מאמרים וראיונות

דבריו האחרונים של משה הם דברי ברית הנצח והעדות לבני ישראל, דברי החיזוק בינם לבין הקב"ה. משה מגייס עדי נצח, את השמים ואת הארץ ואומר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי"

שמים וארץ שהם קיימים תמיד; שעל ידיהם יבורכו בני ישראל ויענשו בעת שיבעטו: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם:
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם"

"האזינו השמים... ותשמע הארץ..." חיבור של שמיים וארץ כפי שפותחת התורה –
"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ".
"האזינו"- לשון איזון .האיזון הדרוש בין השמים והארץ,הרוחניות והגשמיות,הגוף והנפש.איזון זה הוא תכלית התורה.תורה-מורה,המלמדת כיצד לקשור בין שמים וארץ,בין רוחניות למציאות גשמית.
פרשת האזינו נקראת בחודש תשרי שמזלו-מאזניים והמאזנים פועלים בימי הדין
שוקלים את מאזן זכויותיו וחובותיו של האדם,בין ראש השנה שממליכים את ה' "למלך על כל הארץ" לבין יום כיפור בו עולים ישראל לשמיים ודומים למלאכים.

הפרשה כוללת את שירת האזינו שנועדה לשמש עדות לדורות הבאים.
גם השמים והארץ נקראו לתת עדות. ככתוב :"האזינו שמיים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי".
הרמב"ן, על השמים והארץ :
"כי הכתובים יתנו עידיהם בכל הדברים שהם קיימים ועומדים".
וכן ברש"י: שהשמים והארץ יעמדו לעולם כעדי הברית בין הקב"ה ולבין ישראל.
והכתובים באים להזכיר לעם ישראל שהם העדות דרך מעשיהם.

" יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי"

הקשר בין קיום התורה או חילולה לבין התנהגותם של השמים והארץ נוצר כאן
ועל כך דרשו חז"ל ואמרו - "רבא רמי: כתיב יערף כמטר לקחי, וכתיב תזל כטל אמרתי! –אם תלמיד חכם הגון הוא - כטל, ואם לאו - עורפהו כמטר.(תענית ז')
תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים,
שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות, שנאמר יערף כמטר לקחי, ואין עריפה אלא הריגה, שנאמר וערפו שם את העגלה בנחל. אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה - נעשית לו סם מיתה" (יומא עב)

משה ממשיל את התורה לגשם.האדם שואף לגשמים –ברכה בגשמיות
גשמים אותיות גש—מים.כדי לקבל את המים-השפע, על האדם לגשת בתפילה ובקשה לבורא עולם כדי שיזכה לישועות היורדות מן השמים.
שמים-שם, מים.המים באים מהמקור העליון,שם טמונה הברכה.
המים מהווים משל. הנמשל- השפעת דברי התורה על הנפש.
"הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיהו נה א')
"האזינו" נכתבה כשירה, בסוף פרשת וילך, ה' אומר למשה:"הן קרבו ימיך למות".
וכדי שבני ישראל לא ישכחו אותו, ואת התורה,עליו לכתוב את השירה הזאת.
פרשת האזינו מקפלת בתוכה את כל התורה ואת כל השתלשלות העבר והעתיד שיבוא לישראל מטוב או רחוק מטוב.הפרשה כוללת את מצות כתיבת ספר תורה:"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת",מאחר ולא ניתן לכתוב את השירה בלבד, כותבים את התורה כולה.שהתורה - יש בה את השירה, והשירה - היא התורה. כמו בשירה יש בה את הפנימיות והרובד הנסתר שמאחורי המילים.
"כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה"

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, שִׂימוּ לְבַבְכֶם, לְכָל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם:
אֲשֶׁר תְּצַוֻּם, אֶת-בְּנֵיכֶם, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
כִּי לֹא-דָבָר רֵק הוּא, מִכֶּם--כִּי-הוּא, חַיֵּיכֶם"
כי לא דברים ריקים אני מדבר איתכם,אומר משה. "מִכֶּם--כִּי-הוּא, חַיֵּיכֶם"
"מִכֶּם "- מ'ידה כ'נגד מ'ידה, "שִׂימוּ לְבַבְכֶם",אלו החיים שלכם.
את הלב תשימו עליהם.

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם "
ישראל-אותיות שיר אל.התורה היא שירה.
ב'האזינו' אנו מצווים "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"
בתחילת התורה ב'בראשית' נרמזת השירה.בראשית-אותיות שיר תאב.
הקב"ה תאב לשירתם של ישראל וישראל תאבים לשירתו של הקב"ה.