מאמרים וראיונות

רבי חיים בן משה אִבְּן עֲטַר המפורסם בכינויו אור החיים הקדוש, בפירושו המופלא על התורה שהופץ ברחבי תבל. נולד בעיר סלא, במרוקו בשנת התנ"ו (1969) ונפטר כעבור 47 שנים בלבד בתאריך ט"ו בתמוז התק"ג, ציונו נמצא בהר הזיתים בירושלים, בחלקת החסידים, בגוש הספרדי העתיק.

סיפורים רבים על הנהגותיו הקדושות, בהקדמה בספרו הקדוש "חפץ ה'" כותב נכדו: ״ ישבתי ללמוד תורה לפני מו״ר, אדוני זקני, הרב המפורסם אשר נודע בשערים שמו המפואר, החסיד העניו כמוה״ר חיים אבן עטר זלה״ה, אשר מימיו שתיתי מיום היותי, לשאוב מדרכיו הטובים… לא עבר עליו חצי הלילה, מלקום ולספוד כאישה אלמנה על חרבן בית אלוקים בבכי גדול, ולהשלים הלימוד עמי ועם כיוצא בי מיוצאי חלציו… וראיתי דבקותו בו יתברך, שאפילו בשעת טרדתו לא נמנע מלהביט בספר המקרא וממנו למדתי קצת מעשים כטיפה מן הים ״.כן מתאר נכדו הדגול את היסורים שעברו עליו והגלויות מערים, ומדינות, ובכל מקום שגלה, גלתה עימו השכינה...

קשר רוחני עמוק  בין אור החיים הקדוש לבין רבי ישראל הבעש"ט הקדוש , זאת למרות המרחק הפיסי הגדול, אמר הבעש"ט: כשאני עולה להיכל העליון, הוא כבר עלה ויורד משם. שאלו אותו: אם כן, גדול ממך הוא. ענה: ודאי זריז ממני! לכן כשאני  עדיין מטפס, הוא כבר היה שם וחוזר למטה: לעתים נפגשים היו בעולם הנשמות ופעלו יחדיו למען גאולת ישראל במידת הרחמים. בימים ההם נהג לומר הבעש"ט : אם נזכה להיפגש יחדיו בחיים למטה בארץ הקודש - יבא משיח צדקינו! כיוון שהבעש"ט הוא הנפש של דוד המלך  ובעל אור החיים הקדוש הוא הרוח של דוד המלך – הרי שהרוח הרבה יותר זריזה. ואם היו נפגשים היו מושכים את הנשמה של דוד מלך ישראל חי וקיים ומתגלה דויד מלכא משיחא במידת הרחמים!

רבי חיים בן עטר עו בהיותו בגיל צעיר, עוד לפני גיל תשע, החל ללמוד תורה מפי סביו, רבי חיים הזקן שעל שמו הוא נקרא. אביו  משה אבן עטר היה ידוע בסלא  מרוקו, כדרשן ובעל ידע רב בהגדה ובהלכה. אבותיהם היו ממגורשי ספרד, שנדדו לאחר הגירוש מספרד והגיעו למרוקו, בצפון אפריקה,שם השתקעו. שם המשפחה עטר פירושו - בושם על שם המקצוע בו עסקה המשפחה במשך דורות - סחר בבשמים. 
בשנת תס"ח (1708), נישא ר' חיים אבן עטר לפאצוניה בת קרובו, ורבו העסקן העשיר רבי משה אבן עטר‏, בשנים שאחרי נישואיו למד בבית חמיו, ועמד בראש ישיבה מקומית.

רבי חיים אבן עטר התפרסם בסלא גם כדרשן, נשא שתי דרשות יומיות באחד מבתי הכנסת בעיר ונחשב לדרשן מוצלח‏, בנוסף, שימש כגבאי צדקה, וטרח רבות לדאוג שכל עשירי העיר יתרמו למגביות שערך עבור העניים‏.

כעבור מספר שנים (בערך עשר) לאחר נישואיו הראשונים לא נולדו לו ילדים, ונשא רבי חיים אבן עטר אשה נוספת, בשם אסתר בת מאיר ביבאס. שתי נשותיו, פאצוניה ואסתר חיו עמו עד פטירתו.

בשנת תק"ב (1742) יצא רבי חיים לארץ ישראל, וכשהגיע לירושלים ייסד בה את ישיבתו - ישיבת "כנסת ישראל", בה למדו מגדולי חכמי ארץ ישראל בדור ההוא: רבי יונה נבון (מחבר שו"ת "נחפה בכסף"), רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א, שכתב על ימי לימודו בישיבתו: "ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדלות תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא, ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמודו, והיה כמעיין המתגבר".

על מצבת קברו כתוב "שיחה קלה שלו אלקים חשבה לטובה, והארץ האירה מכבודו, כאשר יאירו שבעת הנרות, הוא זיוה הוא הדרה, ה"ה המופלא, וכבוד ה' מלא, המקובל אלקי חסידא קדישא כמוהר"ר חיים ו' עטר ש"ל...." (נוסח שנכתב ע"י תלמידו הדגול החיד"א).

זכותו יגן עלינו, אמן כן יהי רצון!