מאמרים וראיונות

כך עוברים חיי

טיפים ועצות | יהודה בן סעדון | י"ג תמוז התשע"ה | 1880 | 1 | |

כך עוברים חיי

האדם נצטווה להיות בדרגה כזאת שיזכה לשלוט על כל הנבראים. יש כאן נקודה מאוד עמוקה, בהבדל העצום והמהותי שיש בין אדם שחי את חייו על פי התורה והמצוות, לעומת אדם חומרי שאינו יודע ומכיר את התורה והמצוות.

נצייר לעצמנו מצב של אדם חומרי שאינו בן תורה שהגיע לימיי הזקנה בגיל שישים או שבעים. מדובר באדם שבעולם הנאור והחומרי נקרא "אדם מצליח", הצליח במשך ימיי חייו לאגור הרבה כסף ולבנות בתים. הנה הוא יושב לו בביתו שקוע בתוך כסא רחב ונוח, ילדיו בני עשרים ושלושים שבאו לבקר אותו עסוקים בויכוח על כסף ועסקים, נכדיו הקטנים מתרוצצים ומסתובבים להם בין רגליו הכבדות של הסבא. טוב לכאורה הכול טוב ויפה: כסף, נכסים, ילדים ונכדים... אבל יש משהו כבד שמעיק על ליבו החלש, כל כולו שקוע בהרהורים על כל מה שעבר עליו. בסריקה אחת הוא סורק את כל ימיי חייו מגיל צעיר עד לימיי הזקנה. הוא נזכר בימיי נעוריו כאשר היה בגיל עשרים וגילה כביכול את העולם במלוא יופיו והדרו. הוא ראה את הכסף הנוצץ והמתגלגל מיד ליד, את ההזדמנויות לנסות את מזלו בעשיית עסקים, את היכולת להרוויח ולקנות מכל אשר יעלה על רוחו, למלאות את בטנו במאכלים ערבים ומתוקים, בקיצור לחיות כפי שחשב אז – חיים מלאי תוכן. הוא נזכר איך שהתנפל על עולם העסקים, איך חשב אז לעצמו – הנה אני הולך עכשיו לכבוש את הטבע ואת החיים ולנצל אותם עד תום. הוא נזכר איך הוא עבד יומם ולילה והשקיע את כל כוחו ומרצו כדי להצליח, לאט לאט עלה מעלה מעלה עד שהרגיש את הכסף ממלא את כיסיו, הוא התחיל לקנות אוכל יותר טוב, ליהנות ולבלות, איך כל העולם נכנע תחתיו... כך הוא סוקר את חייו "המוצלחים", את כל הבניינים שבנה עד שהגיע למצבו הנוכחי, עכשיו ילדיו ממשיכים בדרכו וגם להם יש שאיפה עצומה לכבוש את העולם.... אלא שלמרות כל ההצלחות שלו הוא אינו מרגיש בנוח. מחשבה קשה וכבדה מציקה לו ולא נותנת לו מנוח. אחרי עמל של כל כך הרבה שנים, דווקא עכשיו שהוא כבר מסודר בחיים מכל הבחינות, כשהוא היה יכול להתחיל לקצור את הפירות שזרע בכל כך הרבה עמל ויגיעה, ליהנות מחיי רווחה, להשתעשע עם ילדיו ונכדיו... והנה כאן כואבות לו הרגליים, הלב חלש ואינו מתפקד כמו שצריך, יש לו כאבי ראש בוקר וערב, בקיצור שבר כלי. הרופאים אומנם מסבירים לו שכל זה בא בעקבות ימיי הזקנה, כך הוא סדר העולם ואין מה לעשות. הזקן יושב ומתפלא, כולו ממורמר והוא שואל את עצמו איפה הצדק והיושר?. האם לא היה ראוי יותר שדווקא עכשיו בימיי הזקנה, אחרי שכבר תרם את תרומתו, בנה את מה שיכול היה לבנות, הוליד ילדים ונכדים שימשיכו אחריו, יהיה בריא ושלם ויוכל ליהנות מהעולם?.

עכשיו בימיי הזקנה כשהדם הרותח של ימיי הנעורים התקרר, יש לו אפשרות להתבונן במצב חייו ביתר בהירות, ואז מתגלה לו מה שאומר הרמב''ם: "לולי המשוגעים לא היה העולם מתקיים" – הוא מגלה שהוא עוד אחד מהמשוגעים שהטבע ניצל אותו על מנת לקיים את העולם. מתבונן לו מיודענו הזקן: מי הרוויח מכל הגלגל הזה של אוכל, שתייה, שינה ועבודה? הוא מגלה שלא נשאר לו שום זכר ותועלת מכל מאות הטונות של האוכל שאכל במשך ימיי חייו. אין ספק שרק אחד הרוויח מהגלגל הזה. הלא הוא הטבע!. הוא חשב לעצמו כל הזמן שהוא כובש ומנצל את הטבע, ולא הרגיש איך שהטבע כבש וניצל אותו מכל וכל. הוא קנה ומכר, בנה והוליד ילדים והכול למען קיום הטבע.

אל המסקנה הזאת הוא מגיע רק בימיי הזקנה שהוא כבר שבור ורצוץ מכף רגל ועד ראש, הנה הוא מגלה את האמת המרה שהיה זה הטבע שניצל אותו עד תום, וכאשר סיים את תפקידו בבניית חלקו, אזי במקום ליהנות מהפירות שהוא זרע בכל כך הרבה עמל ויגיעה, הוא מושלך על ידי הטבע בצד כמו סמרטוט, כל האברים מתבלים וגופו נחלש מיום ליום עד שהוא מת ואז האדמה בולעת אותו באכזריות והטבע האכזרי מחזיר אותו לעפר. האדם הגביר שחשב אתמול שהוא כובש את העולם, הפך להיות היום כמה גרגירי חול בתוך החול האין סופי של הטבע.

פותח לו הזקן את עיניו הכואבות ומסתכל על ילדיו ונכדיו, הוא רואה אותם מלאי כוח ומרץ – כפי שהוא היה בימיי נעוריו – לכבוש את הטבע, הוא שומע איך שהם מתכננים להרוויח כסף וליהנות מהעולם, משתתפים בריצה המטורפת והמטופשת אחר הכסף הנוצץ, ואז הוא אומר לעצמו: איזה טיפש הייתי, לא רק שנתתי לטבע לנצל אותי, אלא גם העמדתי לטבע מנוצלים חדשים – ילדים ונכדים שגם הם בתומם חושבים לנצל את הטבע, ולא יודעים את האמת שהטבע האכזרי ינצל אותם, ורק אחר כך בימי הזקנה ישליך אותם בצד באכזריות כאבן שאין לה הופכין.

לסיום סיכום נשאלת השאלה איך משתנה המצב הזה אצל יהודי ששומר תורה ומצוות? האם הוא איננו מנוצל על ידי הטבע לבנות את העולם? האם הוא אינו מושלך בצד בימי הזקנה כאבן שאין הופכין?. התשובה היא פשוטה וברורה: יהודי בן תורה איננו מנוצל על ידי הטבע, אלא הוא מנצל את הטבע עד תום!. יהודי שמקושר לתורה ולמצוות יודע ומאמין שה' יתברך הוא זה אשר ברא את הטבע, כמו שאמרו חכמינו: ה ט ב '' ע בגימטרייא אלוהים.

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



1. מילה אישית ליהודה
מאת: יובל אלון | 07.07.2011 | 15:48:11
נהניתי לקרוא את המאמר תמיד ידעתי שאתה מוכשר עכשיו זה יוצא כמות הידע שרכשת ב8 שנים
מדהימה אחי אני מקווה שתצעד רק קדימה ואנו החילונים נחכים ממך יישר כוח
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר