מאמרים וראיונות

ראש חודש

חגים ומועדים | מערכת האתר | א' חשון התשע"ו | 2229 | 0 | |

ראש חודש

 "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם…" (במדבר י' י').

ראש חודש הינו יום חשוב, ומשמעותי בחיי עם ישראל, כך שמעבר להיותו יום המציין תחילתו של חודש עברי חדש, הוא מסמל את התחדשות הזמן והתוכן שמגיע לעולם.

שנים עשר החודשים הקיימים במעגל השנה היהודי

תשרי - בארמית הוא לשון התחלה, כמו מלשון מחילה והתרה.

חשוון - בנביאים נקרא "ירח בול" רמז לתחילת הגשמים המגדים את היבול, ויש אומרים מלשון מבול.

כסלו - יש מפשים מלשון "כסלה" - תקוה ובטחון, כי בחודש הזה מחכים ומקווים להורדת הגשמים, בו חל חג החנוכה.

טבת - מלשון "הטבה" מתפללים על הטבת החודש בו היו מספר פורעניות (עשרה בטבת - תענית למצור שהתחיל בירושלים וכו')

שבט - יש אומרים ראשי תבות "שנתבשר בשורות טובות" כיוון שעד כה כבר ירדו רוב גשמי העונה, גשמי ברכה.

אדר - "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מרמז על הפסוק: 'אדיר במרום ה'' שבחודש זה ראו ישראל ניסים ונפלאות, בו חג חל הפורים.

ניסן - חודש האביב, ניסן מלשון ניצן, "הניצנים נראו בארץ"  זמן הפריחה, כמו כן זמן של ניסים מהמילה נס שבתוך שם החודש, שבו חל חג פסח.

אייר - בלשון הבבלי משמעות "אור" זוהר השמש, שעדיין אינה לוהטת כבחודשי הקיץ המאוחרים.

סיוון - חודש חג מתן תורה, נקרא בתורה החודש השלישי, ידוע שספירת השנה בתורה מתחילה בחודש ניסן.

תמוז - מלשון "היסק" על שם החום הרב השורר בחודש זה. ראשי תבות תמוז:"זמני תשובה ממשמשים ובאים".

אב - "משנכנס אב ממעטים בשמחה" גם ראשי תבות "אלול בא", אומרים שזהו החודש בו נולד המשיח.

אלול - ראשי תבות "אני לדודי ודודי לי" הכוונה זמן התפילות,  ימי הרחמים והסליחות.

בימי הקדמונים היו חוגגים את זמן 'ראש חודש' כעין יום טוב, שבו שבת העם ממלאכה. זמן בו היו מקבילים את פני הנביא וגדולי הדור, לקבל מהם הדרכה ומוסר לעבודת ה', כמו כן היו עושים סעודות דשנות עם הרבה שמחה.

בספר מלכים מופיע המנהג לבקר את הנביא בראש חודש: "…מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת"ַ (מלכים ב' ד' כ"ג).

המהר"ל מפרג אומר כי בראש חודש חוגגים את הנס שעתיד לבוא. החגים נחגגים על נס העבר, ולעומתם נחגג ראש חודש על הנסים העתידיים. אותו נס עתידי הוא הולדת הלבנה. בראש חודש הלבנה בהוולדה, והיא עתידה לגדול במהלך החודש. הלבנה משולה לאור הרוחני בעולם. במהלך החודש נחשף האור הרוחני ומתגדל שמו של ה' בעולם וזהו הנס העתידי.

מנהגי ראש חודש

המחבר בשולחן ערוך (או"ח תי"ז א') כתב: "ר"ח מותר בעשיית מלאכה, והנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה מנהג טוב" והרמ"א הוסיף:"ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן, אזלינן בתר  (הולכים אחר) המנהג". סיבת המנהג היא כיוון שלא חטאו בעגל ניתן להם ראש חודש ליום טוב. אם ראש חודש הוא יומיים יש מנהגים שונים האם אינן עושות מלאכה יומיים או רק בא' לחודש החדש. לדעת ה"משנה ברורה" הנשים מחויבות לנהוג במנהג זה ולא להשאירו בגדר של "מנהג טוב" כיוון שקיבלו על עצמן מנהג זה לפני דורות רבים. יש מקומות שנהגו נשים להימנע מתפירה, סריגה, כיבוס ביד, במכונת כביסה ניתן להקל.

בצוואת רבי יהודה החסיד מופיע מנהג שלא להסתפר ולא ליטול צפורנים בראש חודש, ויש שנוהגים כך.

הולכים לבית הקברות רק אם יום הזיכרון (יאהרצייט) חל בראש חודש וכן ביום השבעה או השלשים, במקרים אחרים לא הולכים בראש חודש, אך לקברות צדיקים אפשר ללכת, ורצוי מאוד להתפלל בעיקר בערב ראש חודש, שזה זמן לקיבול תפילות.

מותר להינשא בראש חודש גם לפי המנהג שמופיע ברמ"א (אבן העזר ס"ד ג') שלא לעשות נישואין בימי מיעוט הלבנה, כיוון שמיד שהתקדש החודש זה סימן טוב.

אסור להתענות בראש חודש.

​זמן טוב וחשוב להרבות בלימוד תורה ותפילות.

פוסק המחבר (תי"ט א'): "מצווה להרבות בסעודת ראש חודש"  ומוסיף ה"המשנה ברורה" שמעיקר הדין אינו מחוייב לאכול דברים הטעונים ברכת המזון ויכול לצאת בדברים אחרים, ומכל מקום מי שאוכל סעודה עם לחם ומברך ברכת המזון הרי זה משובח. די להרבות בסעודה ביום ואין צריך להרבות בליל ראש חודש. בספרי האחרונים מופיע שהמדקדקים נוהגים ראש חודש מוסיפים מאכל אחד יותר ממה שאוכלים בימים רגילים ואם חל בשבת מוסיפים מאכל אחד יותר משבת רגילה.

בראש חודש קוראים הלל בדילוג, המחבר פוסק שלא מברכים על ההלל והרמ"א פוסק שמברכים.

בתפלה ובברכת המזון מוסיפים "יעלה ויבא". אם בתפלה שכח לא חוזר כי אין מקדשין את החודש בלילה אבל אם שכח בשחרית או מנחה חוזר לתחילת התפלה. אם נזכר לפני סוף התפלה חוזר ל"רצה". אם נזכר לפני שהתחיל "מודים" אומר במקום שנזכר (פרטי דינים נוספים בסימן תכ"ב).

אם שכח לומר "יעלה ויבא" בראש חודש אינו חוזר כיוון שאינו חייב לסעוד על פת. (פרטי דינים נוספים בסימן קפ"ח).

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר