מאמרים וראיונות

צניעות

תורה ומצוות | הלנה פרץ | י"ב תמוז התשע"ה | 4437 | 3 | |

צניעות

בזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים ( סוטה י"א)
ובזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל


תורה ניתנה למטרה החשובה לשמש לנו כספר הוראות. היצרן קרי הבורא עולם בנה מערכת מסובכת ומורכבת והצמיד את התורה הקדושה שתשמש גם כספר הוראות היצרן.
בכל מאודינו אנו שואפים לחיות נכון.
נשים וגברים ראוי שילמדו הלכות צניעות כדי שלא יכשלו ולא יכשילו את הזולת.
בראשית פרק ב
כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. כא וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם. כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.

השם ברא את האישה מאבר נסתר בגוף האיש. בנה את הצלע והשריש באשה בינה המעשה נותן לנו פתח לחשיבה למה דווקא מאבר נסתר. יכול היה הבורא לנהוג אחרת ואז היינו מקבלים בריאה אחרת. התפקיד שקבלה האישה מיוחד ומוגדר היא חייבת להיות צנועה. מעצם תפקידה אין תפקידה להתבלט ולהיות מוחצנת. בעזרת בינה ועדינות שהן תכונותיה העיקריות תוכל לשמש בתפקידה בצורה הטובה ביותר.
(בראשית ב', כ"ב) "וַיִּבֶן" י"י אלהים את הצֵּלָע אשר לקח מן האדם לאישה, תפס הכתוב סגנון "ויבן" אף שפישוטו הוא מלשון בניין, אבל בא בכך לרמוז שהקדוש ברוך הוא ברא אותה בבִינָה והתבוננות, בזה שלקח דווקא את אחת מצלעותיו של־אדם הראשון ולא ממקום אחר בגופו, כיון שהצלע הוא מקום צנוע, שהוא מכוסה אפילו כשהאדם אינו לָבוש. ועל כל אֵבֶר ואבר שהיה בורא בה, היה אומר, תְּהִי אישה צנועה, אישה צנועה .
בתחילה אדם וחוה לא היו מודעים לבושה. המפגש הראשון בגן העדן בין חוה לנחש גרר אחריו את הידיעה על כי נבראו עירומים. בראשית פרק ב: "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו". אחרי שטעמו בפיתוי הנחש מעץ הדעת הבחינו בין טוב ורע. בתחילה לא קבלו את יצר הרע. התורה ממשיכה בתיאור מה קורה אחרי האכילה מפרות העץ:בראשית פרק ג: ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות. הבושה מעוררת אותם להבין כי חובה להתכסות ומהמקור הראשון ובאמצעי הפשוט ביותר מכסים אדם וחוה את עצמם בבגד הראשון


אנו עם קדוש

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם "שמות כ"ה –ח. בתוך כל אחד ואחד מישראל. אם עם ישראל מתקדש השכינה שורה ומצילה מכל צוקה.
יסודות הבית והנהגות הצניעות של האישה הם יסודות הקדושה. הקדושה מקיפה ומרוממת את כל סגנון החיים, גוף האדם, אופן לבושו,
רכושו וביתו. כל ענייני החומר צריכים להיות מזוככים ומסודרים בקדושה לכן, גם קביעת הנהגות באורח החיים וסגנונם שייכים לקדושה. איננו ממציאים ערכים חדשים, כל התנהגותנו מכוונת לקדושה. "קדושים תהיו כי קדוש אני ד' אלוקיכם"
הרמב"ן המסביר ש"קדושים תהיו", הכוונה להיות פרושים מן המותרות.
אומר הרמב"ן שדברים אלה אינם ניתנים להגדרה מדויקת, לכן הם נאמרו באופן כללי. אדם בעל שכל ודעת טהורה ידע להימנע מהן. מדוע ישנה הרחקה מן המותרות, מה רע בהן? הרי גם אדם עשיר יכול להתנהג ללא דופי ולהיות אידיאליסט. מדוע סגנון החיים משמעותי?
קשה לאדם עשיר לא להתבלט וזה ניסיונו לא להכשיל את האחרים.
חז"ל מדריכים אותנו על התרחקות מלבוש ראוותני. זהו ערך עצמי הקשור לענווה. על האדם מישראל להיות עניו. מנין אנו לומדים זאת? אין עניו ממשה רבינו . דוד המלך אמר : אני תולעת....
נאמר בתנחומא וישלח:
"לא ניתנו תכשיטים לאישה, אלא שתהא מתקשטת בהם בתוך ביתה, לכבוד בעלה ולא לפני אחרים, לפי שהתכשיטים הם מכשול לאישה כשמסתכלים בה" על כן תכשיטים המושכים תשומת לב, איפור המורגש ובולט לעין, בושם שריחו נודף, נוגדים את דרכי הצניעות.
הרמב"ם, למשל, נלחם מלחמה גדולה בסגפנות. בימיו היו אנשים שחשבו שלהיות עני זה אידיאל גדול, שלהצטער בלחם צר ומים לחץ, ללא בגדים נאותים וללא בית ראוי לשמו, זה אידיאל. מסביר הרמב"ם שדרך זו היא שלילית, כיון שהקדוש ברוך הוא אינו שונא את הגוף. אנשים אלו התנהגו בדרך קיצונית, והקיצוניות שלילית, ואין להיות משועבד לתענוגות. בפרקי אבות ישנה הדרכה, האומרת שאדם צריך קצת תענוג. "מיעוט תענוג, מיעוט שינה. מיעוט שיחה, מיעוט שחוק"'. התענוג המועט נועד לעזור לאדם להרגיש בטוב. אומר הרמב"ם, שאדם הנתון במצור ובמצוק, ברעב ובעוני, אינו מסוגל לעבוד את השם עניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו, וחשוב להרגיש בטוב.
הנביא ישעיהו צועק על לבוש בנות ציון "ותלכנה נטויות גרון... וברגליהן תעכסנה". בגמרא ציינו שתלמידי חכמים שבבבל הינם "מצויינים במלבושיהם"

כיון שחלק מענייני צניעות ואורח חיים הוא יחסי, ומשתנה מדור לדור, חכמים תיקנו תקנות בכל דור לפי עניינו.

בעניין פשטות סגנון החיים, הנה שתי דוגמאות. בט"ו באב היו בנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים. הבנות לבשו בגדים יפים, אך לא לכולן היו בגדים. תיקנו חכמים, שכל הבנות יצאו לחולל בבגד לבן. אבל, גם בין בגדי לבן ישנם בגדים שונים, לכן קבעו חז"ל שכל בת תצא עם בגד שאול מחברתה, כך לא תתבייש מי שאין לה. זו תקנה נפלאה, שהרי מלבד מי שהוא עני יש מי שמסתפק במועט, עלולים לומר עליו שהוא עני ומסכן, והיחס אליו יכול להיות שלילי, לכן תקנו חכמים תקנה כדי למנוע בושה.
דוגמא נוספת להבדיל בין החיים והמתים, הם התכריכים. היו תקופות שהגזימו בבגדי המת. הלבישוהו בגדי זהב וארגמן. קם רבן גמליאל וציוה שיקברוהו בבגדי פשתן פשוטים, כדי שלא יוכרחו לבזבז כספים על כך.

בהתבוללות האנשים מנסים להיטמע בציבור המקומי בלבוש והתנהגות.
עם ישראל שנים לא שינו את שפתם ואת הופעתם החיצונית. תמיד לאורך הדורות ידעו לזהות את היהודי על זקנו ופאותיו ועל צניעות הופעתו.
במצרים לא שינו את שפתם ולא את לבושם.
במשך הדורות הכריחו את היהודים לשנות את לבושם להוריד פאות וזקנים ודרשו שילמדו את שפת המדינה והדוגמא החל מספרד ועד לרוסיה וגרמניה.
צו האופנה
בחברה הסובבת אותנו איננו רואים שימוש במותרות באופן הנותן לאדם תחושה טובה, אלא יש השתעבדות למותרות. דרך האמצע היא, שכל דבר חיוני הוא טוב, וכל שאינו חיוני הוא שטויות והבלים המפריעים לאדם. האופנה החולפת היא דוגמא לשעבוד החברה למותרות. לאנשים יש בגדים טובים בארון, ואין הם לובשים אותם אף על פי שהם נקיים ואינם בלויים. כל פשעם הוא שיצאו מהאופנה. שיגעון צרפתי הבזק אמריקאי סגנון שלבשו שחקנים באיזה מאורע גוררת אותנו לא להפעיל את שכלינו. כל מי שהולך בדרך זו הוא אדם משועבד, מה עוד שהוא עובר על בל תשחית, שהוא איסור חמור. לכן, אין להשתעבד לאופנה, אף על פי שאין מניעה ללבוש בגד אופנתי, אם אינו סותר את הדרכת התורה. כל אדם משועבד לחברה הסובבת אותו במידה מסוימת. יחד עם זה, הרב יהונתן אייבשיץ, הרב יעקב צבי עמדין והחפץ חיים התייחסו בביקורת לאותם יהודים המחמירים באופנה ומדקדקים בכל פרט ופרט, ובכך זורקים כל פרוטה מכספם על הבל וריק, זהו שעבוד. אדם המשועבד לדברים שאין להם ערך הוא אדם שפל. עליו להיות חופשי. אם האופנה טפשית ואפילו מכבידה, כמו מכנסיים ללא כיסים, מכנסיים צרים ולוחצים, או עקבים גבוהים, ובכל זאת האדם לובש אותם, עד כדי מצבים טרגי-קומים, זו השפלת חרותו. לצד זה של שטות יש גם מרכיב הלכתי משום חוקות הגויים. התוספות מגדירים את איסור חוקות הגויים, באותם דברים שהם עושים ללא ערך ותוכן.
"לֹא-יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל-אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" (דברים כב, ה). אנו לומדים כי יש בגדים המיוחדים לנשים ולגברים. ואין לערב בין המינים. פעם הלכו בשלמה גם הגברים. המכנסים הם בגד יחסית חדש אבל הוא נועד לגברים בלבד. ישנם צבעים שמתאימים רק לנשים ויש להקפיד על כך.

איזו דרך טובה יבור לו האדם? הדרך הבינונית.



מהי בעצם צניעות?
על האדם לכסות את עצמו ,לא להתבלט בתנועה ובקול.
פשטות הלבוש היא נקודה הלכתית טהורה, היא עצם עניין הצניעות ומתייחסת לאצילות האדם מישראל וצניעותו הפנימית, המתגלה בצניעות החיצונית .

אנשים רבים אומרים, שאין זה משנה כיצד נראים מבחוץ, הפנים הוא העיקר. זו אמת, אך הפנים לעולם מתגלה בחוץ. כאשר החוץ נוגד לפנים, הוא מגלה שיש חיסרון בפנים, ובסופו של דבר הוא גם מקלקל את הפנים. כל התורה היא פנים המתגלה בחוץ, אמונה המתגלה במעשים. וכי יאמר אדם שאין זה חשוב להיתעטר בתפילין, העיקר להאמין בכתוב בו, ושאין טעם בכל פרטי הלכות שבת, העיקר הוא שנזכור "כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש"?! אלא, כל התורה מתגלה במעשים. הצניעות של האדם מישראל מתגלה בצורת לבושו.

יש הטוענים שגם בענייני צניעות הכול יחסי ומשתנה לפי הדור. אמנם כן, ישנם דברים מסוימים המשתנים על פי הדור. למשל, היה דור בו הנשים הלכו רעולות פנים, ואז הייתה חובה להלך כך. וכן, לא גילו עקבים, וכך היה צריך להלך באותה תקופה. אבל לא כל דבר משתנה מדור לדור. ישנם דברים מוחלטים, קבועים ומוצקים הקשורים ללבוש האדם מישראל, בכל הדורות. כאשר אנשים נוהגים בדרך לא נכונה, נאמר באופן מליצי שזהו "היתר דרב הונא": "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר". כאשר אדם מתמיד בעבירה, תחושתו מתכהה, ואין הוא מרגיש על כך ייסורי מצפון, אבל המעשה אינו חדל מלהיות עבירה. הרגשתו מטעה אותו, ואין להסתמך על הרגש המטעה, אלא להשתמש בשכל, ואיתו לברר באופן יסודי את מהות מעשיו. רוב האנשים חיים לפי הרגלים. אם נשאל אדם מדוע הוא נוהג בדרך מסוימת, התירוץ הוא: "כך אנו מורגלים". אך אין זו תשובה של שכל ודעת. הרגלים צריכים בדיקה. כך גם בעניין הצניעות. צניעות היא כמובן לא רק עניין של סנטימטרים, אם כי גם הם מדד מסוים.
לעיתים רואים אדם ברחוב, ואי אפשר לזהות אם הוא גבר או אישה. זהו עיוות המכונה בתורה תועבה, כיון שאיש הוא איש ואישה זו אישה, ואין לבלבל ביניהם.
ודאי שיש להיזהר מפשטות מזויפת. מכנסי הג'ינס הם דוגמא טובה. בעבר הם היו סמל הפשטות, מכנסי עבודה זולות וחזקות, אחר כך מכרו אותן משופשפות ובלויות, והפשטות הפכה לאופנה. מגוחך לראות כיצד סמל הפשטות שינה תדמית. פעם נמנעו להסתפר כדי לחסוך כסף, וכיום הסיבה לגידול שערות לגברים אינה חסכון זו אופנה. אדם ריק מאידיאלים מתעסק בחומר כמו עושר, דירה, בגדים, הכול חייב להיות לפי האופנה האחרונה. האם חשבנו פעם מי קובע את האופנה? חייבים לסחור בביגוד בריהוט וכ"ו אם לא ישתנה הסגנון מי יקנה?
נאמר בתורה "לא תחמוד", שואלים המפרשים, כיצד אפשר לצוות אדם שלא יחמוד, הרי הוא חומד?! אלא, הדרך היחידה להתעלות מעל החמדנות היא, להיות מוזן על ידי דברים עליונים ואידיאליים יותר.
בת ישראל הינה כיהלום כשם שיהלום שומרים בתוך קופסא יפה, כך על בת ישראל להתלבש בצניעות.
כשאדם הולך לשוק ברחובה של עיר ועומד מול דוכן עגבניות ממשש כמה מהן לבחור לעצמו את היפות ביותר את האדומות והחלקות. האם רוצה בת ישראל שכך ינהגו איתה ? חס ושלום ! בת ישראל יקרה את בת של מלך ראוי שינהגו בך כנסיכה יכבדו אותך וינהגו בך בשיא העדינות. איך תצאי בציבור חשופה ובולטת שכל עין תבחן אותך? איפה הבושה? בת ישראל שקטה קולה לא ישמע. שיחתה תהיה בנחת ולא בקול רם ומלווה בשחוק פרוע.
בת ישראל אינה מתקשטת בתכשיטים בולטים ונוצצים בנעלים על עקב גבוה שקול פסיעותיה נשמע למרחוק.
"כבוד האדם מלבושו" הצנעה מגנה על האדם בכלל, ועל האישה בפרט.
כשהאישה מתלבשת ומתנהגת בצניעות, זוכה לבנים צדיקים, ותלמידי חכמים. כאשר האישה צנועה יש לה חן, יופי, ענוה, שלוה ואושר בחיים.
יעקוב אבינו בקש לחם לאכול ובגד ללבוש שחלילה לא יבוא אדם למצב בו הוא חולה חלילה ואינו יכול ליהנות ממאכלים מסוימים ובעת חוליו שוכב במיטה מתחת לסדין ובגדיו בארון ...

זכויות
בזכות אישה צנועה הברכה מצויה בבית. אישה צנועה היא יסודות הבית. בעלה מתברך בעושר, בבנים ובני בנים, כנאמר :
"...הינה כי כן יבורך גבר יראה ה'..."
"...בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך..."
נאמר: "ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחוריך"
כלומר כאשר נראה חלק מגופך, השכינה מסתלקת.
על-כן עלינו להדר ולדקדק במצווה זו.
ועוד יש בזה עוון של החטאת הרבים.
ובזכות הצניעות תמנענה מחלות רבות אשר מתרבות מיום ליום.
בזכות שמירה על צניעות הלבוש, ניצולים מכל צרות, מחלות ומלחמות, ועל ידי כך בא שפע טובה והברכות שבעולם.
כל הנשים שתשמורנה הצניעות בקפידה, תתברכנה בבני חיי ומזוני ובשפע ברכה וכל טוב, והשם ישמור ביתם מכל רע, ויצליחו בגוף ובנפש, בעולם הזה ובעולם הבא, ובשכר נשים צדקניות עתידין להיגאל...


דוגמאות הנוגדות את הצניעות

"כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה"
לבוש האישה צריך להיות צנוע, שלא יראו חלקים מגופה.
אין לחשוף איברים בגוף הצריכים להיות מכוסים.
יש להתלבש בצורה עדינה מבלי למשוך את העין. הבגדים בעלי צביון צנוע ופשוט מבדים וצבעים שקטים ועדינים לא שקופים, לא מבריקים, לא צבעים מנוגדים, ולא צבעים הדומים לצבע העור, שנראה כאילו הבשר מגולה, מפני שצבעים רועשים מבליטים את האישה ומושכים את העין. כמו כן אסור ללבוש בגדים אדומים.. אין ללבוש בגדים אשר עליהם כיתובים או ציורים המזדקרים לעין. בפרט במקומות שיש להצניעם.
מטעם זה יש להקפיד על ציורים או דוגמאות שאינן בולטות הבגד אסור שיראה מושך את העין במיוחד בזמן הליכה.
יש לשים לב! לשסעים כפתורים מחשופים ואורך השרוולים.
.
דוגמאות המזדקרות לעין, כגון: חצי בגד בצבע אחד וחציו בצבע אחר, או שהצבעים מתחלפים במקומות שיגרמו לחוסר צניעות פסולים. .
בהתבוללות האנשים מנסים להיטמע בציבור המקומי הנוכרי בלבוש והתנהגות.
במצרים לא שינו את שפתם ולא את לבושם.
במשך הדורות הכריחו את היהודים לשנות את לבושם להוריד פאות וזקנים ודרשו שילמדו את שפת המדינה והדוגמא החל מספרד ועד לרוסיה וגרמניה.

כיסוי ראש

כתוב בהקדמת שאלות ותשובות שבט הלוי : "כתב בשולחן ערוך (אבן העזרא כא' ב) לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש.
נשים עקרות מספרות כי פחות מחודש ימים, מרגע שלקחו עליהם כסוי ראש, זכו לפרי הבטן.

צניעות הדיבור

דבור בקול נמוך, בנחת, ברוגע אות היא לצניעות בעליו.
מקום בו מדברים בנחת, ובשקט משרה על המקום נינוחות וזה מביא לידי ברכה במקום.



דרישות עיקריות מהגבר
קול באשה ערווה
האיסור לשמיעת קול זמר של אישה ובעיקר קול אשה בודד. יש פוסקים שאוסרים רק במקרה שידוע איך היא נראית. יש פוסקים האוסרים לשמוע גם קול זמר נשי המוקלט אפילו אם האישה עצמה כבר איננה בחיים.
הסתכלות
איסור ההסתכלות בנשים נבנה על בסיס זה. איסור זה יסודו באמירה התלמודית "כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה" (בבלי, נדרים כ, ע"א), וככל הנראה החזיק מעמד בעיקר בחברות שבהן נשים לא נכחו בדרך כלל בפרהסיה הציבורית. בימינו, שלא ניתן למנוע את נוכחותן של נשים בפרהסיה, הוטל שוב עיקר איסור זה כלפי הנשים, שתקפדנה על כיסוי הולם לגופן.
אין להסתכל אף על הבגדים התלויים ליבוש.
שיחה
האיסור המוטל על האיש, שלא להרבות בשיחה עם האישה (בבלי, נדרים כ ע"א), דיבור עם אישה שאינה צנועה אסור בכל מקרה, עם אישה צנועה מותר רק לצורך..
השיחות בטלפון לעיתים נגררות לדברים האסורים שלא לדבר על לשון הרע ורכילות לשמה.
נגיעה
נגיעה כגון לחיצת יד לשלום אסורה בתכלית האיסור
בתחבורה ציבורית יש אפשרות לעשות הפרדה כגון שהחלק האחורי של האוטובוס יוקדש לנשים.
בציבור אישה צריכה לשים לב לתנועותיה איך היא הולכת ומתכופפת.
הריקודים - מפרים את רוב גדרי הצניעות: הרהורי עבירה, הסתכלות, נגיעה, ושמיעת קול אישה.

יש להפריד הפרדה מוחלטת את הרחצה בבריכה ובים.
איסור ייחוד
קבוצת הלכות מפרטת את התנאים בהם נאסר על האיש לשהות ביחידות עם אישה. בין סייגים אלו נדון גם האיסור לרווק ללמד ילדים כדי שלא תיווצר ההזדמנות להתייחד עם אמותיהם, ייחוד רופא עם חולה, מורֵה עם תלמידה ועוד.
ההבדלים בין המינים
גדרי הצניעות המוטלים על האישה שונים מאלה המוטלים על האיש. הבדלים אלה נובעים – בין השאר – מתפיסות שונות של תכונות האישה לעומת תכונות האיש.
קביעות קטגוריות מינוריות יותר כלפי ההבדלים בין המינים אנו שומעים בביטויים כגון "האיש דרכו לכבּ‏ֹש ואין האישה דרכה לכבש" (יבמות סה ע"ב), וכן הפסוק "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהילים מה יד) שקיבל את המשמעות הבאה, למשל בדברי הרמב"ם הבאים:
"אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך: שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה"".
(משנה תורה, נשים, הלכות אישות פרק יג, יד)
מצד שני, הגבר נתפס כבעל תאוות וכמי שקשה לו לעמוד ביצרו. בעקבות דימוי זה, האישה נדרשת לשמור על צניעותה בכדי לעזור לגבר, שלא יכשל מחמת תאוותו הבלתי נשלטת. ראה למשל פירוש המשניות לרמב"ם בנושא עזרת נשים במקדש "...כי העם היו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים, ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים, כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים".
גם ההנחיות למבנה עזרת הנשים בבתי הכנסת בנויים על הנחה זו, למנוע בעיקר הסתכלות של האנשים בנשים ולא להיפך.
גדרי הצניעות של האישה
גדרי הצניעות המופנים לאישה כוללים כיסוי מלא ככל האפשר של גופה, וכן הוראות שנועדו להצניע את האישה ולהדיר אותה ממעורבות יתרה עם חברת הגברים. בספרות חז"ל ובפסיקת הראשונים קיים חילוק בין גדרי צניעות המוגדרים כ"דת יהודית" ואלה המוגדרים כ"דת משה". גדרי "דת משה" בסיסיים וחמורים יותר מגדרי "דת יהודית", וכוללים גם נושאים שאינם קשורים כלל לתחום הצניעות. למשל: ואלו הן הדברים שאם עושה אחד מהם עברה על דת משה: יוצאת בשוק ושיער ראשה גלוי, או שנודרת או נשבעת ואינה מקיימת, או ששימשה מיטתה והיא נידה, או שאינה מפרישה חלה או שהאכילה את בעלה דברים אסורים...
ומה היא יהדות? הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עושה אחד מהם עברה על דת יהודית: יוצאת לשוק או למבוי מפולש וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים אע"פ ששערה מכוסה במטפחת או שהייתה טווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם או שהייתה משחקת עם הבחורים או שהייתה תובעת התשמיש מבעלה בקול רם. עד ששכנותיה שומעות אותה מדברת על עסקי תשמיש או שהייתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה.(משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות כד יא-יב )

"קלות ראש"
התנהגות הפוכה ולא צנועה קרויה בפי חז"ל קלות ראש. בלשון זה נוקטת הברייתא בבואה לתאר את הרקע ליוזמת ההפרדה בין גברים לנשים שננקטה בשמחת בית השואבה: "בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה" (בבלי, סוכה, נא עב).


ממתי ראוי לחנך את הילדים?
ראשית יש עניין גדול כי ההורים יחנכו את עצמם לדברים הנכונים שלא יטעו את ילדיהם. מינקות להשריש לילד הרגלים נכונים אם מדובר בצניעות בברכות וכ"ו. עץ רך אפשר לתקן אבל אם יגדל עקום ? פירות שגדלו על מי מעין זכים יהיו מתוקים יותר מפירות שההשקיה בעת גידולם נעשתה במי ביוב.(עץ שתול על פלגי מים –פריו ייתן בעיתו)
ספר קב הישר פרק פ"א - כל אישה שהיא צנועה במעשיה ובמחשבותיה, זכתה שיצאו ממנה נביאים וחסידים ואנשי מעשה, והראיה מתמר. וכל אישה אשר איננה צנועה במעשיה או שיש לה מחשבות רעות וזרות, אזי יוצאי חלציה הולכים אחריה וכו'. הכול תלוי באישה, כי לפעמים יש אדם רשע ויש לו אישה צנועה, יהיו לה בנים טובים צדיקים וישרים. ולפעמים יש אדם צדיק ויש לו אישה רעה ויש לו בנים רשעים. על כן צריכה כל אישה לראות להדריך את בניה בדרך טובים וכו' ע"כ. וכתוב בספר מעבר יבוק מאמר א' פרק ט"ו, תחילת קלקול הבנים חס ושלום, יצמח מהפקר האישה. כי עיקר הצניעות ועל ידי כן יהיו הבנים צנועים, וגם הבעל יהיה על ידה צנוע ע"כ .

למחשבה
אם בדורות שחלפו הצניעות הייתה מתכון המסלול הנכון מה נאמר ומה נדבר בזמנינו שבעוונותינו הרבים. מוכרחים אנו להיכנס לתיבה שתציל אותנו מכל מעשי החמס ברחוב שסוחפים אותנו חלילה למבול של בעיות. מהי אותה תיבה של ימינו בתי הכנסת ובתי המדרש. שעורי תורה והתחזקות יכולים להציל אותנו מהמבול הסוחף. כאן תפקידן המכריע של־בנות ישראל, הכשרות והצנועות, להציל את כלל ישראל לבלתי יטבעו בסחף מי המבול.
הענווה היא תכונה פנימית אשר מתגלה במעשים חיצוניים של האדם. מידת הבושה יש בה גדר. למשל לאדם הצנוע לא יאכל בגרגרנות לבדו בצורה שהייתה מבישת אותו בחברה. יהיה עדין וינהג בדרך מכובדת תמיד.
שורשו של האדם בשמים לכן הוא הולך זקוף לא כמו הבהמה שקשורה לאדמה ואף הליכתה בהתאם ממש במקביל לקרקע. חפצי הגוף ארציים כמה אנו בוכים על בגד לא מתאים או כסף שהלך לאיבוד. האם אנו בוכים על חילול השם. כמה אנו עובדים את השם? וכמה אנו עובדים את הגוף? ההפך מהבושה והצניעות היא העזות החוצפה בדיבור וההשתחצנות בהופעה החיצונית.
כה תאמר לבית יעקב, ודרשו חז"ל אלו הנשים:
גדולי ישראל חיברו ספרים מיוחדים לבנות - ישראל שראוי כי תלמדנה הלכות לבל תכשלנה את הפרט ואת הציבור.
נשים צריכות ללמוד הלכות טהרה וראוי כי בני הזוג ינהגו צניעות אף בתשמיש.

תהלים פרק מה פסוק יד
כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.

ונסיים במאמר דוד המלך עליו השלום, כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מ"ה, י"ד). נראה שהסגנון "כבודה", בא ללמדנו שעניין הצניעות לנשים, אינו בזיון והשפלה להן, כמו שחושבות סוג מסוים של נשים בזמנינו. לישב בזוית ביתה, שכך כתוב כל "כבודה" בת מלך פנימה.
הנשים "המודרניות" שואפות לשוויון. דברים יקרים מצפינים ומחביאים. בת ישראל היא מרגלית יקרה שראוי לשים אותה במקום המיועד לה. בתערוכה מוצגים יקרים ומיוחדים נתונים בכלי סגור ומאובטח.



מקורות
הרמב"ם מסתמך על המשנה ממסכת כתובות (עב:). בהמשך פוסק כך הבית יוסף בשולחן ערוך אבן העזר (קטו, ד). בפועל לא הייתה אחידות בין הפוסקים לאורך הדורות מה כלול בגדרי הצניעות, והייתה שונות ניכרת במוסכמות החברתיות בתחומים אלה, שהושפעו לא במעט מהבדלים חברתיים, כלכליים, וגיאוגרפיים. לא בכל מקום ולא בכל זמן נשמרו בפועל גדרי הצניעות הללו במלואם. במקרים רבים הוכיחו את הציבור כדי שישנה את נוהגיו בתחומים אלה, ובמקרים אחרים טרחו הפוסקים להצדיק אותם בדיעבד או אף לכתחילה. כך, לדוגמה, כלל החת"ם סופר את כיסוי ראש האישה כ"דת יהודית" משום ש"כבר קבלו אבות אבותינו בכל מקום ששמענו שנפוצו ישראל לאסור גילוי ראש.
הריטב"א מציע כאן מידת גמישות אינדייווידואלית בהקפדה על גדרי הצניעות. אחרים הציעו קריטריון ציבורי כללי להגמשה אפשרית זו, והוא עקרון ה"רגילות". הרב יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן , התיר "להתפלל ולברך נגד ראשיהן המגולות, [= של נשים נשואות] כיון שעתה רובן הולכות כך, והוה כמקומות המגולים בגופה" לאחר שהסתמך בזאת על הראבי"ה (הרב אליעזר בן יואל הלוי, 1140 – 1225, מגדולי חכמי אשכנז).
כאמור, עמדה גמישה זו הייתה שנויה במחלוקת לאורך הדורות עד ימינו, ופוסקים אחרים עמדו על תוקפם הפורמלי המחייב של גדרי הצניעות שהוזכרו בחז"ל במלואם. רוב הפוסקים בימינו, כגון הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אוירבך ואחרים, תומכים ב"עקרון הרגילות" הגמיש.
(תלמוד בבלי, ברכות, ח ע"ב). ונאמר גם: 'דתניא אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא' (ברכות, סב, א).
נשים, לעומת זאת, כבר זוכות בתואר צנועות בדרך כלל בהקשר החיצוניות שלהן.. כך מציינת הגמרא לשבח את שרה אמנו, שהייתה באוהל בעת ביקור המלאכים אצל אברהם, "להודיע ששרה אמנו צנועה היתה" (בבלי, בבא מציעא, פז ע"א), רחל, שנאמר שבשכר צניעות שהייתה בה זכתה ויצא ממנה שאול (בבלי, מגילה יג ע"ב), ועוד דוגמאות רבות. 

הלנה פרץ - י"ז אדר תשס"ז
נכתב לעילוי נשמת דודי יעקוב בן הלנה, אבי יצחק בן רוזה

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



3. למנוע אסונות = לחזק הצניעות
מאת: רויטל | 19.08.2015 | 17:04:26

למנוע אסונות = לחזק הצניעות מכתבה של רויטל ז"ל בת 19 לפני מותה. רויטל חלתה בסרטן ונפטרה ל"ע. לפני מותה כתבה את המכתב הזה וביקשה להפיצו. נא לפרסם לזכות, כפי שביקשה לפרסם המכתב לפני מותה. "אנא הקדישו דקה לקריאה" אני כותבת אליכן ברגעיי האחרונים בשארית הכוחות שעוד נותרו בי, אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והמיוסר... כן אני, רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף של החיים שלי, צעירה אבל השערים בפניי נסגרים, אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עליו... גם אני כמו בנות ישראל רבות חלמתי רבות על הבעל שיהיה לי ועל הילדים שיוולדו ליועל המקצוע שאעסוק בו. אבל... אלקים גזר אחרת, והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת זה לא היה קורה לי. נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ, מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה מאז שהייתי בגן הייתי מאוד מושכת תשומת לב בתווי פניי המיוחדים, גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר ואני לא מגזימה מנת היופי שקיבלתי באמת יוצא דופן. הוריי החכמים ניסו תמיד לגמד בעיניי את עצם היותי יפה והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקין ובלי התייחסות מיוחדת , אבל אני שהייתי חכמה מאוד גידלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר, והעידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות - חברות מעמד וכבוד, עשיתי את זה בכל דרך. למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל, דאגתי להיראות טוב, אבל יותר מדי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שמבליטים אותי, שערי הארוך המיוחד היה גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה איך אפשר לבלוט יותר להיראות יותר, במיוחד אהבתי לחוש כיצד מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים... "בעוונותיי זה עשה לי טוב" ! כשמורותיי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל הזה שנקרא 'להיראות' 'להתבלט'. זכורני מילותיי של מורתי - "רויטל קיבלת מתנה נדירה יופי מיוחד זה הניסיון שלך, שמרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה ינתן לאדם המתאים" הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזניי. נעשיתי שיכורה מרדיפה אחר עוד בגד בולט ועוד מראה שיסובב את כולם... היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי אלפי אנשים בלבוש שלי, עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד - עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה, שערי הארוך היה אסוף וקצותיו נגעו באש שמתחת למחבת,תוך שניות הפך שערי ללהבה גדולה ואדמונית, שערי היפה נשרף אבל אני נצלתי. זכורני איך שכבתי בביה"ח בוכה בהיסטריה מרב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע - "רויטל, השם עשה לנו נס יכולת כולך להישרף, אנא תביני שזה לטובתך, תשתני והכל מאחוריך" אבל אני לא שמעתי, הייתי אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה, והאיתות נשכח מליבי לגמרי. תמיד הייתי אהובה בכיתה אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב כל מה שביקשתי נתנו לי מיד וכך העברתי את חיי, בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפתי ולא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך חלק ממני, באותה תקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק אני לא יכולה לפרט יותר מזה קשה לי מאוד אבל תבינו... היתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאוד, היא מאוד כאבה את מצבי הרוחני והיתה מנסה בכל דרך לחזק אותי, היא היתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר.. תקופה קצרה אח"כ כשהייתי בת 16 וחצי היא נפטרה. בכיתי עליה נורא..היא היתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה...לאחר תקופה התאוששתי. אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזק טיפה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשיי ואף הגברתי אותם, ככל שהתבגרתי נעשיתי יותר שחצנית ובולטת. ובסוף הגיעה ההתראה השנייה... באחד הלילות חלמתי אותה יושבת על אבן ובוכה, עמדתי לידה ושאלתי אותה - "סבתא למה את בוכה"? היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה. התעוררתי כולי מזועזעת, נסיתי להרגע והצלחתי. מעשה זה פרח מזכרוני עד מהרה וכך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות מצידי. ואז זה הגיע... בהתחלה היו אלה כאבי-ראש סטנדרטיים, אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל ליבי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד על רגליי מרב כאבי-ראש, היה נראה לי שמשהו שם עומד להתפוצץ לרסיסים! הדרך למרפאה היתה מלאה חששות וכך גם הציפייה לתוצאות הבדיקות המקיפות. כשישבנו אמא ואני בחדרו של הרופא הפנים שלו אמרו הכל... "כזו בחורה יפה וכ"כ חולה" - פרצתי בבכי וביקשתי הסברים גם אמא בכתה היינו חסרות אונים. המציאות עלתה על כל דמיון... "את נושאת גידול בראש המוות הוא עניין של זמן", אני לא זוכרת כיצד הגענו הביתה באותו יום אני רק זוכרת הרבה דמעות כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכל היה נראה היום אחרת, אבל אני המשכתי במעשיי בלי שום התייחסות . למחרת הלכנו לביה"ח, בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלה כ"כ כואבים ממש מוות, הרגשתי ששורפים לי את העצמות את הדם ואת כל מה שיש בפנים. אלקים! אתה טוב, ואני לא שמעתי לך, אבא איך התעלמתי מרחמיך הרבים?! כמובן ההמשך עצוב וכואב נורא, קשה לי לכתוב אותו, שערי היפה והמדהים נשר, תוך מס' חודשים נותרתי קירחת חיוורת וחלשה, כל רופא שטיפל בי ציין באוזניי שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב, השם נתן לי פיקדון יקר יופי מיוחד ואני השתמשתי בו הפוך במקום לשמור עליו הפקרתי אותו... אלקים! היום אני בת 19 מיוסרת מהחיים מלאה כאבים, המחלה גוברת עליי וימיי ספורים, אני רואה את המוות קרוב אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. "אבל" אתן אחיותיי היקרות בנות ישראל, אנא מכן הלב שלי שבור וקרוע שימעו לדבריי האחרונים, שימרו על צניעותכן מכל משמר, מה ישאר לנו אח"כ, מה? יש דין ויש דיין והוא רואה הכל ויודע הכל... והכל יבוא במשפט!! אנא מכן, תתחזקנה בצניעות ועימדו בכל הניסיונות זה שווה אל תחכו לאיתותים, אנא מכן בשבילי.... הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית כוחותיי אלקים, אני מבקשת, תאמרו שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת אני רוצה לחיות. ע"כ המכתב שלה. לצערינו הרב, רויטל אברהם ז"ל נפטרה זמן קצר לאחר שכתבה את המכתב הזה, והצוואה שהשאירה היתה לפרסם את מכתבה ברבים. יהי זכרה ברוך. "ת.נ.צ.ב.ה" יהי זכרה ברוך... {נא לפרסם המכתב הזה לזכות} ---------- המשיח בפתח יש עוד זמן לתקן ! תעשי צעד הקב"ה איתך אל תפחדי מכלום ואל תתייחסי לאף אחד! השם איתך רואה את הקשיים ולא עוזב לרגע. אחות יקרה את על דרך המלך! את בדרך הנכונה! עלי והצליחי וד' בעזרך! הצניעות שלך זה המגן של הבית! "שב מאחורייך" תזכרי! מתי שיש פריצות הקב"ה עוזב אותנו! ואז אנחנו בדרך האבדון .. אשרייך בת מלך ! גם הרצון הטוב שווה הרבה אצל האבא הרחמן והאוהב שלנו!


2. העבר עיני מראות שוא
מאת: גליקל | 07.06.2015 | 18:34:14

"העבר עיני מראות שוא" אין בשום מאמר שום טענה אמיתית משכנעת להתיר את הפיאות שרוב נשות האברכים לובשות/הולכות איתם.. הפיאות הללו מושכות תשומת לב חזקה מאוד מאוד מאוד, ומחטיאות את הגברים, ובפרט את בחורי ישראל הטהורים והתמימים שמבעירות בקרבם את יצר הרע..רח”ל.. כשבחור טהור רואה אשת איש, או אשת חבר, ברחובות של ר’ עקיבא וגאולה, וLakewood, South Aferica, Australia, 13th Avenue, Ave J’ Monsey, Las Angeles, Cleveland, Canada, מאה שערים, קרית ספר, וכו’ וכו’ עם הפאה המבריקה והנוצצת הזו, כשהיא פרועה, ופעמים רבות גם בדוקא נופלת עם המצח ומכסה את העין למקצת כידוע–זה מכניס בבחור הרהורים קשים ונוראים [הנשים הפרוצות האלו, פשוט מוציאים ממנו העניים] ומביאו לידי עבירות הכי חמורות!! ושופכין ז”ל, ומצנן לו את כל הקדושה שהשיג בעמל רב בהיותו 6 חדשים בישיבה… "העבר עיני מראות שוא" שלא תבלבלנה הבנות את השכל שהעיקר שלא תגלה את שיער ראשן. כי הפיאות של ימינו עם הגוונים וסוג השיער שיותר יפה משיערן הטיבעי הוא פריצות אחת גדולה שמכשילה ביום אלפי אנשים תמימים. זו עבירה שאין עליה מחילה וסליחה… וכמו שכתב ר יונה שאין כפרה בעוה”ז למי שמחטיא את הרבים… אמנם מי שרוצה להתיפות לבעלה תתיפה לו בביתם אך לא ח”ו בחוץ!! ואשרי אשה המקפידה כל ימי חייה שכל הליכותיה יהיו בצניעות אפילו שכולם צוחקים עליה, בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכות נשים צדקניות עתידים להיגאל. "העבר עיני מראות שוא" נא ונא לשפר צניעות בת ישראל. ולא כמו המיקל בכל דבר שבקדושה דהיינו, פאלק מאנגליה, בספר שלו המחריב הצניעות החרדי, הנקרא “עוז והדר לבושה” שהוא גם קיים בזה “ותשחק ליום אחרון” שהמציא הלכות מהעצבע, והוציא את הספר המחריב הצניעות בפרט בחו”ל, הוא עשה צחוק מהצניעות הנכונה, בכל העולם החרדי, הוא המציא הלכות מהאצבע, ולא מן התורה, ולא מהשולחן ערוך, אנחנו חייבים לתחזק בצניעות ע”פ פסקי השולחן ערוך!!!) גם להודות בפה מלא שאנו יודעים שאסרו הפוסקים את הפאות של ימינו! בכל המצוות אנו מהדרים חוץ מדבר אחד – “צניעות והרחקה מעריות”, למרות שהם איסורי תורה החמורים ביותר, שהחריבו מקדשינו וגלינו מארצנו. לטיפשים תמיד יש תשובות מתחת לאדמה, אבל תן לחכם ויחכם עוד! והצנועות יזכו לקבל פני משיח בקרוב. "העבר עיני מראות שוא"


1. שלום לך אחותי היקרה .
מאת: חוי | 24.12.2014 | 12:44:01
שלום לך אחותי היקרה

מה שמציק לנו בחצאיות קצרות, בבגדים צרים, וכו' זה ממש לא טפשי וזה קשה מאוד לכל בת ישראל ולכל אשה בעולם, היום שאני נשואה ואחרי שהבנתי מה זה "ראש של גבר " החלטתי בלי נדר להאריך (ולא ללבוש את המגף הזו..) את החצאיות הקצרות, וזה באמת ממש קשה לי. אבל אנו משתדלות לעשות את זה לכבוד ה´ יתברך שמו, שהוא יותר חשוב מכל השאר, והוא יתן לנו כוח להחזיק מעמד ורק בבריאות. לא ניצחתי ביום אחד, אלא היו לי עליות וירידות, ואיני יכולה לספור כמה פעמים נפלתי. אך קמתי. לא התייאשתי ואחרי מאבק ארוך ועיקש, ניצחתי. אני גאה בזה גאווה טהורה. אם תצליחו בבת אחת אשריכן, אני רק מספרת מה היה אצלי. אולי אני עוד בקבוצת סיכון ועלי להיזהר, אבל אני חושבת שיצאתי מזה.

דרך אגב, גם לא לחבוש פאה מעוצבת ויפה, אלא מטפחת -חתיכת בד זה קשה מאוד. אבל אם לא רוצים להיות צבועים, ואם כבר שומרים אז עד הסוף כי גם ככה מוותרים ולא נהנים מהעולם הזה אז לפחות נשתדל לדאוג על העולם הבא ולפום צערא אגרא. יישר כוחך !

אחותי היקרה, על גופך תשמרי! כך את עצמך תכבדי! את בת מלך! נסיכה! את יהלום יקר! את מלכה של העולם! יהלום שומרים בתוך קופסא, שומרים בכל משמר כי הוא בעל ערך יקר, כך תשמרי על עצמך! תזכרי תמיד שאת בעלת ערך יקר מאוד! תשמרי על הכבוד שלך אחותי את יקרה לי! נסיכים בני מלכים נמשכים למידות טובות ולצניעות, תחשבי על עצמך מה את רוצה למשוך? זבובים או נסיכים. אל תנסי לרצות אחרים.

בגלל נשים הלובשות קצר וכו' הבנים נכשלים בהרהורים אסורים.. רואים הגוף שלכם ברחוב, בתמונות, והראש שלהם בענינים, בגללכם הם שופכים זרע לבטלה! פוגמים בברית שלהם אם אלוקים! מיי יתן על זה את הדין את חושבת? אלו הבנות ונשים היפות, שמושכים את העין בבגדים צרים וקצר!

די לעשות מעצמיכם צוחק דיי הגוף שלך יקר אחותי! יש לך כבוד? יש לך ערך? אז תשמרי עליו! אם הגוף שלך יקר תכסי אותו בבגדים ארוכים ורחבים! דבר יקר דבר שיש לו ערך שומרים עליו!! מסתרים אותו!! בכספת!! סליחה על הביוטים אבל רק ככה מבינים. רק תבדקי את עצמך....

כל הכבוד לך נשמה טהורה וקדושה!!! תמשיכי לשמור על הכבוד שלך, ואם את תכבדי את עצמך יכבדו אותך בחזרה!!!!!!

בהצלחה

חוי י.
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר