מאמרים וראיונות

רבי לוי יצחק בנדר זצק"ל מגדולי חסידי ברסלב בדורות האחרונים!

יום פטירתו כ"ב תמוז, זכותו יגן עלינו....

נולד בכ"ג תרנ"ז לרב אברהם נח בנדר ז"ל ואשתו מרת שרה רחל ז"ל בעיירה גרודזיסק מזובייצקי שבפולין.

היה תלמיד-חכם מופלג מחסידי הרה"ק רבי אלימלך האדמו"ר הראשון לבית גראדזיסק, וכבר מנעוריו, מבקש תורה ויראת שמיים, טרם גיל בר- מצוה, היה קם בעוד ליל לעסוק בתורה.

בהיותו בן חמש-עשרה נכנס ללמוד בישיבה שבעיירה מאקוב, מלבד ההתעלות בלימוד ויראת השמיים, שם זכה להתקרב לאורה הקדוש של חסידות ברסלב.בהגיעו לגיל 18 כבר היתה חסידות ברסלב עבורו דרך חיים והחל להשפיע ולהפיצה ברבים.

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה חצה את הגבול מפולין לרוסיה והעתיק את מגוריו לעיר אומן שבאוקראינה, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב ומרכז חסידות ברסלב בימים ההם. באומן התקרב אל הרב אברהם חזן בנו של רבי נחמן מטולטשין (תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב).

בשנת 1936 נאסר בידי השירות החשאי הסובייטי הנ.ק.ו.ד. בשל פעילות דתית להפצת היהדות ובחשד להברחת כספים לתוך ברית המועצות לצורך פעילותו. הם התכוונו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון שוחרר ממאסר הודות לחנינה מיוחדת שקיבל ממושל אוקראינה דאז, שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו על שחרורו והוציאו צו מעצר חדש נגדו, אך כל נסיונותיהם ללוכדו בשנית עלו בתוהו, לאחר שנמלט מאומן ומצא מסתור באזור מוסקבה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישת הנאצים לברית-המועצות, עבר לאוזבקיסטן והתגורר שם בערים בוכרה וטשקנט. לאחר המלחמה שהה במחנות העקורים בגרמניה ושם שימש כדיין ומורה הוראה לפליטים שהתקבצו שם.

בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בעיר ירושלים, והוביל את התחדשותה של חסידות ברסלב בתוך השרידים הבודדים שהיו בישראל באותה תקופה. כמו כן נודע הרב בנדר זצ"ל כמעביר המסורת הוותיקה של חסידות ברסלב עוד לפני מלחמת העולם השנייה.

קרא רבות ליישום עצותיו של הרבי הקדוש בענייני אמונה ותפילה, וסדר היום בעבודת השם, תפילת שחרית עם נץ החמה, התבודדות, עריכת תיקון חצות, וכך אמר באחת מדרשותיו בנושא: "העיקר של הרבי שזהו היסוד של עניינו, הם שני דברים האחד, להזהר בקימת חצות הלילה, ולשפוך לפני השי"ת את הלב. אלו הדברים מביאים את כל היום, היום נהיה אחר..." העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום-יום למעלה משבעים שנה מאז שהתקרב לחסידות ברסלב.

למרות געגועיו העזים לעיר אומן ולקברו של רבי נחמן, כפי שהשתקף תמיד משיעוריו, לא ראה בעין יפה את הנסיעות לאומן, שהחלו בשלהי תקופת שלטון ברית המועצות, בעיקר מתוך חשש לשלום החסידים, וכפי שהתבטא: "הכרתי את הקומוניסטים הללו מקרוב, ואני יודע על בשרי מה הם מסוגלים לעולל. אינני סומך עליהם כלל".

נפטר בכ"ב בתמוז תשמ"ט כשמסביבו היה קהל רב ונטמן בעת חצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב.

זכותו יגן עלינו אמן ואמן.