בס"ד,
שותפות במעשה בראשית:
1.(בראשית פרק ב) "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח,
כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה:...
וייקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".
השלמת מעשה בראשית:
"אמר לו הקב"ה לאדם: עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה,
מכאן ואילך אתה תשתדל בה".
-תפקידו של האדם, שלשם כך הוא נברא,
לעבוד את האדמה ולשמור על הבריאה כולה,
כלומר, לשמור על הקיים ולפתח הלאה.
2.מדרש ויקרא רבה (פרשה כה' פיסקה ג')
"רבי יהודה בר' סימון פתח (דברים יג):
'אחרי ה' אלקיכם תלכו', וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקב"ה?
... ואתה אומר, אחרי ה' תלכו, ובו תדבקון, וכי אפשר לבשר ודם
לעלות לשמים ולהידבק בשכינה? ...ואתה אומר ובו תדבקון,
אלא מתחילת בריאתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה,
הדא הוא דכתיב (בראשית ב): וייטע ה' אלהים גן בעדן,
אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה,
הדא הוא דכתיב כי תבואו אל הארץ".
-עלינו להמשיך את בריאת העולם,
בעבודת הקרקע ובפיתוח אדמת הקודש של ארץ ישראל .
3 .(שמות פרק כ' פסוקים ח-ט)
"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלקיך,
לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך".
(מכילתא דרשב"י יתרו כ' ט'):
"ששת ימים תעבוד", רבי אומר, הרי זו גזירה אחרת,
שכשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של שבת, כך נצטוו על המלאכה".
-העבודה היא ציווי של ה' ולא סתם כורח המציאות.
-העבודה היא חלק מתפקידו של האדם בעולם (מעין חלוקת עבודה עם ה').
4 .(מדרש תנחומא פרשת תזריע סימן ז)
"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא:
איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם?
אמר לו: של בשר ודם נאים.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: השמים והארץ יכול אתה לעשות כה'?
אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות,
שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם נמולים?
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן,
לכך הקדמתי ואמרתי לך, מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה,
הביאו לי שיבולים וגלוסקאות,
אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו?
אמר לו ר' עקיבא: ולמה שוררו (טבורו) יוצא בו, לא תחתוך אמו שוררו!?
ולמה אינו יוצא מהול,
לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצוות אלא כדי לצרף בהן,
לכך אמר דוד (כל) אמרת (אלוה) [ה'] צרופה וגו' "(תהלים יח לא).
רבי עקיבא הסביר לטורנורופוס הרשע,
שהעולם נברא חסר כדי שיבוא האדם וישלים את
הבריאה, וזה מתפקידו של האדם בעולם.
הכל נברא כך, שלעולם גמר המלאכה מוטל עלינו.
ה' ברא הכל על מנת שאנו נשלים.
אנחנו כעין "המכה בפטיש", השכלול, הגמר.
ונמצא האדם שותף במעשה בראשית.
בוודאי, ה' ית' עושה את הכל.
אלא שהוא עושה על ידינו ומתוכנו.
וכיון שכך, הרי פשוט שהכל לוקח זמן,
שאין הכל מופיע בבת אחת, בתכלית השלמות.
אדרבה, נחלת העשייה בעולם-הזה
הינה רציפות של סיבוכים,
משברים ונפילות לאין סוף. אומרים רבותינו:
"בעשרה מאמרות נברא העולם
והלא במאמר אחד יכול להבראות"(אבות ה א. ועיין ר"ה,לב, א).
ואף-על-פי-כן הוא נברא בעשרה מאמרות,
מאמר אחר מאמר, שלב אחר שלב,
ואין ההוויות מופיעות בשלימותן במציאות העולם-הזה,
על מנת שנוכל להשלימן, וא"א לנו להשלימן אלא קמעא קמעא,
ביגיעתנו, מכוח מה שעשה אותנו הקדוש-ברוך-הוא בצלמו כדמותו,
מתוך מה שיש בנו נשמה אלוקית,
'חלק אלוק ממעל' (איוב לא ב),
דוקא בעשרה, כדי ליתן שכר טוב לצדיקים
ולהיפרע מן הרשעים (אבות ה א),
אנחנו אחראים לשלומו של העולם, להשלמתו.
לו
שותפות במעשה בראשית:
1.(בראשית פרק ב) "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח,
כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה:...
וייקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".
השלמת מעשה בראשית:
"אמר לו הקב"ה לאדם: עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה,
מכאן ואילך אתה תשתדל בה".
-תפקידו של האדם, שלשם כך הוא נברא,
לעבוד את האדמה ולשמור על הבריאה כולה,
כלומר, לשמור על הקיים ולפתח הלאה.
2.מדרש ויקרא רבה (פרשה כה' פיסקה ג')
"רבי יהודה בר' סימון פתח (דברים יג):
'אחרי ה' אלקיכם תלכו', וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקב"ה?
... ואתה אומר, אחרי ה' תלכו, ובו תדבקון, וכי אפשר לבשר ודם
לעלות לשמים ולהידבק בשכינה? ...ואתה אומר ובו תדבקון,
אלא מתחילת בריאתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה,
הדא הוא דכתיב (בראשית ב): וייטע ה' אלהים גן בעדן,
אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה,
הדא הוא דכתיב כי תבואו אל הארץ".
-עלינו להמשיך את בריאת העולם,
בעבודת הקרקע ובפיתוח אדמת הקודש של ארץ ישראל .
3 .(שמות פרק כ' פסוקים ח-ט)
"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלקיך,
לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך".
(מכילתא דרשב"י יתרו כ' ט'):
"ששת ימים תעבוד", רבי אומר, הרי זו גזירה אחרת,
שכשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של שבת, כך נצטוו על המלאכה".
-העבודה היא ציווי של ה' ולא סתם כורח המציאות.
-העבודה היא חלק מתפקידו של האדם בעולם (מעין חלוקת עבודה עם ה').
4 .(מדרש תנחומא פרשת תזריע סימן ז)
"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא:
איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם?
אמר לו: של בשר ודם נאים.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: השמים והארץ יכול אתה לעשות כה'?
אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות,
שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם נמולים?
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן,
לכך הקדמתי ואמרתי לך, מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה,
הביאו לי שיבולים וגלוסקאות,
אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו?
אמר לו ר' עקיבא: ולמה שוררו (טבורו) יוצא בו, לא תחתוך אמו שוררו!?
ולמה אינו יוצא מהול,
לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצוות אלא כדי לצרף בהן,
לכך אמר דוד (כל) אמרת (אלוה) [ה'] צרופה וגו' "(תהלים יח לא).
רבי עקיבא הסביר לטורנורופוס הרשע,
שהעולם נברא חסר כדי שיבוא האדם וישלים את
הבריאה, וזה מתפקידו של האדם בעולם.
הכל נברא כך, שלעולם גמר המלאכה מוטל עלינו.
ה' ברא הכל על מנת שאנו נשלים.
אנחנו כעין "המכה בפטיש", השכלול, הגמר.
ונמצא האדם שותף במעשה בראשית.
בוודאי, ה' ית' עושה את הכל.
אלא שהוא עושה על ידינו ומתוכנו.
וכיון שכך, הרי פשוט שהכל לוקח זמן,
שאין הכל מופיע בבת אחת, בתכלית השלמות.
אדרבה, נחלת העשייה בעולם-הזה
הינה רציפות של סיבוכים,
משברים ונפילות לאין סוף. אומרים רבותינו:
"בעשרה מאמרות נברא העולם
והלא במאמר אחד יכול להבראות"(אבות ה א. ועיין ר"ה,לב, א).
ואף-על-פי-כן הוא נברא בעשרה מאמרות,
מאמר אחר מאמר, שלב אחר שלב,
ואין ההוויות מופיעות בשלימותן במציאות העולם-הזה,
על מנת שנוכל להשלימן, וא"א לנו להשלימן אלא קמעא קמעא,
ביגיעתנו, מכוח מה שעשה אותנו הקדוש-ברוך-הוא בצלמו כדמותו,
מתוך מה שיש בנו נשמה אלוקית,
'חלק אלוק ממעל' (איוב לא ב),
דוקא בעשרה, כדי ליתן שכר טוב לצדיקים
ולהיפרע מן הרשעים (אבות ה א),
אנחנו אחראים לשלומו של העולם, להשלמתו.
לו
