התחבר לפורום בעזרת רשתות חברתיות:

פרשת תצווה, במה חשיבות תרומת שמן הזית לנר התמיד/ אהובה קליין

דברי תורה ואמונה !
אתם מוזמנים להוסיף דברי תורה, חיזוקים, חידושים ועוד !

המנהלים: breslav, אלזם

פרשת תצווה, במה חשיבות תרומת שמן הזית לנר התמיד/ אהובה קליין

הודעה שלא נקראהעל ידי אהובה קליין » 05 מרץ 2020, 09:39

פרשת תצווה - במה חשיבות תרומת שמן הזית לנר התמיד?
מאת: אהובה קליין.
elzam030s elzam030s elzam030s elzam030s elzam030s elzam030s
פרשה זו פותחת במילים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר--לִפְנֵי יְהוָה: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." [שמות כ"ז, כ- כ"א]
השאלות הן:
א] מדוע שמו של משה אינו מוזכר בפרשה ?
ב] מהי מטרת תרומת שמן הזית שנצטווו ישראל להביא?
תשובות.
שמו של משה אינו מופיע בפרשה.
הגאון רבי אליהו מווילנא סובר: הטעם לכך: לפי ש: ז' באדר נופל תמיד בשבוע של פרשת תצווה [ רק לעיתים רחוקות קורה שפרשת תצווה תופיע אחר ז' באדר] אלוקים הצופה למרחקים- עד סוף כל הדורות ידע מראש כי : ב:ז' באדר יסתלק משה רבינו ע"ה, לזאת לא נזכר שמו בפרשה הזאת- כדי לתת רמז על כך.
בנוסף לכך אומר הגאון מווילנא: למרות ששמו של משה אינו נזכר בפרשתנו במפורש, הרי הוא מוזכר בדרך מרומזת , כי בפרשה ישנם מאה ואחת פסוקים ואותיות "משה" במלואן - מ"ם, שי"ן, ה"א. כאשר נפחית משלושת המילים האלו את האות הראשונה ["משה"] עולות שאר האותיות לגימטרייה של 101- כמספר הפסוקים בפרשה.
רבי שמעון סופר סובר: אי הזכרת שמו של משה בפרשה זו- היא בבחינת אות כבוד והערכה למשה המנהיג - הקב"ה בזה העניק לו כבוד כדי שכביכול יחוקק הוא בעצמו ויצווה על עם ישראל להביא את תרומת השמן.
משל למה הדבר דומה? למלך שנתן את השרביט לאחד משריו האהובים והתיר לו לחוקק חוקים במשך תקופה מסוימת - כדי שיקראו על שמו של השר, גם כאן זכה משה לגמול מיוחד מאת ה' - בזמן שהתייחס במסירות נפש רבה למען עם ישראל לאחר חטא העגל ולכן אמר לו ה': "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,..." כלומר אני מאפשר לך באופן מיוחד שאתה גם תחוקק וגם תצווה לעם ישראל וזאת בתמורה שמסרת את נפשך ללא קץ.
מטרת תרומת שמן הזית.
מדרש רבה: "אמר הקב"ה למשה: וייקחו אליך שמן זית זך, לא שאני צריך להם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם, כדי להעלות אתכם בפני כל האומות"
מכאן אנו לומדים: כשם ששמן הזית יש בכוחו להאיר-כך בית המקדש מאיר לכל העולם, כמו שנאמר: "והלכו גויים לאורך"[ישעיהו ס']
האדמו"ר רבי משה ליב מסאסוב סובר: כי תחילה מוטל על האדם לכתת-כלומר-לשבר ולנתץ את יצרו הרע, רק אחרי זה הוא יהיה מסוגל לקלוט את אור השכינה.
הדבר רמוז במילים: "כתית למאור"
המגיד רבי דוב- בער ממזריץ אומר: כי בפסוק הנ"ל ישנו רמז לאדם, לכתת רגליו למקום בו לומדים תורה, באופן זה הוא מזדכך מכל מגרעותיו שדבקו בו-עד שמצליח להגיע: "להעלות נר תמיד"-הוא זוכה לרכוש לתמיד את אורה של התורה.
רבינו בחיי-אומר: כי יש להקפיד שהמנורה לא תישאר ללא נר-אלא, נר תמידי- ויש כאן רמז לנר האמצעי במנורה-שכל הנרות משני הצדדים היו פונים אליו והוא עצמו היה פונה למעלה-כלפי השכינה ולכן נאמר: "נר תמיד"
עוד מביא מדרש יפה: הקב"ה איננו זקוק לאור של בשר ודם שהרי בעזרת אורו הוא מאיר את העולם-אלא המטרה-בנר התמיד: להעלות ולזכות את עם ישראל.
ה"כלי יקר" אומר: כי משה רבינו ,בכבודו ובעצמו, היה כמו נר התמיד במנורה וכך הואצל ממנו שפע רוח הקודש על יתר הנביאים שבאו אחריו. הרי נאמר שפני משה היו כחמה [מסכת בבא בתרא עה.ע"א] כך גם הנר המערבי במנורה ששימש נר תמיד הואצל עליו מאורו של משה, כי משה היה בין אור ה' לבין כל סוגי האור שהתקיימו בדרך ניסית. והראיה לכך: כאשר משה נולד - כל ביתו נתמלא אור - כסימן לרמז שהוא יקבל את אורו מהאור העליון ובאמצעותו יושפע האור על כל מקום שיש בו דבר העומד בנס. מסיבה זו אמר ה' למשה: "אתה תצווה"- שאתה מהאור שבך- תצווה את ישראל שיביאו שמן -כדי שתשפיע מההוד שבך על העלאת נר התמיד במקדש.
חז"ל אומרים על המילים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"-יש כאן רמז לדרך ארץ לכל אדם, בתחילה תקפיד להיות: "אתה" תשתדל להיות ללא דופי בכל המובנים ורק אחר יקוים בך הפסוק:"תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- תוכל להגיע להורות וללמד גם אחרים- בדומה לדבריו של ריש לקיש [במסכת בבא מציעא ק, ז, ע"ב] "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"
עוד אומרים חז"ל: עם ישראל משול לפרי זית העובר כמה תהליכים עד שנהפך לשמן זך, מורידים אותו מהעץ , חובטים בו, מעלים אותו לגת וטוחנים אותו, ורק אחרי כל הפעולות האלה והמכות - נותן הזית את השמן הטהור שלו, בדומה לכך עם ישראל.
אומות העולם חובטים בו ומציקים לו ורק אז עושה תשובה.
מכאן, שהדלקת המנורה מבטאת את ייעוד המשכן ובהמשך המקדש- להאיר לכולם.
ראיתי הסבר יפה [בספר מטה שמעון] "תצוה"- גימטריא- נשים.- הנשים מוזהרות להדליק נרות שבת ומדוע? על כך אומר המדרש: מפני שחווה כיבתה נרו של עולם-
הרמב"ם מסביר: הנשים חייבות להדליק נרות לפי שהן מצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית.
רבי חיים שמואלביץ [בספרו "שיחות מוסר"]
שואל: מדוע נאמר: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית—לַמָּאוֹר"
ומביא את דעתו של הרמב"ן: כוונת הציווי: להביא תחילה את השמן אל משה- כדי שהוא בעצמו יבדוק אם אכן השמן הוא זך וכתית כראוי - אלא שעדיין זה קשה וכי לא היה בקרב עם ישראל אדם מומחה לעניין- שיבדוק אם השמן ראוי אם לא , מלבד משה? אלא שמצינו שאמר דוד המלך:
"הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים-- שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד. כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל-הָרֹאשׁ--
יֹרֵד, עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן: שֶׁיֹּרֵד, עַל-פִּי מִדּוֹתָיו". [תהלים קל"ג]
ובמדרש הובא: שלכך כתוב פעמיים: "זְקַן" לפי שכאשר היה השמן על זקן אהרון- כאילו היה גם על זקנו של משה,
משמעות המילים: "שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד"- כלומר הקשר בין משה ואהרון היה כה הדוק עד כי משה רבינו היה חש כאילו שמן המשחה אשר משח בו את אהרון אחיו - על ראשו והיורד על זקנו - כאילו שמן זה בעצם יורד על זקן משה בעצמו.
בנוסף, כאשר משה הלך למצרים בשליחות על פי ה', הוא התעכב שבוע ימים מלהתקדם לשם, כיוון שחשש לכבודו של אהרון, שמא הוא ראוי יותר ממנו להנהיג את ישראל. אך הקב"ה העיד על אהרון שלא קינא במשה כלל וההוכחה שהכתוב מציין:
"הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". [שמות ד, י"ד] הרי סגולת האחדות הייתה ביניהם.
כל אחד מהם הרגיש במעשה זולתו כאילו הוא עצמו עושהו, לכן נאמר: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"- לצורכו של משה ובעבורו, לפי ששמן זה תכליתו: להדלקת נרות המנורה- כשם שהיה עבור אהרון, כך היה גם עבור משה למרות שבפועל לא התעסק בו כלל ולכן נאמר על אהרון ומשה: "שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד" שני מנהיגים- אחים ומאוחדים.
רבי אליהו מאיר קובנר מסביר: מדוע למען הדלקת הנרות במנורה- הוצרכו דווקא שמן זית זך כתית להעלות את נר התמיד, בעוד שמנגד מנחות שנועדו לאכילה ,אין דין שיהיו משמן זית זך?
הוא מביא את דברי תנחומא: "מה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך, מנחות שהן לאכילה אינו דין שיהיו טעונין שמן זית זך? תלמוד לומר: זך כתית למאור ולא זך כתית למנחות"
הכתוב בא ללמדנו: כי קיים הבדל בין העושה בעבור עצמו -ובין הפועל למען הכלל, מנחות- שהיא מצוות אכילה לאדם עצמו, לא מחייבת התורה בשמן זית זך דווקא. בניגוד לכך- לא כן המנורה אשר ייעודה להאיר לעולם. כלומר להשפיע על אחרים, היא טעונה דווקא שמן זית זך, שעה שאדם רוצה להאיר את לבבות הבריות, חייב לבדוק את עצמו תחילה עד כמה ליבו טהור וזך- כדי שתתאים לו משימה כה נעלה.
מדרש חז"ל אומר: נמשלו בני ישראל לזית והקב"ה- נמשל לנר, השמן מיועד לנר, וכשם שהנר ושמן מתאחדים כדי להאיר יחדיו, אמר ה' לבני ישראל: היות ואורי הוא גם אורכם ואורכם- אורי ,אני ואתם נלך לציון כפי שנאמר:
"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח".[ישעיהו ס', א]
ומדוע נמשלה כנסת ישראל לזית, לפי שנאמר:
"זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי-תֹאַר, קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ" [ירמיהו ס', א]
מדוע משולים ישראל לזית דווקא:
לפי שבעוד כל המשקים מתערבבים זה בזה, לעומתם- השמן תמיד עולה וצף מעליהם- כך גם ישראל אינם יכולים להתערבב עם הגויים.
רעיון נוסף: כשמערבבים את כל המשקים אין להבחין בסוגיהם השונים- איזה תחתון ואיזה מהם עליון- לעומתם השמן תמיד יצוף למעלה ולא יתמזג עם שאר המשקים, כך גם ישראל – בשעה שעושים רצונו של מקום הם מתעלים מעל הגויים.
עוד מסר מעניין בפי חז"ל: אמר הקב"ה אתם דומים ליונה, ההוכחה לכך: כששלח נח אל מחוץ התיבה את היונה היא שבה אליו:
"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ.." [בראשית ח, י"א] כשם שהיונה הביאה אורה לעולם בשמן זית- אף עם ישראל המשול ליונה – מצווה להביא שמן זית ולהדליק לפני בורא עולם.
לסיכום, לאור האמור לעיל: חשיבות הציווי— לתרום שמן זית זך כתית- למען הדלקת נר התמיד – תחילה במשכן ובהמשך במקדש- זאת כדי להאיר לעולם לעד ,הדבר מסמל את עם ישראל: כאשר עושים רצונו של מקום – הם זוכים להאיר לאומות העולם -כדברי הנביא ישעיהו.
"וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ". [ישעיהו ס, ג]
אהובה קליין
משתמש ותיק
 
הודעות: 350
הצטרף: 31 אוגוסט 2011, 22:02

חזור אל דברי תורה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Tbot ו־20 אורחים

cron