ט'ו ניסן איסורים נוספים
בס"ד
ספר חפץ חיים
193 יום
ט"ו ניסן
איסור נוספים של לשון הרע
מן התורה אסור לדבר לשון הרע על החיים אבל חכמינו מוסיפים גם את האיסור לבזות ולחרף את המתים , וכתבו הפוסקים שישי תקנה וחרם קדמונים שלא להוציע לעז ושם רע על המתים
אסור גם כן להוציא שם רע על ארץ הקודש ארץ ישראל יהרי מובא בתורה שדוד יוצאי מצרים נענשו בארבעים שנה במדבר ושם גם מתו על שום שהוציאו דיבת הארץ רעה {ראה במדבר ,פרקים י"- י"ד}
לאמיתו של דבר עדיף להימנע מלדבר סרה שלא לצורך אפילו בחפצים בלתי מקודשים ," ונאמר על אחד מן החסידים ,שעבר על נבלת -כלב מסרחת מאוד ואמרו לו תלמידיו : כמה מסרחת נבלה זאת ! אמר להם : כמה לבנות שיניה ! ונתחרט על מה שספרו בגנותה ,וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת ,כל שכן באדם חי
" כשחפוץ לחיות חי'י עד בעוה"ב וימים טובים בעוה"ז , שתחילת הכול לנצור הלשון מרע "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה ט"ו ניסן מחזור ב'
הפחד מפני עברה זו
והנה ,כאשר יתבונן האדם הנלבב כדברי זוהר הקודש הנ"ל ,ויביט בעינא פקיחא את הנולד על -ידי דבורו , ימלא פחד ורתת הזיעה מלדבר שום לשון הרע על חברו ,דהלוא אם יאמרו לאדם שיכנס אל היכל ה' בעצמו ,או שישלח אחר תחתיו ,ויעמד לפני אדון בריתו ויקטרג על כלל ישראל ולא יאמר שקר עליהם ,רק מה שהוא יודע לאמתו - בדור הוא דאפילו הגרוע שבישראל ימסור את עצמו לסכנה ,ולא ישיא את נפשו עוון אמשה כזה והלוא כן הוא הדבר בעניין לשון הרע , שהדלטוריא שהוא מעורר בפה הוא עולה למעלה לפני כסא כבודו יתברך , כמו דאיתא בהדיא בתנא -רבי -אליהו {רבא } בפרק יח , זוה לשונו , כשם שהרשעים מספרים לשון הרע ועולה עד כנגד כסא הכבוד ,כמו -כן וכו' , והוא מעורר בזה המקטרג הגדול על כלל ישראל ,וכנזכר בשם הזוהר הקדוש , והנה מכל זה נוכל להבין את גודל העונש שראוי לבוא על העוון המר הזה בעולם הזה ובעולם הבא ,ולפיכך הזהיר אותנו דוד המלך , עליו השלום ,דכשנחפץ לחיות חיי עד בעולם הבא וימים טובים בעולם הזה , שתחלת הכול - לנצור הלשון מרע,
וכמה אנו צריכין להתבושש ולהכלם מקדוש -ברוך -הוא ,שאנו מתפללים אליו בימים נוראים {סליחות לכל -נדרי ," מאנם כך }: "חס קטגור ,וקח סנגור מקומו": ואנחנו בעצמנו על -ידי הלשון הרע שלנו מעודדים אותו ונותנים לו כוח לקטרג ,השם ישים בינינו אהבה ואחוה ושלום ורעות.
ספר חפץ חיים
193 יום
ט"ו ניסן
איסור נוספים של לשון הרע
מן התורה אסור לדבר לשון הרע על החיים אבל חכמינו מוסיפים גם את האיסור לבזות ולחרף את המתים , וכתבו הפוסקים שישי תקנה וחרם קדמונים שלא להוציע לעז ושם רע על המתים
אסור גם כן להוציא שם רע על ארץ הקודש ארץ ישראל יהרי מובא בתורה שדוד יוצאי מצרים נענשו בארבעים שנה במדבר ושם גם מתו על שום שהוציאו דיבת הארץ רעה {ראה במדבר ,פרקים י"- י"ד}
לאמיתו של דבר עדיף להימנע מלדבר סרה שלא לצורך אפילו בחפצים בלתי מקודשים ," ונאמר על אחד מן החסידים ,שעבר על נבלת -כלב מסרחת מאוד ואמרו לו תלמידיו : כמה מסרחת נבלה זאת ! אמר להם : כמה לבנות שיניה ! ונתחרט על מה שספרו בגנותה ,וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת ,כל שכן באדם חי
" כשחפוץ לחיות חי'י עד בעוה"ב וימים טובים בעוה"ז , שתחילת הכול לנצור הלשון מרע "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה ט"ו ניסן מחזור ב'
הפחד מפני עברה זו
והנה ,כאשר יתבונן האדם הנלבב כדברי זוהר הקודש הנ"ל ,ויביט בעינא פקיחא את הנולד על -ידי דבורו , ימלא פחד ורתת הזיעה מלדבר שום לשון הרע על חברו ,דהלוא אם יאמרו לאדם שיכנס אל היכל ה' בעצמו ,או שישלח אחר תחתיו ,ויעמד לפני אדון בריתו ויקטרג על כלל ישראל ולא יאמר שקר עליהם ,רק מה שהוא יודע לאמתו - בדור הוא דאפילו הגרוע שבישראל ימסור את עצמו לסכנה ,ולא ישיא את נפשו עוון אמשה כזה והלוא כן הוא הדבר בעניין לשון הרע , שהדלטוריא שהוא מעורר בפה הוא עולה למעלה לפני כסא כבודו יתברך , כמו דאיתא בהדיא בתנא -רבי -אליהו {רבא } בפרק יח , זוה לשונו , כשם שהרשעים מספרים לשון הרע ועולה עד כנגד כסא הכבוד ,כמו -כן וכו' , והוא מעורר בזה המקטרג הגדול על כלל ישראל ,וכנזכר בשם הזוהר הקדוש , והנה מכל זה נוכל להבין את גודל העונש שראוי לבוא על העוון המר הזה בעולם הזה ובעולם הבא ,ולפיכך הזהיר אותנו דוד המלך , עליו השלום ,דכשנחפץ לחיות חיי עד בעולם הבא וימים טובים בעולם הזה , שתחלת הכול - לנצור הלשון מרע,
וכמה אנו צריכין להתבושש ולהכלם מקדוש -ברוך -הוא ,שאנו מתפללים אליו בימים נוראים {סליחות לכל -נדרי ," מאנם כך }: "חס קטגור ,וקח סנגור מקומו": ואנחנו בעצמנו על -ידי הלשון הרע שלנו מעודדים אותו ונותנים לו כוח לקטרג ,השם ישים בינינו אהבה ואחוה ושלום ורעות.