישים וחיים כגויים (כולל שומרי מצוות רבים, לצערנו).
לצאת מגלות זו, להבין באמת ובעומק מה אנו, על זה צריך הרבה לבכות, אבל קודם כל – להאמין במה שהתורה אומרת ולא במה שאומרות לנו העיניים שלנו (שכבר רואות כגויים) והלב שלנו (שכבר חש כגויים).

מוזר, כי פעמים רבות דווקא הגויים, שמביטים בנו מן הצד, יודעים לספר לנו כי אנו יהודים. לפעמים בהתפעלות ומתוך כבוד עמוק למהותנו, הנעלמת גם מאיתנו, ולפעמים מתוך שנאה עמוקה ששורשה בקנאה בעם שאי אפשר להכחידו. בין כך ובין כך, גם הגויים יודעים כי אנו "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". הלוואי ולא נזדקק לאהבתם או לשנאתם כדי לגלות את ייחודנו.

דמה בנפשך שני צמחים זהים. רק אחרי שנבשל אותם נוכל לגלות שלאחד סגולות מרפא נדירות שהשני חסר מהם. דמה בנפשך שתי אבנים פשוטות וחסרות הדר. רק כשנשבור אותן נוכל לגלות שהאחת מכילה בתוכה מחצבים נדירים ויקרים והאחרת איננה אלא גוש אבן ותו לא. גם אותנו צריך לבשל, צריך לשבור, כדי שתתגלה סגולתנו ומעלתנו. בן המלך, בסיפור "בן מלך מאבנים טובות", היה נראה כאחד האדם, עד שאצבעו נחתכה ונתגלה כי בתוכו הוא אכן עשוי מאבנים טובות כפי שהבטיח הצדיק למלך בטרם לידתו.

ואחרי הכול, אין לנו מצווה לזלזל בגויים או לשנוא אותם, גם לא להתגאות ולהשתרר עליהם. ההיפך הוא הנכון. חז"ל מורים לנו: "אל תהי בז לכל אדם, שאין לך אדם שאין לו מקום ואין לך דבר שאין לו שעה". לכל דבר בעולמו של הקדוש ברוך הוא יש משמעות וייעוד, ועל כן אסור לנו לבוז לשום נברא, בוודאי לא לאדם, כמו שאומרים חז"ל: "חביב אדם שנברא בצלם".
גם לגויים יש רוחניות וגם הם נדרשים לאמונה בה', לעבודה רוחנית ולחיים מתוקנים בין אדם לחברו. וגם בהם, מי שמקיים כראוי את ייעודו זוכה לעולם הבא ולהישארות הנפש, ואלו הם הקרויים בפי חז"ל: "חסידי אומות העולם".
אם כך, חוזרת ומתעוררת השאלה: "אז למה יש מצוות של הרחקה מהם? לא לשתות את יינם ולא לאכול את מה שבישלו, לא להתפעל מהם יותר מידי ובוודאי שלא להתחתן איתם"?
כל זה לא בא על מנת לזלזל או להתנשא. אנחנו שונים, ומוטל עלינו שלא להתערבב איתם, לא להתקרב בסוגים של קרבה שתיצור קרבת דעות או חיקוי אורח חייהם, משום שעם כל זה שיש להם צלם אלוקים והם ראויים לכבוד ככל אדם, תפקידנו בעולם שונה לחלוטין.

תפקידנו אינו רק להיות טובים ומאמינים בה' אחד ולשמור על עולם מתוקן וצודק (מה יכול להיות יותר מזה? שואלים את עצמם כל מבקשי האמת).
לנו יש מצוות שנוגעות בשורש העולם, שעוסקות בתיקון הרוע המוטבע בעצם הבריאה. אנחנו צריכים לאסוף ניצוצות קדושים שאבדו ונדחו בחטאי הדורות. יש לנו משימות קרב מיוחדות, וכדי שנוכל לבצע אותן כראוי אנחנו צריכים לשמור על עצמנו ולא להתבלבל ולחשוב שתכליתם היא גם תכליתנו – להיות רוחניים וטובים ובזה זה נגמר. זה באמת נגמר בזה – עבורם, אבל לא עבורנו.

נכון שאצל רבים מבני עמנו היטשטשו הגבולות המדויקים של צו התורה, ונדמה להם שעם סגולה פירושו התנשאות גאוותנית על כל העמים, מתוך בוז ושנאה לכל גויי העולם.
אבל על מי שחושב כך אפשר ללמד זכות, אפשר להבין אותו.
אלפיים שנה רודפים אותנו, מטביעים, שורפים, שוחטים, מכים, משפילים, מבזים, ולבסוף עומדים בשתיקה צדקנית כאשר חיות אדם מאופל מחוללות שואה רצחנית ואין פוצה פה ומצפצף. דם מיליוני יהודים עדיין לא נח באדמה השרופה, הזיכרונות אינם כה רחוקים ושנאת ישראל איננה, לצערנו, פרק שכוח בהיסטוריה רחוקה, אלא עולה ופורצת כתמיד, כל פעם במקום אחר בעולם.

משום כך - אפשר להבין את הזעם והמרירות כלפי אומות העולם, ואת הסיבה להכוללת כולם בתור שונאי ישראל. למרות שהיו ועדיין ישנם, אי אלו קולות שפויים, אנושיים, שעדיין סוברים שאין מן הראוי להשמיד את כל מי שבשם ישראל יכונה.

פחות מובנים הם אלו ששכחו או הכחישו למי שייכות הידיים ששפכו את דמנו בנאמנות.
אלו שאהבת ואחוות העמים בפיהם ועיניהם טחו מראות כי גם בכל עמי אירופה הנאורים, ערש תרבות המערב, מי שהסגיר את היהודים לידי הנאצים, מי ששיתף פעולה, רצח וגם ירש את רכוש הנרצחים, היו שכניהם הגויים הטובים משכבר הימים של אותם יהודים תמימים, שאולי גם הם דברו על אחוות עמים וצדק עולמי...

יש הטוענים שאולי היהודים המציאו שיטה של עליונות על הגויים כדי לנחם את עצמם. אני באופן אישי לא הייתי ממציא בחיים שיטה של עליונות יהודית על הגויים. זה לא מדבר אלי ואני לא זקוק לזה בשום צורה. לא מוסיף לי שום דבר בהרגשה טובה או בטפיחה על שכם עצמי. אני גם די עייף לפעמים מהצורך להגן על העמדה הזו (ואני כמובן מגן עליה כי אני מאמין בה, שלא יהיה מקום לטעות) ומשום כך גם קשה לטעון (כלפי לפחות) שאני זקוק לעמדה הזאת. ממש לא. אני גם מרגיש שבמידה מסוימת כל מיני ניסיונות שיכליים להסביר את העניין בכלל מחטיאים את המטרה.

הייתה תקופה שחכמי המין האנושי סברו שכדור הארץ הוא כמין צלחת שטוחה שעומדת על שלשה פילים (או משהו כזה) מן הסתם אם היה בא מישהו ואומר שהיהודים מאמינים שכדור הארץ הוא עגול (כתוב את זה בספר הזוהר, שנכתב מאות רבות של שנים לפני שהמדע עלה על זה) ייתכן שהיה מתקבל בבוז וציניות. איך מעיזים היהודים החשוכים לומר דברי הבל כה מופרכים מול מסקנותיהם של המלומדים הגדולים?
אולי גם אז נמצאו יהודים שניסו ליישב את הסתירה ולקרב את הרעיון אל השכל. אבל דווקא בניסיון הזה יש משהו נלעג. נלעג, משום שהיהודים מאמינים בכך שכדור הארץ הוא עגול לא משום מלומדותם או בגלל שאפשר להבין או להסביר את זה, אלא פשוט משום שכך נמסר להם איש מפי איש עד משה רבינו – שככה זה. זאת המציאות ובזה אנחנו מאמינים גם אם מלומדי כל האומות יוכיחו באותות ובמופתים את שיטת הצלחת והפילים, וגם אם יכנו אותנו בכל שמות הגנאי שברשותם.

טוב, היום כולנו "יודעים" שכדור הארץ הוא עגול, אז בפרט הזה אנחנו לא חולקים על אמונתם של היהודים. אבל יש עדיין דברים רבים שהיהודים מאמינים בהם, שאי אפשר להסביר ולהבין על פי הכוללים השיכליים הרווחים, והם מאמינים בזה בדיוק מאותה סיבה – כך סיפרו לנו אבותינו, שכך סיפרו להם אבותיהם, שכך כתוב בתורה, שנתן האלוקים למשה בסיני. ממש כך.
ושם, בין השאר, כתוב שיהודים וגויים זה לא אותו דבר. גם אם זה לא הגיוני, לא מסתדר, לא ניכר לעיין, זה מה שכתוב שם, ולכן זאת המציאות.

אימפריות יעלו וישקעו, דעות ותיזות למכביר שטפו וישטפו את העולם. כל אחד יאמר את ההיפך מקודמיו, ילעג ויבוז למי שלא סובר כמוהו וגם ישחט אותו ואת ילדיו בשם אמונתו, ואז יבואו אחרים ויבוזו לו, וישחטו אותו. אבל אנחנו, היהודים, נמשיך כל הזמן להאמין בדיוק באותו הדבר – יש תורה. ה' נתן אותה ורק היא מסבירה באמת מה היא המציאות ומה פשר הדברים.

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



1. איזה דעת... תענוג יישר כח
מאת: נחמן מאומן | 07.10.2016 | 00:24:06
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר