על ידי shirel » 01 נובמבר 2006, 12:37
מריבה
על ידי קריאת הלל יושיע לך הקדוש ברוך הוא מאויביך:
על ידי כבוד התורה אדם נצול משונאיו:
קדם המלחמה צריך תפלה לה' יתברך:
כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר:
הסתכלות בכל פעם על השמים, זהו מבטל שנאת האויבים:
כששוכח את העניים אין מנצח:
כשיש לאדם אויבים ואינו חושב איך לנקם בהם, אלא הוא דבוק בשמחת השם
יתברך, על ידי זה הקדוש ברוך הוא נותן לו כח לנקם מהם:
כשיש הכנעה, על ידי זה אין מורא במלחמה, כאלו הוא יושב במצור:
מי שמגיד ריבו לפני הקדוש ברוך הוא, רואה נקמתו בשונאיו:
מי ששומע חרפתו ושותק, נקרא חסיד, והקדוש ברוך הוא שומר את נפשו:
התפלה בהתלהבות, עד שההתלהבות בא לו בפנים, על ידי זה נופלים ונתלהטים שונאיו:
מי שהוא טוב וישר מנעוריו, על ידי זה, כשיש לו איזה מחלקת, יתנדבו לבם של
הרבה בני אדם ויתחברו אליו לעזר לו:
מי שהוא עצור במלין לא יוכל אותו שום אדם:
לנצחון תאמר קפיטל "על השמינית" (תהלים ו, י'ב):
מי שיש לו שונאים, יאמר כל היום תפלות ובקשות ואל יפסק פיו מתפלות
ובקשות, על ידי זה יושיע לו הקדוש ברוך הוא ואויביו יבושו:
מי שיש לו שונאים, יבקש רבים, שיבקשו עליו רחמים, ויהיה לו שלום מן השונאים:
על ידי בטחון לא יוכלו השונאים להרע לך:
על ידי הכנעה, יפלו השונאים במצודה שהכינו לך:
מי שיש לו אמונה, אינו ירא מאויבים:
לעולם תצדד להציל את הנרדפים:
אין העולם מתקים אלא בשביל מי שבולם את פיו בשעת מריבה:
מי שקמים עליו רבים וחולקים עליו על אמונתו, והוא עומד כנגדם וטוען כנגדם
דברים הנתקבלים, על ידי זה זוכה לבנים רבים, והעולם נתמלא מזרעו:
על ידי צדקה, בסבה קלה הוא מכניע את אויביו, והקדוש ברוך הוא מצילו
מסבות גדולות של אויביו:
סגלה להנצל משונאים, הן שונאים של מחלקת, הן שונאים שבדרך, שמתירא מהם, לומר כל הטעמים שבתורה, דהינו: פשטא, מנח זרקא, וכו מי ששומר את עצמו משקר הוא מנצח תמיד.
צריך להשתדל תמיד אחר כל זכות ודבר טוב שאפשר למצא בישראל, ולדון את כל אדם לכף זכות, אפלו החולקים עליו והמבזין אותו. ואזי יהיה נצול תמיד ממחלקת, ועל ידי זה עושה כתר יקר להשם יתברך בכמה מיני אבנים טובות כשיש עליו מחלקת ומריבה, והוא שותק ואינו משגיח על המחלקת והבזיונות שמבזין אותו, ושומע חרפתו ואינו משיב - זה עקר תשובתו ותקונו על כל העונות, והוא חכם באמת, וזוכה לכבוד אלקי ולחלק טוב לעולם הבא, ויזכה להכלל בבחינת אדם היושב על הכסא, שמשם יוצא המשפט על כל באי עולם
על ידי מחאת כפים בתפלה נתבטל המחלקת, ונתבטל הרג ואבדן מן העולם, וזוכין לשלום.
וכן על ידי טבילת מקוה נמשך דעת ונתבטל המחלוקות כל העולם מלא מחלקת - הן בין אמות העולם, וכן בכל עיר ועיר, וכן בכל בית ובית בין השכנים ובין כל אחד עם אשתו ובני ביתו ומשרתיו ובניו וכיוצא בזה, ואין
מי שישים אל לבו התכלית, שבכל יום האדם מת, כי היום שעבר לא יהיה עוד, ובכל יום הוא מתקרב למיתה, ואיך יש לו פנאי לבלות זמן על מחלקת? על כן מי שהוא בר דעת קצת צריך לשום לב לזה, וימשיך על עצמו אריכות אפים, ולא יאבד ימיו על ידי מחלוקות קטנות או גדולות, רק יעצר רוחו וכעסו ויהיה לו שלום עם הכל (שם ל'ו).
