היי שמי תמר ואני בת 62, גרושה, אם לשני בנים בן 33 ו31 , אוהבת לעזור ולהקשיב לאדם באשר הוא אדם.ולהשריש ולשמור על השורשים למען נדע מאין צמחנו. באשר למודעות לסרטן השד אני רוצה לספר מנסיון אישי את אשר עבר עלי מדצמבר 2006 ועד היום מעשה שכך היה. ולהדגיש שגם לפני בדיקה זו הקפדתי לעשות בדיקות דומות החל מגיל 30 ולהיות במעקב צמוד על מנת למנוע התפשטות והתפרצות..כי חלילה אם יש חשד או גילוי כלשהו אפשר למנוע את התפרצות המחלה והתפשטותה. בדצמבר 2006קיבלתי בדואר הזמנה שגרתית למעקב לבדיקת ממוגרפיה לנשים לאחר גיל 50 שמתבצע ע"י שירותי בריאות כללית ולדעתי גם בקופות אחרות ויבורכו האנשים שחשבו ויזמו ויישמו את הרעיון הזה..אך יש לי הארה בענין כי מתוך שיחות עם נשים בנושא אין מספיק מודעות לנושא ורבות הנשים שלא עוקבות אחרי הבדיקות וחבל שכך כי בעזרתן התפרצות המחלה יכלה להימנע!אני עשיתי את הבדיקה 25.12.2006 ולאחר מכן צלצלו אלי שאני צריכה להגיע לבדיקה נוספת וגם לעשות אולטרא סאונד כי התגלה ממצא לא ברור בנושא. אני כמובן הלכתי והמשכתי את כל המעקב הדרוש לבירור הממצא שכלל אולטראסאונד וביופסיה ראשונית ולבסוף ביופסיה ממצה שנתנה את התמונה הברורה על הממצא שנדרש היה לעבור ניתוח של הוצאת הגוש על מנת לברר אם זה סרטני או טרום סרטני.ב10 למאי 2007 עברתי את הניתוח להוצאת הגוש ולאחר מכן הופניתי לאונקולוגית שלפי הממצא שהודות לזה שלא הזנחתי ועשיתי את כל הבדיקות הוברר שזה מצב טרום סרטני ונשלחתי לסדרה של 25 הקרנות רדיותרפיות כדי למנוע ולעצור את החדש להפיכת התאים שהתגדלו לגידול סרטני וממאיר, ואחרי הטיפולים ב07לאוקטובר 2007 חזרתי לביקורת אצל האונקולוגית ולשמחתי התוצאות היו מעולות שזה היה טרום סרטני ,וקיבלתי טיפול של כדורים הורמונליים אחד ליוםולחזור לביקורת בעוד שלושה חודשים ואיך אומרים סוף טוב הכל טוב.כששמעתי את הבשורה הטובה מהאונקולוגית הרגשתי שנולדתי מחדש והייתי גאה בעצמי שלא זלזלתי כל העת בהליכה לבדיקות ולהיות עם עין פקוחה בכל הנוגע לענין כי אליו חלילה הייתי מזלזלת מי יודע לאן הדברים היו מובילים וטוב שכך. . אני רוצה ומבקשת להדגיש ולהעביר שבכל השלבים ההתמודדות היתה מאוד קשה אבל האמונה והבטחון בכוס המלאה של החיים היא התרופה הכי טובה לענין להיות אופטימי וגם האהבה והרגשת הבטחון שנוטעים לך המשפחה וחברים קרובים שהם יותר מהמשפחה ולהם נתונה תודתי ואהבתי והלוואי ונעזור זה לזה אך ורק בשמחות. מאוד מאוד חשוב דווקא בתקופה רגישה וקשה זו לא להיכנע ולא להישבר ולפרוש מהחיים הרגילים אלא לנהוג כמו תמיד ולהמשיך בחיי היומיום הרגילים.לסיום ברצוני להדגיש ולהעביר מסר לכל נשות ישראל והאוכלוסיה שאין לזלזל כשמקבלים בדיקות למעקב ויש לעשותם ואם לא מקבלים לגשת לרופא המשפחה או לפנות לאגודה למלחמה בסרטן ולשאול איך אפשר לעשות את הבדיקות כדי להיות במעקב עצמי שהכל בסדר ולהקדים תרופה למכה .כי היום הרפואה והמודעות בנושא כל כך גבוהה שאפשר למצוא פתרון בכל מצב כדי לא ללקות במחלה. וחובה על כל אחד מאיתנו לעשות זאת ולהעביר את המסר כי איך נאמר כל המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו.אני מאחלת לכולנו שנהיה עירניות והרבה הרבה שנים של בריאות אושר ונחת!בידידות תמר.
