מאמרים וראיונות

למוד התורה ומעלתה

תורה ומצוות | החפץ חיים זצ"ל | ה' תמוז התשע"ה | 1797 | 0 | |

למוד התורה ומעלתה

גודל מעלת הלמוד בחבורה
והנה עצם הלמוד, אף שהוא לומד ביחידי הוא גם כן מקיים מצות עשה של תלמוד תורה, מכל מקום לכתחילה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה, שעל ידי זה מתקדש שם שמים יותר, כשנאספים רבים מבני ישראל לעבודת השי"ת וכמו שכתב רבינו יונה בשערי תשובה [סי' קס"ח] עי"ש. וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות ברוב עם הדרת מלך. וכבר אמרו חז"ל בברכות ו' שיש נפקא מינה בין מי שלומד יחידי שאף שהקב"ה קובע לו שכר על זה, מכל מקום לא מכתבן מיליה בספר הזכרונות, מה שאין כן כשלומד שלא ביחידי, נאמר עליו בכתוב "אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו" וגו' "ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ד' ולחשבי שמו". וכל שכן כשלומדים בעשרה יחד דאז קדמה השכינה ובאה כדכתיב "אלקים נצב בעדת א-ל". וגם אמרו חז"ל 'אין התורה נקנית אלא בחבורה' והוא אחד ממ"ח דברים שהתורה נקנית בהם, כדאיתא באבות פרק ו' ובדיבוק חברים.

מעלות הלמוד בחבורה
ומפני שראיתי אנשים שדרכן להשתמט מללמוד בחבורה בבית המדרש, הדף גמרא או פרק משניות ולומדין לעצמן, והדרך ההוא ישר בעיניהם, על כן ראיתי להרחיב קצת הדבור בזה ולהראות דיש כמה מעלות ללומד בחבורה. א. דבחבורה מתקיים יותר הקביעות עתים שלו, שאין כח כל כך ליצר לבטל קביעותו מפני שחבריו יזכירוהו שילך ללמוד ויתבייש לפרוש מן הצבור. וגם כשלומד בעצמו אין ניכר כל כך כשמחסר איזה יום, מה שאין כן כשיש לו שעור בבית המדרש זוכר את החסרון תמיד, כשרואה חבריו שסיימו כמה פרקים והוא חסר מהן ורואה להשלימן וכמו שאמרו חז"ל 'קנאת סופרים תרבה חכמה'.

בלמוד בחבורה מקיים למוד לאחרים
מי שלומד בחבורה מקיים על ידי זה גם מצות עשה של למוד תורה לאחרים. שלפעמים חבירו אינו מבין היטב הדבר והוא מסבירו וכדמוכח בבבא מציעא ל"ג דעל ידי זה הוא בכלל רבו, עי"ש.

בלמוד בחבורה מתרחבת הידיעה
על ידי חבורה מתרחבת הידיעה יותר, מה שאין כן כשהוא לומד יחידי וכמו שאמרו חז"ל בברכות ס"ג 'חרב אל הבדים ונואלו, חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו'.

בלמוד בחבורה אין בא לידי טעות
וגם אמרו בתענית ז': 'למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר "הלא כה דברי כאש נאם ד"? לומר לך מה אש אינו דולק יחידי, עץ א' אינו דולק אלא ב' או ג' יחד, אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי'. ואיתא במדרש שיר השירים רבה: 'שני חברים שהיו עוסקין בדבר הלכה ונכבשין, היינו: נוחין זה לזה בהלכה, עליהם הכתוב אומר: "אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע" ואין דבור אלא לשון נחת שנאמר :"ידבר עמים תחתינו" ולא עוד אלא שאם טעו, הקב"ה מחזיר להן טעותן, כמו שכתוב: "ויקשב ד' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ד' ולחושבי שמו" וישמע להם ויכתב, שהוא כותב על לבם, כמו דכתיב: "ועל לבם אכתבנה", ספר זכרון לפניו שהוא מזכירה להם. וגם מחמת זה שהידיעה מתרחבת יותר רצון השי"ת שהאדם ילמוד בחבורה, כדדרשו חז"ל בברכות ס"ג על הפסוק "הסכת ושמע ישראל" וגו', עשו כתות כתות ועסקו בתורה, עיי"ש בגמרא. ועוד שעל ידי זה מתקדש שם שמים יותר וכנ"ל'. וגם הלא ידוע מה שאמר הכתוב "אם תבקשנה ככסף" וגו', "אז תבין יראת ד'" וידוע בבקשת הכסף דאם יזדמן לאדם שני עסקים, באחד יכול להרויח מאה זוז ובשני מאתים זוז, בודאי יבחר בעסק של מאתים וגם בכאן הלא ידוע מה שאמרו חז"ל והובא ברש"י פר' בחקותי 'דאינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה' וא"כ בודאי יותר טוב ונכון שיעשה המצוה בקבוץ, שעל ידי זה, כח וזכות המצוה גדול הרבה יותר.

ע"י למוד בחבורה נושא הקב"ה פניו
בא וראה כמה חביבה מצוה זו בעיני הקב"ה, שעל ידי זה נושא פנים לישראל וכדאיתא בתנא דבי אליהו פ' כ"ג תשובת הקב"ה למידת הדין ששואלת לפניו, למה הוא נושא פנים לישראל והלא כתיב: "הקל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד" והשיב הקב"ה: 'האיך לא אשא פנים לישראל וכו' ולא עוד אלא שהם מלמדין את התורה ויושבין אגודות אגודות ועוסקין בתורה' וכו', ורצונו לומר, 'שלפי שעוסקין באגודה שזהו יותר מן החיוב של מצות עשה גופא וכדי להרבות כבוד שמים, גם אני לא אלך עמהם במידת הדין'.

למוד בחבורה מביא את הגאולה
ומשמע עוד בתנא דבי אליהו זוטא פ' י"ד שאחר כל המצוקות והתלאות שישראל יסבלו בסוף הגולה, לא יזכו להגאל אלא בזכות שלומדין תורה בחבורה וזה לשונו שם, 'שאין ישראל נגאלין לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטרוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם מזונות, אלא מתוך עשרה בני אדם שהן יושבין זה אצל זה ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע שנאמר: וכו', עיי"ש.

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר