מאמרים וראיונות

לדעת לדבר זה כישרון להקשיב זה כבר אומנות

טיפים ועצות | דן כהן | י"ב אלול התשע"א | 4029 | 3 | |

לדעת לדבר זה כישרון להקשיב זה כבר אומנות

מאמר זה מיועד לאנשי חינוך, לאנשי מקצוע העוסקים במתן ייעוץ ובטיפול רגשי  להורים לילדים ולכל אדם הרוצה לשפר את השיחה והתקשורת בינו ובין חברו.

חשוב מאוד ללמוד את אומנות ההקשבה לזולת כי ממנה תוצאות חיים. כל אדם אוהב שישמעו אותו שיקשיבו לדבריו ובמיוחד כאשר הוא נמצא במצוקה  וכואב לו בלב.  האדם היודע להקשיב לדברי החבר הרי שיש לו יתרון חזק באיכות התקשורת עם בני האדם וביכולתו להשפיע רבות על התנהגות בני האדם.

כתב הרב מוסקאטו ז"ל : "שאם היה אפשר לאדם לעלות השמימה לראות בצבאות מעל סדרם וישרם לא היה מתענג בהשגתו עד שובו הנה לספר לחברו את המראה הגדול ההוא , ולהם ייתן אומר המבשר צבא רב, בגופים היקרים ההם עם פלאי פלאות נעשו במלאכתם הכי נכבדת ע"כ. (מתוך דברי מוהר"ר הרב יהודה כהן בהסכמה לספר " קצות החושן").

רואים  מכאן איזה עונג עצום יש לאדם המספר את חוויותיו לחבר, עד שאפילו אם יעלה לרום השמים ויראה את המלאכים ואת כל מראות האלוקים לא יהיה לו עונג עד שישוב לעולם החומר ויספר זאת לחברו.
העונג הזה מתעצם שבעתיים כאשר האדם השומע אותו מעודדו לדבר ומקשיב לו ברוב קשב,איזה חסד עצום עושים כאשר מקשיבים ליהודי. ובפרט שאותו אדם המדבר נמצא במצוקה ושופך את לבו לפני חברו
וכתב רבנו יונה ז"ל:"כשהדברים טובים בעיני האדם יש לו חשק לאומרם"    יש לאדם רצון וחשק לספר את הדברים . (רבנו יונה , ברכות, פרק אין עומדין, ד"ה הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם.)
למרות שאנו יודעים את המעלה והחשיבות של ההקשבה בכל זאת קשה לנו להקשיב כאשר החבר מדבר, כי כאשר  החבר אומר משפט  אנו רוצים מיד להגיב ולהעיר הערות שכולם יידעו שאנו בעניינים ושאנו חכמים ונבונים, ובפרט הטיפוסים בינינו המוגדרים כבעלי נטיות היפראקטיביות או אימפולסיביות.
במאמר שלפנינו נעסוק בסוד האומנות שבמלאכת ההקשבה וכן בדרכים כיצד לעודד את החבר לדבר באופן  שנקשיב לדבריו.

מהי הגישה הנכונה המאפשרת אקלים נוח להקשבה ?
כדי ליצור אקלים המאפשר הקשבה ,יש להגיע לשיחה עם החבר מתוך  גישה לעזור לו ולהיטיב עימו בהקשבה לדבריו, עצם ההקשבה היא כבר העזרה הגדולה שניתן לתת לבן אנוש אף אם לא נתנו עצה ופיתרון לבעיותיו.  גישה זו מבוססת על העקרונות הבאים:

א. אמפתיה = המוכנות והיכולת שלך להכניס את עצמך לנעליו של הזולת ולראות את מצבו דרך עיניו הוא.
ב. סבלנות =  רצון אמיתי לשמוע את דברי הזולת עד הסוף בלי לקטוע את דבריו.
ג. פתיחות ויכולת הכלה = נכונות לקבל את עולמו של הזולת ( תרבותו חייו, עיסוקיו, אישיותו צורת חשיבתו ועוד) אף שזה שונה מעולמך.
ד. ניטראליות = נטרול האגו  העצמי, עכשיו אני כולי למען החבר, את אישיותי אני שם בצד, וכולי דרוך לשמוע את סיפורו של החבר.
ה. הכרה בייחודיות = ראיית הזולת כאישיות נפרדת וייחודית בעלת זהות משל עצמה.
ו. יכולת העצמה =  זיהוי נקודות החוזק באישיותו של החבר והעצמתן. להדגיש לחבר את הנקודות הטובות שלו.
ז. אמונה = לתת לזולת ביטחון ביכולותיו הפנימיים , אמונה בעולם הפנימי שלו, ביכולת שלו להתמודד עם קשייו ורגשותיו, לתת לו אמונה שיש בכוחו לפתור את בעיותיו באופן עצמאי קל ופשוט.
יחד עם זאת יש לזכור כי יכולים להיות "חסמי תקשורת" המפריעים לשיחה בין שני חברים ומשברים את הרצון של החבר לדבר איתך

ומה הם"חסמי התקשורת" המפריעים לשיחה לזרום?
חסמי תקשורת הם כל הדברים המפריעים לדובר לזרום בשיחתו, הם חוסמים את הדובר ומורידים לו את המוטיבציה לדבר , לעיתים התנהגויות או אמירות בלתי מכוונות ולא מודעות של האדם המקשיב יכולות לחסום את קלחת השיחה של החבר המדבר איתנו, לדוגמא :

א. הבעת ביקורת – אני חושב שטעית בגדול ועליך לבקש סליחה מהמנהל.
ב. שאלות אישיות מדי – אבא הרביץ לך פעם.
ג. הפרעות חיצוניות – סלולארי מצלצל, התעסקות עם ניירת,רעשים או מוסיקה הבאים מבחוץ.
ד. התנשאות ויהירות = כאשר תהיה בגילי ותרכוש ניסיון וחוכמת חיים , אז תבין.
ה. לגמור משפטים של השני = מתפרש כחוסר סבלנות של השומע לשמוע את החבר עד סוף דבריו .
ו. הטלת אשמה = כנראה , שאתה לא מבין שאתה אחראי על כל הבלאגן שנעשה כאן.
ז. הטפת מוסר=  התנהגותך ממש ילדותית.
ח. דיאגנוזה שגויה  = אני מבין שאצלכם במשפחה כולכם...
ט. מתן הוראות או עצות = לדעתי , אתה צריך לעבור בית ספר.
י. ציניות או לעג- מה חשבת שאתה תתפרע ותצעק והחבר יישב בחיבוק ידיים.
יא. שיפוטיות = רק אנשים חסרי חוט שדרה כמוך יכולים לעשות מעשה כזה.
יב. הבעת ביקורת = אני במקומך, הייתי אומר "לא" ועוזב אותם לנפשם...


כיצד נעודד את הזולת לדבר עימנו  ?
כדי שנדרבן את הזולת לדבר עימנו , במיוחד כאשר הוא בא אלינו להתייעץ או לספר לנו את מועקות ליבו,עלינו להשתמש בטכניקות הבאות שהם בעצם דרך מובנת , שלב  אחר שלב, כיצד לעודד אותו  לשפוך את ליבו

א. עידוד = כאשר אנו מקשיבים לחבר עד הסוף, אנו בעצם מעודדים אותו להמשיך ולדבר ולספר על עצמו. מידי פעם אנו משחילים מילה או קטעי משפט כדי להראות שאנו משתתפים בדו שיח אך רוב הזמן עלינו לשתוק ולתת את רשות הדיבור לחבר.
שימו לב כי 93% מהתקשורת הבין אישית נעשית באמצעיים לא מילוליים: שפת גוף  עוויות הפנים, רק 7%מהתקשורת נעשית באמצעות השפה ותוכן השיחה.
ב. שחזור  = חזרה על דברי החבר חזרה כמו "הד" על תוכן הדברים שהשמיע החבר. באותם מילים שהוא השתמש , בלי להוסיף פרשנות , פרטי הדברים כהוויתם. המטרה היא- להראות למדבר ששמענו אותו הבנו את דבריו בלי להחסיר אף פרט, והבנו את המסר שהוא רצה להעביר אלינו.
שחזור דברי החבר מעורר דיוק והעמקה , מונע חוסר הבנה ומאפשר תיקון טעויות , השחזור מונע חזרה מיותרת על דברים ובך הכול מקצר את השיחה ( בדרך כלל שהדובר מרגיש שלא הבינו את דבריו כהלכה הוא חוזר שוב ושוב על דבריו ואף משתמש באותן מילים..
באמצעות השחזור המדבר נעשה יותר אחראי למילותיו ודיוק בדבריו כי הוא יודע שמקשיבים לו ועוקבים אחריו, מה גם שדרך הטכניקה הזאת של השחזור ניתן לכוון את הדובר לכיוונים מסוימים.
ג. שיקוף רגשות =התייחסות לרגשות שמביע הדובר בין הביע זאת בגלוי : " אני פוחד מ.." ובין אם הביע זאת באופן סמוי " הבן שלי עדיין לא חזר מהת"ת , איפה הוא יכול להיות?". אני החבר השומע נהיה כמו מראה ומשקף לחבר את רגשותיו באופן מלא וברור כפי שבאו לידי ביטוי בדבריו אלי.
המטרה – לזהות את עולמו הפנימי הרגשי של החבר, להבהיר למדבר את רגשותיו ולהראות לו שאנו מרגישים את רחשי ליבו והרגשותיו.
לדוגמא : אני מרגיש שאתה די לחוץ ממכתב הפיטורין שקבלת, נראה כי אתה מרגיש ששוב לא יקבלו אותך לעבודה , האם הבנתי נכון את דבריך ?
ד. שאלות הבהרה = יש לשאול את הדובר שאלות ,כדי שירחיב את הנושא שעליו הוא מדבר, יש להשתמש בשאלות פתוחות שאינן מזמינות את השואל לענות עליהן בקצרה ובאופן חד משמעי  " כן " או " לא ", ע"י שאלות אלו החבר יהיה הדובר העיקרי של השיחה ובכך נקבל מידע נוסף.לדוגמא : " ספר לי יותר כיצד אתה רואה את העניין ..." או " נסה לעזור לי להבין יותר טוב את המצב בו ... " או למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר .."
דוגמא נוספת  : במקום לשאול:" מדוע לא הגעת השבוע ללימודים ". ניתן לשאול :" האם תוכל לספר לי מה הביא אותך להגיע למצב בו נעדרת מהלימודים במשך שבוע ימים?
כמו כן אין לשאול שאלות שהתשובה ידועה מראש. לדוגמא : ודאי היה לך קשה במבחן בתורה , אלא עדיף לשאול : תן לי להבין איך הרגשת לגבי המבחן בתורה ?
יש להימנע משאלות הפותחות במילים "למה ?" או " מדוע?" , שאלות אלו משדרות שיפוטיות ומעוררות התנגדות . עדיף להשתמש בשאלות הפותחות במילים "מה ?" או"איך ?"  במקום לשאול " למה עשית כך או כך "?   אפשר לשאול : " איך אתה מסביר את התנהגותך בקשר ל...?"
ה. מסגור = סיכום מחדש של תוכן דברי החבר ושיקוף רגשותיו , אך הפעם במילים שלי ובנוסח שלי, ובכך לעצב מחדש את תוכן השיחה .הבעיה של הרבה אנשים הפונים לייעוץ הוא חוסר יכולת לארגן את עולמם הפנימי , המסגור והעיצוב מחדש של דבריהם, מכניס את תוכן דבריהם לתבניות בהירות ומובנות. תבניות סיכום אלו נותנות לדובר תחושה של מוכרות, ומאפשרות שליטה ובקרה על עולם הרגשות אף בדברים שהוא עצמו אינו מודע להם.
ו. האמירה שלי = חוות דעתי האישית על הנושא עליו דיבר החבר ,אין למהר ולתת עצה לנועץ, יש תחילה לשאול אותו מה נראה לך האפשרויות שאתה יכול להציע כדי לפתור את הקושי עליו דברת ?. נרשום את האפשריות ונדון על כל פתרון על כל היבטיו , יתרונות וחסרונותיו ומה הכי מתאים לדובר כאשר הנועץ יציע רעיון ויחליט לקבל אותו  יהיה לו יותר קל לקבל זאת מבחינה רגשית וגם יהיה יותר קל ליישם זאת , כי לא הנחיתו לו רעיון והכריחו אותו לבצע זאת אלא זוהי בעצם החלטתו ומסקנתו האישית. במקרה ועדיין הנועץ מתלבט או שהוא קטין ואינו בשל לקבל החלטה , עלי לבקש את הסכמתו להציע פתרון ולשאול אותו אם זה נראה לו רעיון טוב
בדרך זו של הקשבה על שלביו המובנים , ניצור קשר אישי עם הדובר, נזכה באמונו , ניתן לו כלים ורעיונות להעצים את נקודות החוזק שלו והפתרון לקשייו יהיו פרי רעיונו והחלטתו והוא יחוש טוב עם עצמו שהוא בעצם מצא את הפתרון לבעייתו.

הקשבה והאזנה לדברי הזולת במקורות היהדות.
א. כתב ה"חפץ חיים ": ועוד יש עוד אופן אחר דמצוה לשמוע ( אדם שמספר דברי גנות על חברו) כגון : אם יבוא אחד לפניו לקבול ( להתלונן ) על חברו. מאיזה דבר שעשה נגדו, והוא מכיר במספר ( באדם המספר ) שבזה שייתן אוזן לדבריו יהיה יכולת בידו להשקיט את אפו (כעסו) מעליו ולא ישוב עוד לספר לאנשים אחרים , ובזה יתרבה השלום בעולם. (הלכות לשון הרע י, ד).
ב. "שוועת עניים אתה תשמע ,צעקת הדל תקשיב ותושיע" (מתוך תפילת שחרית לשבת). הדל שהוא האדם המסכן בעצם ההקשבה זה כבר הישועה , זה כבר עושה לו טוב על הלב ומביא לו את הישועה, לכן כתוב תקשיב ותושיע , ההקשבה שמקשיבים לו, היא עצם הישועה. אפשר עוד להוסיף שברישא כתוב גבי שוועת העניים אתה תשמע ולא כתוב תושיע , מאחר וכתב עניים בלשון רבים , אז אחד מדבר לשני ומספר את צרותיו ולכן אינם זקוקים כל כך לישועה אך הדל שהוא יחיד ואינו יכול לספר לאחר לכן כתוב גביו תקשיב ותושיע שצריך להקשיב לו יותר וזוהי בעצם ישועתו.
ג. ורבינו יונה ז"ל בפרק " אין עומדין " כתב וז"ל : " כשהדברים טובים בעיני האדם יש לו חשק לאומרם"      ומתוך שרואה אותם נאותים איננו מבקש עת ראוי שייצא מפיו כל דבר ודבר דבור על אופניו ואומר אותם לפעמים בלא עיתם ואין מעלתם ניכרת , והוא טעות אלא לבקש עת לכל דבר ודבר כי הדבר האמור בעיתו כמה הוא טוב מפני שבני האדם מכירים ומרגישים במעלתו.
ד. וכך הסביר זאת על הפסוק : שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעיתו מה טוב. אע"פ שיש שמחה לאדם לספר דברים שראה או שמע , ומחמת שמחתו הוא יאמר זאת בלי לקשר זאת לזמן ולמועד בו הוא נמצא , מ"מ דבר בעיתו מה טוב ,כשהאדם מדבר דבר הקשור לזמן , מביא טובה לעולם.( רבנו יונה , ברכות, פרק אין עומדין, ד"ה הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם).
ה. שלמה המלך מבקש מה' : "ונתת לעבדך לב שומע... לשפוט את עמך הכבד הזה "(מלכים,א,ג) ואע"פ שהשמיעה תלויה באיבר האוזן ולא בלב , רואים מכאן שלשמוע אינה פעולה טכנית אלא היא נעשית עם לב עם רגישות , לשמוע לדברי החבר, ע"פ הכללים שלמדנו.
ו. בעניין חזרה על דברי הזולת וסיכום דבריו, מצאנו במקורות הבאים:
ז. תלמוד ירושלמי(מסכת סנהדרין פרק ג דף כא) : רבי אבא בשם רבי ינאי – התובע והנתבע משיב והדיין מכריע , אמר רבי סימון, צריך הדיין לשנות טענותיהן (ז"א: לחזור ולסכם את דבריהם של שני הצדדים) שנאמר: ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי ובנך המת וגו' (מלכים א, ג).
ח. וכך נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן יז סעיף ז): צריך הדיין לשמוע את דברי בעלי הדינים ולשנות אותם, שנאמר : וימר המלך זאת אומרת וכו' , ומצדיק הדין בליבו ואחר כך חותכו.(וכך נפסק ברמב"ם הלכות סנהדרין פרק כא הלכה ט, וכן בטור חושן משפט סימן יז).
ט. ובספר " מאירת עיניים "- שם ס"ק טו)הסביר את הדבר- נראה פשוט שצריך לשנותן לפני בעל הדין מייד אחר שטענו, בעוד שעומדים הבעלי דינים לפניהם וקודם משא ומתן של הדיינים.
י. וסברא הוא , כדי שיהא נוח דעת בעלי הדינין ולא יעלה על ליבם שמא הדיינים ישאו ויתנו בדין ולא הביאו טענתן,  ואחר שיסכימו על הדין שוב לא יחזרו בהן.ןעןד, שמא באמת הדיינים לא עמדו היטב על דברי טענתן, ובשנותן לפני הבעל דין יעוררו אותן לומר כה וכה היו טענותיהם.
יא. "שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעיתו מה טוב "(משלי טו, כג) אדם רוצה בעצמו להגיע לעצה ולא שישמע מאחרים את העצה , כמו שכותב מצודת דוד : " כל איש ישמח במאמרי פיו כי ימתק לו עצת נפשו".
יב. שומע לעצה חכם ( משלי יב, טו)
יג. . כאשר  אברהם רוצה ללמד סנגוריא על אנשי סדום ,אולי יש חמישים צדיקים בעיר אולי יש 45 צדיקים בעיר , ה' לא קוטע את דברי אברהם ואומר לו : שמע, בעיר אין אפילו תשעה צדיקים. ומדוע ? אומרים בעלי המוסר , מכאן שה' רצה ללמד דרך ארץ שאדם בא לבקש ממך דבר, אף שאינך יכול לעזור לו, תשמע אותו עד הסוף ואל תקטע את דבריו.
יד. שמן וקטורת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש.

בכתיבת מאמר זה נעזרתי ב:
הרצאותיו של המרצה היקר מר מוטי כהן  הי"ו
ובסדנא להקשבה פעילה בהנחיית מר אהוד נהיר הי"ו

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



3. דיבור
מאת: תומר | 02.01.2017 | 16:11:27
אני לא הבנתי מזה אומנות הדיבור
2. כה לחי
מאת: י. מרקוביץ | 06.02.2013 | 10:15:33
כשאני קורא המאמר אני מרגיש כאילו אני נמצא בעולם הבא ובגן עדן עם כל כך ישוב הדעת ועם כל כך בהירות בנפש הישראלי כל כך רחוק מהאגו של הקליפות הטמאות עם כל כך נשמה המתחמם באש קודש של רבינו ועל זה אין לנו מלים אחרות רק לומר אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו כן יעזור השם להלאה
1. מאמר מעניין ומרתק בעל ערך אנושי מובהק יישר כוח.
מאת: הרץ רחל | 22.10.2012 | 08:58:32
אלמלא היינו לומדים ומפנימים יסודות המאמר , היה ביכולתינו לשפר את חיינו ככלל.
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר