כעס
מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו:
גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו:
על ידי הכעס נתבזה:
לא תרתח ולא תחטא:
הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו:
כעס אחר אכילה מזיק מאד:
סגלה לכעס, שיאכל פת שחרית:
מי שהוא כעסן, ידר נדר וישלם תכף, על ידי זה יבטל ממנו הכעס:
כשלא יהיה לך כעס, על ידי זה תוכל בהסתכלותך להכניע בעלי גאוה:
מי שמשבר את מדת הכעס, יזכה לשם טוב
לפעמים בא כעס על ידי משא כבדה:
על ידי אכילה נסתלק הכעס:
על ידי צדקה נתבטל הכעס:
מי ששומר מלעבר על לא תחמד על ידי זה נצול מכעס ומגאוה ומחסרון אמונה
הבאה על ידי כעס וגאוה.
צריך לשבר את הכעס ברחמנות, הינו כשבא לכלל כעס, לא יפעל בכעסו שום אכזריות, רק אדרבא יתגבר אז ברחמנות גדול על זה שרוצה לכעס וימתיק הכעס ברחמנות. ועל ידי זה זוכין לקבל מהצדיק ולתפס במחשבתו את התכלית, שהוא שעשוע עולם הבא, ובכל דבר שבעולם יוכל להסתכל על התכלית האחרון ולהשיגו
כפי שרשו שיש לו בתוך נשמת הצדיק וכן טבילת מקוה מבטל הכעס, כי על ידי טבילת מקוה נמשך דעת
תקון לכעס הוא תענית, וזה עקר מעלת התענית. על כן ביום התענית מתגרה הבעל דבר באדם ומזמין לו כעס, כדי לקלקל את התענית. על כן צריך שמירה יתרה לזה, לשמר את עצמו מאש של הכעס ביום התענית, כי עקר מעלת התענית הוא מה שמכניע את הכעס.
על ידי אכילת שבת נכנע ונתבטל הכעס כשמתגבר ומשבר הכעס, על ידי זה נעשה ונמשך בחינת רוחו של משיח, ונחשב כאלו על ידו נתהוה ונברא כל העולם ומלואו, וזוכה לפרנסה ולהתפלל לה' לבדו בלי פניות בשביל בני אדם, חס ושלום, וזוכה להוציא מכח אל הפעל כל המצות וכל הדברים שבקדשה שצריך לעשות על ידי קדשת ארץ ישראל זוכין לשבר בשלמות הכעס והעצבות והעצלות. על כן צריכין לבקש מאד מהשם יתברך שיזכה לבוא לארץ ישראל מהרה, כי על ידי קדשת ארץ ישראל זוכין לבחינת אריכת אפים, דהינו שיאריך אפו על כל מה שעובר עליו, ולא יכעס ולא יקפיד על שום אדם, אפילו אם עשה כנגדו מה שעשה.
מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו:
גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו:
על ידי הכעס נתבזה:
לא תרתח ולא תחטא:
הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו:
כעס אחר אכילה מזיק מאד:
סגלה לכעס, שיאכל פת שחרית:
מי שהוא כעסן, ידר נדר וישלם תכף, על ידי זה יבטל ממנו הכעס:
כשלא יהיה לך כעס, על ידי זה תוכל בהסתכלותך להכניע בעלי גאוה:
מי שמשבר את מדת הכעס, יזכה לשם טוב
לפעמים בא כעס על ידי משא כבדה:
על ידי אכילה נסתלק הכעס:
על ידי צדקה נתבטל הכעס:
מי ששומר מלעבר על לא תחמד על ידי זה נצול מכעס ומגאוה ומחסרון אמונה
הבאה על ידי כעס וגאוה.
צריך לשבר את הכעס ברחמנות, הינו כשבא לכלל כעס, לא יפעל בכעסו שום אכזריות, רק אדרבא יתגבר אז ברחמנות גדול על זה שרוצה לכעס וימתיק הכעס ברחמנות. ועל ידי זה זוכין לקבל מהצדיק ולתפס במחשבתו את התכלית, שהוא שעשוע עולם הבא, ובכל דבר שבעולם יוכל להסתכל על התכלית האחרון ולהשיגו
כפי שרשו שיש לו בתוך נשמת הצדיק וכן טבילת מקוה מבטל הכעס, כי על ידי טבילת מקוה נמשך דעת
תקון לכעס הוא תענית, וזה עקר מעלת התענית. על כן ביום התענית מתגרה הבעל דבר באדם ומזמין לו כעס, כדי לקלקל את התענית. על כן צריך שמירה יתרה לזה, לשמר את עצמו מאש של הכעס ביום התענית, כי עקר מעלת התענית הוא מה שמכניע את הכעס.
על ידי אכילת שבת נכנע ונתבטל הכעס כשמתגבר ומשבר הכעס, על ידי זה נעשה ונמשך בחינת רוחו של משיח, ונחשב כאלו על ידו נתהוה ונברא כל העולם ומלואו, וזוכה לפרנסה ולהתפלל לה' לבדו בלי פניות בשביל בני אדם, חס ושלום, וזוכה להוציא מכח אל הפעל כל המצות וכל הדברים שבקדשה שצריך לעשות על ידי קדשת ארץ ישראל זוכין לשבר בשלמות הכעס והעצבות והעצלות. על כן צריכין לבקש מאד מהשם יתברך שיזכה לבוא לארץ ישראל מהרה, כי על ידי קדשת ארץ ישראל זוכין לבחינת אריכת אפים, דהינו שיאריך אפו על כל מה שעובר עליו, ולא יכעס ולא יקפיד על שום אדם, אפילו אם עשה כנגדו מה שעשה.