מאמרים וראיונות

פרשת ואתחנן

פרשת השבוע | הרב מנחם אזולאי | י"ב אב התשע"ה | 1964 | 0 | |

פרשת ואתחנן

ואתחנן
כשיהודי מתפלל בלשון תחנונים, הוא מעורר את המידה המופלאה של "חנון" שאין מעצור על ידה להושיע, אף אם חלילה רבו המקטרגים. מהי תפילה בתחנונים?  כְרש בפתח – "אני בצדק אחזה פניך" – אני בא לפניך כעני המבקש צדקה" (באר משה).
נחמו נחמו עמי (מתוך ההפטרה)
הקב"ה ברא את העולם באהבה. באהבה עצומה. ה' אוהב אותנו ואנחנו אוהבים את ה'. מה זה נקרא לאהוב את ה'? זה נקרא לוותר על הרצונות, שלנו לעשות את הרצון שלו יתברך. ומהו הרצון הראשון של ה'? שנאהב את החברים שלנו. אתם באמת אוהבים אותי? אז קודם כל אני רוצה מכם שתאהבו את החברים שלכם. עד שתאהבו אותי, שאני שמה למעלה בשמים, יש לך פה חבר, ופה אח, ופה בן משפחה, ופה בן זוג, ופה שכן ופה זה וזה וזה וכולם הם אלוקות, כולם החלק אלוק ממעל, אז קודם  כל תאהב את הילדים שלי. בוא נראה אותך בנסיונות הפשוטים, לפני שאתה מגיע למדרגות. אתה יודע שכל יהודי הוא חלק אלוק ממעל, תתחיל לאהוב אותו. לא אהבת אותו, לא הצלחת לאהוב אותו, תבקש, תתפלל, אנא ה' תעזור לי שאני ארגיש את השני, שיהיה לי תענוג להתפלל על השני,  שאני אוהב את השני, שאני לא אוהב רק את עצמי. אתה רוצה השגות, אתה צריך כלי בשביל להשיג השגות. מה זה הכלים? הכלים זה הלב. יש מוח אבל צריך גם לב. "והשבות אל לבבך". אם זה נשאר במוח ולא עובר ללב, אז זה כלום. אתה צריך לב, ואת זה אתה לא יכול לקבל לבד, רק עם החברים שלך. נחמו נחמו עמי,בלי פסיק זה נחמו אחד את השני. (רבי נתן) אתה אומר לשני מילה טובה, אתה משאיר לו פתק עם כמה מילים חמות, ברגע אחד שניכם מתחברים אל ה'.
תמיד ללמד כף זכות. אתה באמת לא יודע מה עובר על השני. אל תשפוט אותו כי אתה לא יודע מה יקרה איתך מחר ואיזה נסיונות אתה תצטרך לעבור.
תקבל את השני כמו שהוא, לא כמו שאתה רוצה שהוא יהיה. תלמד לכבד את המסלול שהוא צריך לעבור בחיים. 
בלי הערות, בלי ביקורת, אף אחד בעולם לא סובל את מי שכל הזמן מעיר לו הערות. לוותר, לסלוח, לא לשמור טינה בלב, זה נקרא יהודי.

אתה לא יכול לאהוב את השני אם אתה מלא גאווה. כשאתה "משהו" אז כולם כלום. כשאתה כלום, אז כל מי שלידך הוא משהו. ענווה מולידה אהבה. אפשר בקלות לראות אתה המעלה של השני ולהתפעל ממנו. 
ההמשך הטבעי של הגאווה – מגיע לי. ואם לא נותנים לי אני נפגע, אני כועס, אני מאשים.
ההמשך הטבעי של הענווה –לא מגיע לי כלום. ואם בכל זאת נותנים לי, אני כל כך מתרגש, כל כך מודה. משה רבינו, כל כך הרבה זכויות יש לו, והוא לא מרגיש שמגיע לו. הוא מתחנן, ואין חנון אלא לשון מתנת חינם. "אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין הם מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם". (רש"י הקדוש).
אדם שזוכה לענווה, כולם אוהבים אותו, כולם רוצים את קירבתו, דווקא הוא יכול לנחם: גם אני עברתי את זה, גם אני הייתי שם, תתחזק, תתעודד,  גם אתה תצא מזה, ה' גדול, הירידה עוד תתהפך לעליה, רק תחזיק מעמד.

הנחמה הכי גדולה נרמזת בשמה של הפרשה, "ואתחנן". כי אין עצה אחרת בעולם לפתור לאדם את הבעיות שלו בחיים, אין שום עצה בעולם להביא לשינוי אמיתי בחיים, אין שום עצה לצאת מתאוות ומידות רעות אלא ע"י תפילה ותחנונים. ואתחנן אל ה'. בלי עבודת התפילה וההתבודדות, בלי שאדם מרבה בתפילות ותחנונים הוא לא יכול להשיג כלום. זו הנחמה האמיתית. זו התקווה היחידה שלנו. אתה צריך להאמין שעל ידי תפילה והתבודדות תשלים כל חסרון שיש לך בחיים. כשאדם מבין שלבד הוא לא יכול, שלבד הוא לא יצליח לתקן את המדות שלו ולנצח את התאוות שלו, שלבד הוא לא יצליח להתגבר על היצר הרע שלו, כשאדם מבין את זה הוא לא מפסיק להתפלל ולבקש מה' תעזור לי. בורא עולם כך גזר, שיהיה לאדם יצר הרע. ומה  על האדם לעשות? להתפלל. לא לכעוס על עצמו, לא לכעוס על אחרים, לא להיות עצוב ושבור ומיואש מזה שיש לו יצר הרע, רק שיתפלל. רק תפילה.
כשאדם מרגיל את עצמו לדבר עם ה', אין לשער את התענוג שהוא מקבל מזה. התבודדות זה לא רק חסר לי זה, ותודה על זה, וסליחה על זה. התבודדות זה דבקות, זה עד כלות הנפש, זה נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות השם, זה קשר חם וישיר עם אבא. כל כך הרבה עובר על בן אדם ביום אחד, איך אפשר בלי לדבר עם ה'? אדם רק פותח את הפה לדבר עם ה', הוא מקבל כזאת חיות, כזאת שמחה. וזה בעצם מה שמשה רבנו מבקש מה', שלא יפסיק לדבר. כי למרות כמיהתו העזה, ותחנוניו הבלתי נלאים, נדחית תפילתו והוא לא זוכה להיכנס לא"י. אלא שמשה רבינו רצה יותר מכל את התפילה. "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור" , שביקש להמשיך לאמור, כל הזמן לאמור, שלא יאבד לרגע את האמונה שהשי"ת שומע תפילת כל פה ומצפה ומשתוקק לתפילתו ולתחינתו של כל יהודי. זוהי הזכיה האמיתית. זוהי הישועה הכי גדולה. ישועה שכוללת את כל הישועות. שאנחנו מחוברים. שאנחנו לא מפסיקים "לאמור", לא מפסיקים לדבר עם ה'.

עוד נחמה  גדולה זו האמונה. אי אפשר לחיות בלי אמונה. אם באמת היתה לאדם אמונה, הוא היה רגוע ושמח, כי היה יודע שהחיים שלו מנוהלים בהשגחה עליונה ואין מקום ללחץ, לכעס ולעצבים. כשאדם חי עם אמונה, הוא מבין שכל מה שקורה לו ביום יום, מהמקרים הכי פשוטים ועד למקרים הכי קשים ח"ו, הכל כי ככה ה' רוצה. זה לא ביש מזל, זה אף אחד לא אשם, ככה בדיוק ה' רצה שיקרה..
הפרשה שלנו משובצת בפסוקים נפלאים של אמונה. "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (ד,לט).
העולם לא בנוי לפי התוכנית שאנחנו תכננו, לפי תוכנית ההשגות שלנו. הוא בנוי לפי תוכנית של השגות מאד מאד גבוהות. פתאום נראה לנו שכאילו נפלנו בפח, כאילו רק לי זה קורה, כאילו לשני הולך מצויין, ומה יהיה איתי, כאילו משהו התקלקל אצל הרבונו של עולם בתוכנית הבריאה שלו לגבי, שהוא שכח אותי ח"ו, כאילו הוא בנה כל כך יפה את כל העולם שלו אך בדיוק את הבעיה שלי הוא לא הצליח לפתור, יש כאן איזה משהו לא בסדר, איזה קלקול. אדם יש לו איזה הסתכלות לא נכונה ואז זה גורם לו שהוא כועס על ה', "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו". מה, על ה' אני כועס? לא, אני כועס עליו, על השני, על השלישי, אבל זה בכלל לא הם, זה הכל ה', אתה חושב שאתה כועס עליהם עליהם אבל אתה כועס על ה', כי ה' מנהל פה את העולם.

אי אפשר לחיות בלי אמונה. כי כל כך קשה להבין מה שקורה אתנו בעולם הזה, כל כך קשה להבין משהו בחשבונות של הקב"ה, שבלי אמונה נופלים מהר מאד לקושיות, לטענות, לכעסים. אדם כל הזמן מתלונן, כואב לי פה וכואב לי שם, וחסר לי זה ואין לי זה. מי אמר שצריך להיות לך זה? אולי נבראת ככה שבכלל זה לא יהיה לך? אולי ה' בכלל לא רוצה לתת לך את הדבר הזה והזה. מי אמר שבשורש הבריאה צריך להיות לך זה וזה וזה. יש אנשים שהם חושבים שהם צריכים ללכת למקום מסוים, להתקבל למקום מסויים, והם לא צריכים ללכת לשם, הם צריכים להיות דווקא כאן, במקום הזה, ולא שם. אבל הם רוצים ללכת דווקא לשם, למקום שלא מקבלים אותם. מי אמר שזה הנכון. תבקש מה' תמלמל, כלהזמן תמלמל, לתפילה קצרה יש לפעמים כוח עצום, אם כל הזמן תמלמל, ה' כבר יראה לך מה נכון בשבילך, הוא יוביל אותך למקום שלך.
"אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו" (ד, לה) אתה ראית! זה לא שמיעה, זה ראיה! זאת התגלות שלא היתה לאף עם בעולם! אז איך אתה יכול עוד להתבלבל ולחשוב שיש כאן עוד משהו חוץ ממני?! אדם חייב להחדיר לו עמוק בלב את ההכרה שאין עוד מלבדו. גם כשהוא מקבל פרנסה או כל הטבה אחרת, הוא מקבל אותה רק ממנו יתברך. צריך להכיר טובה לכל אדם שמיטיב אתנו, אך לזכור את האמת לאמיתה שהכל ה' נותן לנו.

ועוד מן הפרשה: "וביקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת" (ד,כט). משם דווקא , מהמקום שאתה נמצא בו ומכל מה שעובר עליך. כי אין שום עצה אחרת אלא  להרים את הראש ולצעוק ולזעוק ולהתחנן לפני שימלא מחסורו. העיקר לא ליפול למקומות המסוכנים האלה של עצבות, של כעס, של יאוש, של ויתור והרמת ידיים, של האשמה עצמית. תרים את הראש ותדבר עם ה'. דיבור פשוט, אמיתי, טבעי. כי כשאתה רק מתחיל לדבר עם ה', אתה חוזר לחיות שלך, נעשה לך טוב. "ואתם, הדבקים בה' אלוקיכם חיים  כולכם היום" (ד,ד). רק זה נקרא חיים. כשזוכים להיות דבוקים בה'. אבל לא מספיק שאני אדע את זה ואתה תדע את זה, צריך שכולם ידעו. ואתם... חיים כולכם היום. ומה נעשה כדי שכולם ידעו? שכולם ידעו שחיים זה רק עם ה'? נקרב אותם ונתקרב בעצמנו לצדיק האמיתי, לעצות הנפלאות שהוא נותן לנו, לדעת הקדוש שלו.

תפילה
רבונו של עולם
תן לי את התענוג הזה להתפלל על השני, להתפלל על כל יהודי כמו שאני מתפלל על בני משפחה הכי קרובים. תן לי את הרצון להתפלל על אחרים גם אם הם לא מבקשים, מספיק שאני רואה או שומע על איזה חסרון שלהם. שיהיה לי תענוג מזה. שיהיה איכפת לי מכל אחד. ותעזור לי אבא שאני אתמיד בתפילות. כמו אלה שהולכים עם רשימות ארוכות וכל תפילת שמונה עשרה שלהם זה משהו כזה ארוך, בעיקר בגלל השמות. תן לי לב להרגיש את המצוקה של השני כאילו הוא האדם הכי קרוב אלי. ותעזור לי להתמיד בתפילות האלה ולא לשכוח אחרי איזה זמן כמו שבדרך כלל קורה לי. תעזור לי אבא שיהיה לי פנקס כזה של שמות להתפלל עליהם ושמה יהיה רשום הכל, גם כל מה שבני המשפחה הכי קרובים צריכים כי גם שם אני צריך חיזוק.
רבונו של עולם
תעזור לי לא לשפוט אף אחד, לא להעיר הערות לאף אחד, לא לכעוס, לא להקפיד, תמיד ללמד כף זכות. כי כבר ראיתי בחיים שכשאני שופט את השני, אפילו רק במחשבה, בלי שאני אומר לו מילה, אז הרבה פעמים אני עובר אחר כך נסיונות כאלה שבאים ללמד אותי שלא לעולם חוסן, שיש דבר כזה מידה כנגד מידה, שאסור לשפוט את השני כי אני עלול למצוא את עצמי בדיוק באותו מקום. תעזור לי אבא לפחד קצת, לדעת שאומנם העולם בנוי על חסד אך יש גם דין, שלא הכל מותר, שהשני הוא גם בן שלך, והשלישי, והרביעי, כולם ילדים שלך וצריך להתנהג אחד עם השני בכבוד, בלימוד כף זכות, בסלחנות, ברחמים ובאהבה. בלי ביקורת. כי ככה אתה רוצה.
רבונו של עולם
תעזור לי להאמין שכל מה שקורה לי זה אתה עושה לי אבא, לא שום אדם. ואני צריך להתייחס לכולם באהבה, בסלחנות, בלמוד כף זכות. גם למי שפגע בי וגורם וגרם לי צער גדול, גם מי שכבר הרבה זמן מתעלם ממני כאלו אני אויר, גם מי שבמקום לבקש סליחה ממני הוא מתקיף ומאשים. תעזור לי להאמין שאתה מנהל את כל העולם מלמעלה ולא קורה פה כלום ללא רשותך. כי האמונה זה המרגוע שלנו, זה מה שנותן לנו כוח להתמודד. 

שבת שלום,
מנחם אזולאי

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר