מאמרים וראיונות

"ואתה תצוה את-בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור: להעלת נר, תמיד".

'תצוה' - לשון צוותא,חיבור .'ויקחו אליך' - אל משה רבינו.
להתחבר למידתו של משה, מידת האמונה.להתחבר ולפרסם בפני העולם כולו,
את קדושתו של עם ישראל.
אתה תצוה - אתה תתחבר עם כלל ישראל באחדות וצוותא
ואז ימשכו אליך אורות החכמה: 'שמן זית זך' -רמז לחכמה.
מדוע נאמר "ואתה תצוה"
אומר המדרש:' כיון שאמר הקב"ה 'אנכי' ו'לא יהיה לך'נעקר יצר הרע מלבם, וכן היו לומדים ולא היו שוכחים,כיון שאמרו 'דבר אתה עמנו ונשמעה',חזר יצה"ר אליהם והיו לומדים ושוכחים.וכתוב בגמרא: 'שמן זית יפה לשכחה, לכן אמר הקב"ה, לפי שאתה תצוה את בני ישראל,ממילא חזר היצר הרע ולומדים ושוכחים ולפיכך וייקחו אליך שמן זית זך שמבטל את השכחה'.
ומבטל החשכה, שנאמר: "לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו"
(תהילים פ"ב, ה').

ישראל נמשלו לזית.
כפי שהזית מוציא את שמנו רק לאחר שכותשים אותו,כך גם ישראל מגלים את מעלותיהם לאחר ייסורים .ועץ הזית שלא ניתן להרכיבו עם שום עץ אחר,
דומה בתכונתו לתכונתם של ישראל שהם:"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"
"זית רענן יפה פרי-תאר, קרא ה' שמך" (ירמיהו יא)
'רעננות' היא תכונה המאפיינת את עץ הזית, הנשאר ירוק בקיץ ובחורף.
משגשג ומתמלא בפירות גם על קרקע יבשה וטרשית.
ייעודו ותכליתו של פרי עץ הזית הוא לזון ולשמור את האור,
וכזה הוא ייעודו של עם ישראל, לשמר את האור.
ישראל נמשלו לשמן. השמן=נשמה.כפי שהשמן אינו מתערבב בשום משקה אחר ותמיד צף ועולה למעלה, כך גם ישראל עומדים תמיד למעלה מאומות העולם ואינם מתערבבים בהם.על האדם לשמור על נקודת השמן – נשמה שבו,שלא תתערבב בגשמיות וכמו השמן היא תצוף למעלה.
בתוך כל אדם קיים מוקד אור,לעתים אור זה כמעט ואינו נראה כלפי חוץ
בגלל מעטה העור העבה, ה"מעוור" שהוא הגשמיות.

במשלי נאמר: "נר ה' נשמת אדם" והנר- נר תמיד , סמל של המשכיות ויציבות,
רש"י הסביר ש"תמיד" משמעו "לילה לילה".הנר כבה כל בוקר אבל מוטל על אהרון ובניו להדליק אותו מחדש כל ערב.האור – האש ,היא להבה חדשה ומתחדשת. כך האור והאש נוצרים מחדש בכל דור ודור
.מדרש רבה: אמר הקב"ה: יהא נרי בידך ונרך בידי. ואיזו נרו של הקב"ה זו תורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. מהו כי נר מצוה אלא, כל מי שעושה מצוה, הוא כאלו מדליק נר לפני הקב"ה,ומחיה נפשו שנקראת נר, שנאמר:"נר ה' נשמת אדם".

"כתית למאור"
רק אחרי שהאדם מזכך ומטהר עצמו,כותש את תאוותיו וכותת את המידות הרעות,
רק אז ראוי הוא למאור – להבין את אור התורה.(רבי נחמן מברסלב(
"כתית "
רמוז משך הזמן שדלקה המנורה בשני בתי המקדש,
"כתית, רמז ת"י ת"כ שנים היה נוהג הדלקת המנורה".
משך זמן ההדלקה היה מוגבל לזמן קיומם של בתי המקדש,בית ראשון עמד ת"י שנים, ובית שני עמד ת"כ שנים = כתית.
וכתב הרב חיד"א, שבבית המקדש השלישי לא תוגבל הדלקת המנורה,כי הבית יהיה קיים לעד. "להעלת נר, תמיד" - המנורה תדלק תמיד לעד ולעולמי עולמים.

"ובהעלת אהרן את-הנרת בין הערבים, יקטירנה"
שעת בין הערביים היא שעת דין כידוע, ערביים-שבהם מתערבבים האור עם החושך
שעה שבה מתעוררים הדינים. באמצעות הדלקת הנרות מעוררים את מדת החסד והאהבה ובכך נמתקים הדינים.
ורמז בכתוב : א'ת ה'נרות ב'ין ה'ערבים, ראשי תיבות "אהבה"
לרמוז לנו כי סגולת הדלקת הנרות לבטל את מדת הדין להמתיקה ולעורר את מדת החסד והאהבה.
"ועשית בגדי-קדש, לאהרן אחיך, לכבוד, ולתפארת".
נאמרה מצות בגד כהונה בסמוך למצות שמן המנורה משום שאם שמן זית זך,מרמז על דעת המוח, שהיא תהיה זכה ונקייה ,הרי בגדי כהונה מרמזים על הגוף, שהוא לבושה של הנשמה, שיהיה עשוי כהלכה – ''לכבוד ולתפארת''.
לפיכך אמר הכתוב:
'' בכל-עת, יהיו בגדיך לבנים; ושמן, על-ראשך אל-יחסר" (קהלת ט-ח)
תיקון המחשבות שבראש וטהרת לובן הגוף, חייבים לבוא בד-בבד... (שפת אמת)

"להעלת נר, תמיד"
"כי נר מצוה, ותורה אור; ודרך חיים, תוכחות מוסר" (משלי, ו', כ"ג),
מפני מה נמשלה המצוה בנר כיוון שמהנר ניתן להדליק את שאר הנרות,
וכך התורה, אחד לומד תורה, ומלמד את האחרים ומדליק להם את הנשמה.
כמו שאמרו החכמים: (רבי יהודה הנשיא, ורבי חנינא) :הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר... ומתלמידי יותר מכולם!
וכן הנר הזה מאיר לאדם ושומרו שלא יכשל, כן התורה מגינה על האדם שלא יכשל,
שנאמר "נר-לרגלי דברך; ואור, לנתיבתי." (תהלים, קי"ט, ק"ה).
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.התורה ניתנה לישראל על מנת לזכותם ולזככם ובעיקר להאיר את נשמתם בשמחה.
שנאמר:" אור, זרע לצדיק; ולישרי-לב שמחה". (תהילים צ"ז).

"שמן זית זך" - סופי תיבות נ, ת, ך = תנ"ך. בפרשת תצוה 101 פסוקים.
אומרים חז"ל: "אינו דומה השונה תלמודו מאה פעמים לשונה מאה ואחת פעמים"
הקב"ה אמר למשה: "ואתה תצוה את-בני ישראל ", אם רוצים הם לזכור את תלמודם, תורה נביאים כתובים ,יחזרו על משנתם ק"א פעמים כמניין הפסוקים בפרשת תצוה ואז יתקיים להעלות נר תמיד שלא תשתכח התורה מפיהם לעולם.