• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

השותפות במעשה בראשית

alia1

New Member
בס"ד,

שותפות במעשה בראשית:


1.(בראשית פרק ב) "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח,
כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה:...
וייקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".
השלמת מעשה בראשית:
"אמר לו הקב"ה לאדם: עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה,
מכאן ואילך אתה תשתדל בה".
-תפקידו של האדם, שלשם כך הוא נברא,
לעבוד את האדמה ולשמור על הבריאה כולה,
כלומר, לשמור על הקיים ולפתח הלאה.
2.מדרש ויקרא רבה (פרשה כה' פיסקה ג')
"רבי יהודה בר' סימון פתח (דברים יג):
'אחרי ה' אלקיכם תלכו', וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקב"ה?
... ואתה אומר, אחרי ה' תלכו, ובו תדבקון, וכי אפשר לבשר ודם
לעלות לשמים ולהידבק בשכינה? ...ואתה אומר ובו תדבקון,
אלא מתחילת בריאתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה,
הדא הוא דכתיב (בראשית ב): וייטע ה' אלהים גן בעדן,
אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה,
הדא הוא דכתיב כי תבואו אל הארץ".
-עלינו להמשיך את בריאת העולם,
בעבודת הקרקע ובפיתוח אדמת הקודש של ארץ ישראל .
3 .(שמות פרק כ' פסוקים ח-ט)
"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלקיך,
לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך".
(מכילתא דרשב"י יתרו כ' ט'):
"ששת ימים תעבוד", רבי אומר, הרי זו גזירה אחרת,
שכשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של שבת, כך נצטוו על המלאכה".
-העבודה היא ציווי של ה' ולא סתם כורח המציאות.
-העבודה היא חלק מתפקידו של האדם בעולם (מעין חלוקת עבודה עם ה').
4 .(מדרש תנחומא פרשת תזריע סימן ז)
"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא:
איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם?
אמר לו: של בשר ודם נאים.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: השמים והארץ יכול אתה לעשות כה'?
אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות,
שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם נמולים?
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן,
לכך הקדמתי ואמרתי לך, מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה,
הביאו לי שיבולים וגלוסקאות,
אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו?
אמר לו ר' עקיבא: ולמה שוררו (טבורו) יוצא בו, לא תחתוך אמו שוררו!?
ולמה אינו יוצא מהול,
לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצוות אלא כדי לצרף בהן,
לכך אמר דוד (כל) אמרת (אלוה) [ה'] צרופה וגו' "(תהלים יח לא).
רבי עקיבא הסביר לטורנורופוס הרשע,
שהעולם נברא חסר כדי שיבוא האדם וישלים את
הבריאה, וזה מתפקידו של האדם בעולם.
הכל נברא כך, שלעולם גמר המלאכה מוטל עלינו.
ה' ברא הכל על מנת שאנו נשלים.
אנחנו כעין "המכה בפטיש", השכלול, הגמר.
ונמצא האדם שותף במעשה בראשית.

בוודאי, ה' ית' עושה את הכל.
אלא שהוא עושה על ידינו ומתוכנו.
וכיון שכך, הרי פשוט שהכל לוקח זמן,
שאין הכל מופיע בבת אחת, בתכלית השלמות.
אדרבה, נחלת העשייה בעולם-הזה
הינה רציפות של סיבוכים,
משברים ונפילות לאין סוף. אומרים רבותינו:
"בעשרה מאמרות נברא העולם…
והלא במאמר אחד יכול להבראות"(אבות ה א. ועיין ר"ה,לב, א).
ואף-על-פי-כן הוא נברא בעשרה מאמרות,
מאמר אחר מאמר, שלב אחר שלב,
ואין ההוויות מופיעות בשלימותן במציאות העולם-הזה,
על מנת שנוכל להשלימן, וא"א לנו להשלימן אלא קמעא קמעא,
ביגיעתנו, מכוח מה שעשה אותנו הקדוש-ברוך-הוא בצלמו כדמותו,
מתוך מה שיש בנו נשמה אלוקית,
'חלק אלוק ממעל' (איוב לא ב),
דוקא בעשרה, כדי ליתן שכר טוב לצדיקים
ולהיפרע מן הרשעים (אבות ה א),
אנחנו אחראים לשלומו של העולם, להשלמתו.
לו
 

alia1

New Member
בעל הטורים במקום אומר:
"אלה המשפטים אשר תשים לפניהם…"
ויש בפסוק ה' תבות לומר לך ש"כל הדן דין אמת לאמיתו
כאילו קיים ה' חומשי תורה וכאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית
".
1.מדוע הכפילות אמת לאמיתו? לכאורה,מספיק רק אמת?
2. מה הקשר לשותפות עם הקב"ה במעשה בראשית?
3. מה הקשר בין קיום חמישה חומשי תורה לבין שותפות במעשה בראשית?
מאמר זה מובא במס' מקומות - בגמרא שבת י.:
"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת
מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית."
תוס' במקום אומר מדוע אמת לאמיתו? "לאפוקי דין מרומה".
הב"י בחושן משפט הלכות דיינים א' שואל
"ונראה דבתיבת אמת הוי סגי להאי ומאי לאמיתו?"
כלומר שבשביל למעט דין מרומה מספיק אמת, מדוע הכפילות?
ועוד מקשה הב"ח "הא פשיטא היא! מדכתיב לא תטה משפט?"
הרי איסור דין מרומה הוא דבר פשוט,
ונלמד כבר מהפס' לא תטה משפט.
הב"י עונה שאמת לאמיתו הכוונה היא שלפעמים דנים דין אמת,
אבל אם מצורפת לזה אהבת הדיין או שנאתו לאחד מן הצדדים
אין זה דין אמת לאמיתו. כך הב"י עונה על השאלה הראשונה.
עוד שאלנו, מה הקשר בין דין אמת לבין שותפות במעשה בראשית.
המהר"ל בנתיב הדין אומר שהדיין הדן דין אמת לאמיתו נקרא אלקים
שזהו שם שמבטא את מידת הדין,
אותה מידה ואותו שם בו ברא הקב"ה את עולמו ובכך, במידת הדין,
הדיין מתדמה וכביכול משתתף עם הקב"ה במעשה בראשית.
אך יש מהרש"א במסכת ב"ב שפותר את שתי השאלות גם יחד (כמעט...)
במסכת ב"ב( דף ח) כתוב: "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמיתו".
המהרש"א במקום מסביר מה הקשר בין הפסוק לדיין :
"הדמיון בזה, כי הרקיע אף שהוא משתנה לכמה מראות...
הנה מראיתו האמיתית לספיר דומה והספיר לכסא הכבוד...
כן הדיין המשכיל כשיראה הדין משונה כדין מרומה,
אין לילך אחריו לומר אין לדיין אלא מה שעיניו רואות אלא ידון
אותו לפי אמיתת העניין וזהו דין אמת לאמיתו...
ובזה יתדמה ג"כ לבוראו... כי הוא יראה ללבב",
כלומר כמו שהרקיע לפעמים משתנה
למראות שונים וצבעים שונים,
אולי גם מתכסה בעבים ,
כך גם הדין לעיתים נראה באופן מסוים
ובצורה מסוימת שלכאורה היא הנכונה-
ו"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"-
אבל הדיין יודע, כפי שהוא יודע את טיבו האמיתי של הרקיע,
שהדין הוא אחר וזהו דין אמת לאמיתו
ובכך הוא מתדמה לבוראו שרואה ללבב ובוחן כליות ולב.
אם כן ברור לנו מדוע כפול אמת לאמיתו ומדוע נעשה שותף לקב"ה
אבל לא הסברנו מדוע הוא מתדמה לבורא דווקא במעשה בראשית,
מה ההקבלה בין דין למעשה בראשית?
הטור בחושן משפט סימן א' אומר –
"וזהו כוונת רז"ל באמרם כל הדן... במעשה בראשית,
כי הקב"ה ברא העולם להיות קיים והרשעים שגוזלים
וחומסין ומחריבים אותו במעשיהם וכמו שמצינו בדור המבול-
שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל... נמצא שהדיין-
המשבר זרועות רמות הרשעים ולוקח מידם טרף ומחזירו לבעלים-
מקיים העולם וגורם להשלים רצון הבורא יתברך שמו" –
דיין הדן דין אמת שומר על קיום העולם וממשיך את מעשה בראשית,
שהרי ללא דין אין העולם עומד כפי שראינו בדור המבול,
וכפי שכתוב במסכת אבות פרק א' משנה י"ח:
"רשב"ג אומר על שלושה דברים העולם עומד על הדין על האמת ועל השלום".
עקרון זה של השלמת רצון הבורא אינו ייחודי רק לדיין, אלא,
נכון לגבי כל אדם ואדם מישראל עליו מוטל להשלים את הבריאה
בעצמו על ידי תורה ומצוות.
(לדוג' ברית המילה בה האדם משלים את יציר הקב"ה - תפארת ישראל פרק ב').
וכמו שכותב הר' סלובייצ'יק ב"איש ההלכה":
"האדם חייב להשלים מה ש"פגם" יוצרו... בורא עולם מיעט את דמות היצירה
ושיעור קומתה כדי להניח מקום ליציר כפיו ולעטר את האדם בכתר של בורא ויוצר".
ממילא זה עונה לנו גם על השאלה השלישית,
שקיום ה' חומשי תורה - קיום המצוות היא היא שותפות במעשה בראשית.
 

alia1

New Member
...והאדם חטא....
"אשר עשה האלקים את האדם ישר" (קהלת ז כט).
מצד היצירה האלוקית, הוא כולו ישר,
באופן נשמתי סגולי יצירי-אלוקי, הוא ישר שבישרים.
אלא אחר שנברא, הוא הולך לבקש "ח
 

לירן

New Member
רק לפני שעה קלה הבחנתי בתגובה זו

בקשר ל 1,2
אם לרגע אצמד להגדרה של רבני
לא מדובר בבריאה של משהו חדש,
עבודת אדמה היא יצירה,

כמו שילד קטן משחק בפאזל,
אז כן, הוא יכול לבנות שדות ובתים.
הוא לא בורא אותם הוא משתמש בחומר קיים
איזה שהוא ארכיטקט ילדים, נתן לו חומר
שאיתו הוא יכול לעשות מה שהוא חפץ,
או לחילופין יש הוראות!!!
(עבודת השם, ודרך התורה הן חלק מההוראות )

האדם לא בורא, הוא יוצר
-4-

אני מתחיל להבין את הזווית הזו
התכוונתי לומר שהעולם לא נברא חסר
כל החלקים של הפאזל כאן !!!
בני אדם לא יכולים להוסיף אפילו חלק אחד
או להוריד חלק אחד
הוראות הרכבתו ניתנו לעמ"י
ואנו חלק מהפאזל

אנו נבראנו עם הבריאה, ותפקידנו הוא להרכיב!

למשל מטאפורה נוספת
זה כמו לומר שהמוח לוקח חלק,
בתהליך הצמיחה :)
זה אכן, נכון
הוא לוקח חלק !

אבל הוא החלק שלוקח חלק,
מקווה שלא סיבכתי

זה מוזר לומר זאת !
אבל אני מבין את החשיבות התובנה!
זו חשיבה חיובית
זו נותן דרבון, זה נותן משמעות לחלק

חלק כל כך חשוב שהוא משתתף בבריאה
אני מבין את הזווית הזו.
בעצם כל פעולה, כל מלאכה, ושפיטה לוקחות חלק במעשה הבריאה ....
חשוב לראות אותה, ודרכה


אפילו האדם צריך תיקון ,
במיוחד האדם
זה כל כך נכון

נהנתי מהקריאה, ומהתובנות
תודה לך
 
חלק עליון