מאמרים וראיונות

הלכות והנהגות ערב שבת

תורה ומצוות | הרב אברהם כהן | י"ב תמוז התשע"ה | 2036 | 0 | |

הלכות והנהגות ערב שבת

המבדיל בין קודש לחול, הכנות השבת מלאות במצוות חשובות יזכו את האדם בקבלת שבת כהלכתה.
 
זמני השבת
לפי חוקי התורה לילה קודם ליום ולכן היום השביעי מתחיל עם תחילת הלילה אלא שקשה להגדיר מתי מתחיל הלילה, האם כשהחמה נעלמת מענינו או כשהכוכבים נראים בין שני זמנים אלו יש הפרש של יח' דקות וכיוון שחילול שבת הוא איסור תורה אנו מכניסים את השבת בשקיעה ומוציאים אותה בצאת הכוכבים.


תוספת שבת
על מנת לחבב עלינו את יום השבת ציוותה התורה להוסיף זמן כל שהוא מהחול על הקודש, וכן בצאת השבת (שו"ע רסא) יש אומרים שצריך לקבל את השבת בדיבור ויש אומרים שמספיק לקבל במחשבה

 

שניים מקרא ואחד תרגום
חייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור ולקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ואפילו אם הוא תלמיד חכם שחשקה נפשו בתורה, ולכתחילה יש לקרוא פסוק פסוק ותרגומו ואם קרא את כל הפרשה וחזר וקראה שנית יצא (חזו"ע שבת א' עמ' שא)


מנחה מוקדמת
ראיתי לרה"ג נאמ"ן,שכתב שאם איחרו להתפלל עד אחר שקיעה, לא יתפללו מנחה, אלא ערבית שתים של שבת. וזה אינו. אלא יש להם להתפלל מנחה לחש וחזרה אחר שקיעה, שכיון שפרשו ממלאכה בכוונה קיימו מצות תוספת. שאפילו אם קבל שבת בסתם לא נאסר בשבותים, ורק אם ענה ברכו או התפלל ערבית של שבת נאסר בשבותים ותפילת מנחה לא גרע משבותים (יבי"א ז, לד).


איסור קביעת סעודה בערב שבת
גיטין לח: -מסופר שהיתה משפחה חשובה בירושלים שהיתה נוהגת לעשות סעודה גדולה ביום שישי  ובעוון זה ירדה מגדולתה ונעקרה.
אסור לקבוע ביום שישי סעודה גדולה שאינו רגיל לעשותה בימות החול, וכמה טעמים לדין זה:
כדי שיהיה לו תאבון לאכול בשבת (שו"ע).
שמשווה כבוד שבת לימות החול (פמ"ג).
שאם יהיו טרודים בהכנת הסעודה הגדולה לא יכינו את עצמם כיאות לשבת (מ"א).
לקבוע סעודה רגילה מצד הדין יש להתיר כל היום ומצווה להימנע מסעודה עם פת ג' שעות הסמוכות לשבת אבל עוגות ופירות מותר כל היום.


עשיית מלאכה בערב שבת
מזמן מנחה קטנה (שעתיים וחצי לפני השקיעה) אין לעשות מלאכה וכל העושה מלאכה באותם שעות מובטח לו שלא יראה ממלאכה זו ברכה(שו"ע רנא,א). מלאכה הנעשית לכבוד השבת מותרת לכן מותר להסתפר לכבוד שבת וכן נהג הסעות רשאי להסיע אנשים אפילו סמוך לשבת.


בגדי שבת
מכבוד השבת שלא יהיה כמלבושו בחול .וכתב ר' האר"י שטוב שלא ללבוש בגד שלבש בחול (מ"א רסב), ואין חילוק בדין זה אם אדם נמצא לבדו או עם עוד אנשים כיוון שאין הבגדים לכבוד הרואים אלא לכבוד השבת.


מקלחת
מצווה להתרחץ בחמין לכבוד שבת. אמנם יש להיזהר לסיים את המים החמים בתום המקלחת, שהרי אם הבוילר היה דלוק ביום שישי ונשארו בו מים חמים - אסור לפתוח את המים החמים בשבת (ועיין יבי"א י, עמ' קטז').


הכנת נייר טואלט חתוך
יש להכין נייר טואלט חתוך מבעוד יום כיוון שהחותך נייר טואלט בשבת עובר על איסור תיקון מנא (ועין יבי"א ט' סימן קח אות קפה' שאין בזה משום מחתך.


כיוון שעון שבת
בשולחן ערוך רנב' מבואר שמותר להתחיל פעולה מע"ש והיא מתמשכת מאליה אל תוך השבת, וע"פ זה פסק ביבי"א ג, יז ‑ שמותר לכוון שעון שבת מיום שישי.
בשבת עצמה אין לשנות את מצבו של השעון אלא רק להמשיך מצב קיים, אמנם אם שעון השבת כיבה את החשמל - מותר להוריד את המתג ובלבד שיעשה תנאי מע"ש (ילקוט יוסף ע"מ תלה).


חימום האוכל
השהיה ‑ גדר האיסור - להשאיר תבשיל ע"ג מקור חום כאשר יש חשש שיגביר את החום ויעבור על מלאכת הבערה, בפלטות המצויות אין חשש לחיתוי בגחלים או להגברת חום, ולכן יכול להשאיר עליהם תבשיל אפילו שהוא מבושל מעט, אמנם בפלטות בעלות דרגות חום - יש להחמיר להניח פתק שכתוב עליו שבת על הכפתורים.
הטמנה ‑ גדר האיסור ‑ בימינו בדרך כלל מטמינים רק בדבר ששומר על החום ולא מוסיף חום (כמו שמיכות וכדו'), והחשש בזה שמא ימצא קדרתו צוננת וירתיחנה. אמנם שילוב של דבר שאינו מוסיף חום עם מקור חום מתחתיו, יוצר הטמנה בדבר המוסיף הבל שאסור אפילו מלפני השבת. למעשה: מותר לכסות מע"ש את הסירים שע"ג הפלטה. וכן אם מגלה אותם בשבת - מותר לחזור ולכסותם[1], אבל להניח בשבת שמיכות ע"ג הסירים פשוט שאסור, אפילו כאשר הסירים לא על הפלטה.

גדר האיסור - אדם שמחזיר סיר ע"ג כירה נראה כאלו מבשל בשבת, אמנם בפלטות שלנו אין אנו רגילים לבשל באמצע השבוע, ולכן אין חשש שיאמרו שהמניח על גביהן סיר מבשל, לפיכך למעשה אדם שיש לו תבשיל שרובו יבש 2] ומבושל כל צרכו - יכול להכניסו מע"ש למקרר ולהוציאו בשבת ולהניחו ע"ג הפלטה, ואין לחוש בזה למחזי כמבשל.
ואם התבשיל לח, אם הוא חם באופן שאינו יכול לשתותו מרוב חומו (יד סולדת) - רשאי להחזירו ע"ג הפלטה, ואם יכול לשתותו בלי לצננו - אסור להחזירו על גבי הפלטה.


[1] יבי"א ו. 

[2] דווקא תבשיל עם רוטב, אבל לא מרק כיוון שהמרק עומד לשתיה, כך א"ל הרה"ג הרב יצחק יוסף שליט"א, ועיין בחזון עובדיה (שבת א', עמ' פב') שכתב וז"ל "כשהמרק הוא הרבה בשיעור הניכר לעין, מודה אני שראוי להחמיר. ולא כתבתי להקל אלא ברוטב בעלמא" , ולענין להחזיר סיר לתוך תנור א"ל מו"ר הרה"ג הרב יצחק יוסף שליט"א שיש להקל להחזיר סיר לתוך תנור ואין לחוש למחזי כמבשל הואיל ואין רגילות לבשל בתנור בתוך סירים.

שבת קודש מבורכת לכולם.

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר