מאמרים וראיונות

הלכות קידוש וסעודה

תורה ומצוות | הרב אברהם כהן | י"ד אב התשע"ה | 1908 | 0 | |

הלכות קידוש וסעודה

קידוש
מיד בסיום התפילה ימהר ללכת לביתו לקדש, ואלו המתעכבים בשיחה בסיום התפילה - לא יפה עושים
זכור ושמור
את עשרת הדיברות אנו מוצאים פעמים במקרא. ולדיבר העוסק בשבת יש שינוי בין שתי הפרשיות. בפרשת יתרו נאמר: "זכור את יום השבת לקדשו", ובפרשת ואתחנן נאמר: "שמור את יום השבת לקדשו".כדי לקיים את מצוות זכור מן התורה, די לנו להזכיר את השבת בדיבור. אמנם אנשי הכנסת הגדולה תקנו לנו לקיים מצווה זו בברכת קידוש על כוס יין סמוך לסעודה, ומהתורה די לנו להזכיר את השבת בכניסתה וביציאתה, אך חכמים תקנו לנו בנוסף לזה קידוש היום, אך ברכה לא תיקנו על קידוש זה.

היין
הלכות היין לקידוש נלמדים מניסוך היין על המזבח, אמנם יינות שבושלו או שהוסיפו להם סוכר, אע"פ שאין לנסך אותם על המזבח, מ"מ כשרים הם לקידוש.
מי שקידש כבר בבית הכנסת האם רשאי לקדש שנית על מנת להוציא את אשתו ידי חובה אע"פ שהיא יודעת לברך?
שו"ע רעג, ד – יכול אדם לקדש לאחרים אע"פ שאינו אוכל עמהם...ויכול להוציאם אפילו אינו נהנה עמהם והוא שאינם יודעים.
חזון עובדיה( ח"ב עמ' לו) – כיוון שמנהג העולם להוציא אף את היודעים לברך אין לחוש לספק ברכות במקום מנהג ויכול לקדש לבני ביתו אע"פ שקידש בבית הכנסת.

חלוקת היין למסובים
לכתחילה על המקדש לשתות מלא לוגמיו יין וע"י זה כל המסובים יצאו י"ח קידוש, אמנם משום חיבוב מצווה נהגו שגם המסובים טועמים, אך יש לשים לב "שער-הציון" העיר הערה, שאם אכן רוצים לקיים חיבוב מצווה, יש להיזהר שאם שתה המקדש, פגם את היין והמסובים שותים מיין פגום, ולכן הציע שהמקדש יחלק למסובים קודם שישתה.
עוד יש להזהיר את המסובים לא לדבר בין הקידוש לטעימה, ואם דברו נחלקו בזה השולחן ערוך והרמ"א: לדעת השולחן ערוך, אם ירצו לשתות - חייבים לחזור ולברך, ולדעת הרמ"א, אם המקדש שתה - בדיעבד יצאו גם המסובים.
להלכה: מדין ספק ברכות בין אם דיבר השומע קודם שטעם ובין אם דיבר המברך - לא יחזרו לברך (קילקו"י עמ' שסא).

כיסוי החלות
נוהגים לכסות את החלות בזמן הקידוש ושני טעמים לדבר:
א. כלל בדיני קדימה בברכות שחמשת מיני דגן קודמים לגפן, ואילו כאן כיוון שהקידוש הוא על היין וחייבים להקדים את היין - יש לכסות את החלות.
ב. כיוון שהמן היה מכוסה בטל משני צדדיו והחלות הם זכר למן1
ובחזון עובדיה( ב, יד) – כתב שגם אם יש על השולחן עוגות יש לכסותם.
מי שיש לו רק חלה אחת האם יכול לצרף עוגה ללחם משנה?
חזון עובדיה (ב, עמ' קפה) – מי שיש לו רק ככר אחת רשאי לצרף פת הבאה בכסנין ויהיה נחשב לו כלחם משנה.
קידוש במקום סעודה
נאמר בפס' "וקראת לשבת עונג" במקום העונג שם מקום הקריאה, כלומר אדם שקרא וקידש ולא עינג שם את השבת בסעודה. לא יצא י"ח קידוש.
אמנם מעיקר הדין מספיק שיאכל כזית מזונות או בשעת הדחק רביעית יין כדי לצאת י"ח קדוש.

כיצד מקדש?
יש לקדש דווקא על יין שידוע לנו שיש בו רוב יין ומיעוט מים.
אוחז את היין בימינו ולא יסייע בשמאלו ואומר את נוסח הקידוש.
יש לקדש מעומד ולשתות בישיבה 2.
המקדש צריך לשתות רוב רבעית (כרבע כוס פלסטיק), ואם הוא לא שתה, אבל סה"כ שתו כולם רוב רביעית – בדיעבד, יצאו י"ח, ואם בסה"כ לא שתו רוב רביעית - לא יצאו גם בדיעבד.
צריך להתחיל בסעודה מיד לאחר הקידוש, מה נקראת סעודה לענין זה?
אם אכל כזית עוגה מחמשת מיני דגן, יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה 3.
ואם שותה רביעית יין בקידוש היום, אפשר לסמוך על היתר זה אם אין לו מזונות, אבל בקידוש הלילה שעיקרו מהתורה, אין לסמוך על זה (ילקוט יוסף רצז').
עד היכן יכול להתרחק ממקום הקידוש?
רוב הפוסקים סוברים   שבאותו חדר יכול לעבור ממקום למקום.
רב שר שלום - אם הוא רואה את המקום שרוצה לסעוד בו, מותר אפילו שהוא לא באותו חדר.
רב ניסים גאון - אם היתה דעתו בשעת הקידוש לעבור לחדר אחר באותו מבנה, בשעת הדחק יכול לסמוך על כל אחת מהדעות.

הגשת האוכל
האוכל שע"ג הפלטה  אם הרים את המכסה ונפלו טיפות על הפלטה, אין זו עבירה, אבל טוב שיוסיף שעות לימוד לכפר על מה שעשה
אם הצלחת או המצקת רטובים קצת בטיפות מים, לכתחילה יש לנער אותם מהטיפות שעל גביהם, והמחמיר לנגבם - תע"ב

החזרת התבשילים
מאכל יבש או רוב יבש   אם הוא מבושל כ"צ אפילו כשהוא קר, מותר להחזירו על הפלטה.
תבשיל לח   אם הוא מבושל כ"צ וחם בחום שהיס"לד, היינו שלא יכול לשתותו מרוב חומו, יכול להחזירו.
ברירה בהגשה
אם העלה במצקת ירקות ורוטב, ורוצה להטות את המצקת כדי לבודד בידו את הירק ללא נוזל, יש להסתפק אם דבר זה מותר

הטמנה
מותר לכסות את הסירים שע"ג הפלטה מע"ש, וגם אם גילה את הכיסוי בשבת - רשאי לחזור ולכסות את הסירים (יבי"א ו, לג').

[1] י"א שגם אם יש לפניו עוגות ויין לקידוש, צריך לכסות את העוגות ‑ וא"ל הרב יצחק יוסף שליט"א, שאין דבריהם נכונים.

[2] כיוון שהגמ' בגיטין אומרת ששתיה בעמידה מזיקה.

[3] וצריך להיזהר שיהיה בעוגה קמח בשיעור של ששית מהעיסה, ואז אם אכל כזית מהעוגה - יצא.

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר