יעקב מתפיס עם עשו

מסופר על האר"י הקדוש שהלך פעם בחברת תלמידיו ומצידם הלך בזריזות יהודי נכבד.
משום שהחשיב את עצמו רצה ללכת לפני האר"י הקדוש.
האר"י הקדוש החל להאט את פסיעותיו כדי שהיהודי הנכבד יוכל להקדימו, והסביר לתלמידיו,
שנאמר בתורה שצריך לתת לעני "די מחסורו אשר יחסר לו".
ואמרו חכמינו ז"ל שאם היה עשיר לפני שהעני, צריכים לתת לו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו.
סיים האר"י הקדוש ואמר, אם אדם זה חסר לו הכבוד שילך לפנינו,
הרי אנו צריכים לתת לו כבוד זה. שזהו "די מחסורו אשר יחסר לו".
בפרשתנו רואים את כל הכבוד שחלק יעקב אבינו לעשו,
יעקב הבין לנפשו של עשו מה חסר לו כרגע כשמופיע עם ארבע מאות איש,
והשתדל למלאות לו את כל מחסורו, מנחה ושליחים, כריעות והשתחויות לרוב הכל בכדי
"למצוא חן בעיניך".