• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

עשרת הדיברות !

אלזם

New Member
בס"ד.

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>עשרת הדיברות !!!</span>

עשרת הדיברות - 10 מצוות שנאמרו לבני ישראל בהר סיני ונחקקו במצות ה’ למשה על שני לוחות הברית. והם : א) אנכי ה’ אלקיך, ב) לא יהי’ לך אלקים אחרים. ג) לא תשא את שם ה’ אלקיך לשוא. ד) זכור את יום השבת לקדשו. ה) כבד את אביך ואת אמך. ו) לא תרצח. ז) לא תנאף. ח) לא תגנוב. ט) לא תענה ברעך עד שקר. י) לא תחמוד.

את עשרת הדיברות שמעו בני ישראל מה’ יתברך בעצמו, את השתים הראשונות שמעו והבינו בעצמם ואילו את הביאור לשאר שמונה הדיברות שמעו ממשה רבנו. עשרת הדיברות מופיעות פעמיים בתורה בשינויים קלים בפרשת יתרו (שמות כ) ובפרשת ואתחנן (דברים ה).

חכמי ישראל מצאו רמזים בתוך עשרת הדיברות לכל תרי"ג המצוות, וכן אמרו שעשרת הדיברות מכוונות כנגד עשרה המאמרות שבהן נברא העולם, כי קיום העולם הוא ע"י שמירת עשרת הדיברות.

----------------------------------------------------------------------------------------------

שמות פרק כ'

(א) ו
 

alia1

New Member
"אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (ליקו"מ ח"א, ד)

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו – זאת הבחינה היא מעין עולם הבא,
ככתוב (תהלים נו): "בה' אהלל דבר, באלוקים אהלל דבר" – זאת היא למעשה
הבחינה של מעין עולם הבא. ואת הבחינה הזו אי אפשר להשיג אלא אם כן
מעלה את בחינת מלכות הקדושה מהעכו"ם. ומלכות זו אי אפשר להשיג ,אלא,
ע"י וידוי דברים לפני תלמיד חכם, וכך זוכה האדם לתקן ולהעלות מלכות קדושה
זו לשורשה.

כתוב: "קחו עמכם דברים" (הושע יד) – זהו וידוי דברים, "ושובו אל ה'"
– דהיינו שיתוקנו הדברים ויעלו למעלה, (שהם מלכות הקדושה). וכשאדם
יודע זאת נקרא הדבר ידיעה שלימה – כי העיקר הוא הדעת, שלא יחלוק בין חסד לדין,
ויברך על הכל הטוב והמיטיב – גם על הטובה וגם על הרעה,
"כי את אשר יאהב ה' יוכיח" – ועל כן "אפקוד עליכם עוונות",
ועוונותיו של האדם חקוקים על עצמותיו,
כמו שכתוב: "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם".

בעזרת שלוש בחינות יכול האדם לתקן את מידותיו ולכפר על עוונותיו
ולהשיג את מלכות הקדושה:

בחינה א' – ראיית הצדיק, כמו שכתוב (ישעיה ל): "והיו עינייך רואות את מוריך".
בחינה זו מבטלת את המידות הרעות, כי צדיק הדור נקרא אם על שם שמניק את
ישראל באור תורתו, וידוע הוא שהתורה נקראת חלב.
בחינה ב' – נתינת צדקה לתלמיד חכם, ועל ידי זה ניצול מדברים בטלים ומגאווה,
כי על ידי דברים בטלים ולשון הרע בא לידי עניות, ועל ידי צדקה זוכה
להתעשר ואין מראים לאדם סימני עניות.
בחינה ג' – וידוי דברים לפני תלמיד חכם, ועל ידי זה התלמיד החכם מדריך אותו
בדך הישרה, (כל אחד לפי שורש נשמתו) כי התלמיד החכם הוא בחינת משה רבנו.
ועל כן:

אנוכי ה' אלוקיך – הן ה' והן אלוקיך – כשיבין האדם שהכל זה אנוכי,
על ידי זה יזכה לקיים: "בה' אהלל דבר, באלוקים אהלל דבר" –
שתי הבחינות של אנוכי: ה' ואלוקיך, שהוא כולו הטוב והמיטיב.

אשר הוצאתיך מארץ מצרים – כל הגלויות נקראות גלות מצרים
מפני שהם מצ
 

אשת נח

New Member
מעמד הר סיני , סיני אתיות נס יי'.
המעמד שחולל שינוי מהותי במציאות העולם.
באירוע חד פעמי ומופלא מתגלה האמת האלקית.

" ו
 

alia1

New Member
"ויעמד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים"(שמות כ',יח')
(ליקו"מ ח"א, קטו)

אדם שהלך כל ימי חייו בדרך של גשמיות,
ואחר כך הוא רוצה ללכת בדרכי הקב"ה,
אזי מידת הדין מקטרגת עליו ולא מניחה לו ללכת בדרך הישר
ומזמינה לו כל הזמן מניעות. אולם הקב"ה חפץ חסד הוא,
על כן מסתיר את עצמו, כביכול, בתוך המניעה הזאת. ומי שהוא בר-דעת
ומסתכל על המניעה ומוצא את הקב"ה בתוכה, אז הוא בבחינת
(כמו שנאמר בירושלמי): 'אם יאמר לך אדם: היכן אלוקיך? תאמר לו:
בכרך גדול שבארם. שנאמר: אלי קורא משעיר'. אבל מי שאינו בר-דעת
כשרואה את המניעה – נסוג לאחור ולא זוכה למצוא את הקב"ה בתוך המניעה.

על כן נאמר:
ויעמוד העם מרחוק – כי כשרואים את הערפל, שהוא המניעה,
מתרחקים – עומדים מרחוק.
ומשה – שהוא בחינת דעת כל ישראל – בר-הדעת.
ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים – כלומר שניגש אל המניעה שבה נסתר הבורא.
על כן כל אדם בר דעת יוכל למצוא את הקב"ה המסתיר את עצמו, לכאורה,
בכל מניעה ומניעה, כי באמת אין שום מניעה בעולם כלל,
כי בתוקף כל המניעות עצמן נמצא הבורא יתברך,
וכשמוצאו זוכה להתקרב אליו.
 

alia1

New Member
" ובעבור תהיה יראתו על פניכם" (ליקו"מ ח"א, כט)
(שמות כ',יז')

הקב"ה צימצם גאוותו כדי לגלות מלכותו,
והיראה שהיא מלכות הקדושה היא בחינת הכנעה,
ככתוב (דברים י): "מה ה' אלוקיך שואל מעימך, כי אם ליראה" .
הבורא מקטין עצמו, כביכול, ושואל מעמו יראה, שהיא בחינת הכנעה
ושיפלות , כמו אדם השואל ומבקש דבר מה מחברו,
אז הוא ניגש אליו בהכנעה מסויימת.
לכן בשעת מתן-תורה, שכשרצה הקב"ה לגלות מלכותו ויראתו,
הוא הכניע את עצמו לישראל, כביכול, וביקש מהם שיקבלו את מלכותו
והבטיח להם כמה הבטחות, כאשר כל אלו ההבטחות הן בחינת הכנעה.
וכל זאת עשה על מנת לגלות מלכותו, כמו שכתוב (שמות כ):
"ובעבור תהיה יראתו על פניכם",
כי הכל היה בשביל היראה ועל כן הקטין לכאורה עצמו.
 

alia1

New Member
"ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (ליקו"מ ח"א, כט)
(שמות י"ט,ד')

תיקון כל העבירות בפרטיות הוא דבר קשה וכבד על האדם ,
ואין הוא יכול לעשות זאת, כי יש דיקדוקים ופרטים רבים,
ולכן אף אדם לא יוכל לעמוד בכך. אולם בעזרת תיקון הברית
שהוא תיקון הכללי, זוכה האדם לתקן כל פרט ופרט כפי צורכו
וזוכה להיטהר ולהלבין עוונותיו.
לכן נאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" –
כי הנשר הוא בחינת תיקון הכללי, שהוא תיקון הברית.
ואביא אתכם אלי – שיתקרבו אל הקב"ה, כי על ידי ההתקרבות
לבורא עולם זוכה האדם לתיקון הברית, דהיינו על ידי שמירת הברית.
כשיקיים זאת זוכה האדם לפרנסה בלי טורח, שזה בחינת: לחם מן השמים.
 

אשת נח

New Member
ויחן שם ישראל נגד ההר (יתרו יט-ב)

אסור להם לגעת בהר פן ימותו מרוב קדושתו .
אומר הבן איש חי זצ"ל, שבני ישראל היו סביב ההר ונאסר להם לגעת בקדושת ההר
ואם נבחין במילה הר , כל האותיות שליפני ואחרי המילה הר , הם קדוש .
ה-( ד- ה - ו), ר- (ק - ר - ש)
וכל הנוגע במקום קדוש נכווה.
 

alia1

New Member
קרוב רחוקים

כמו בכל פרשה, גם כאן("יתרו") מרמזת לנו התורה הקדושה על גודל
מעלת קרוב רחוקים לאביהם שבשמים.
בזמן מתן תורה נאמר:
"וקול השופר הולך וחזק מאוד, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול".

קול הצדיק (משה) הולך למרחקים.
"הקב"ה מסייעו לתת בו כוח להיות קולו מגביר ונשמע" (רש"י),
ואנו השגרירים שלו - על ידי הליכה מבית לבית, שיחה עם חברים
והתנהגות נאותה המהווה דוגמא אישית.
"כי הצדיק בעצמו אי אפשר להשיגו כי אין בו שום תפישה,
רק על ידי אנשיו יכולין להבין עוצם נוראות גדולתו,
כי ע"י שרואין שאנשיו הם אנשי מעשה, והולכים בדרך ה' באמת,
על ידי זה יכולין להבין עוצם גדולת הצדיק" (אוצר היראה, צדיק, צ"ב).

על משה ויתרו חותנו נאמר "וישאלו איש לרעהו שלום". מיהו האיש?
אומרים חז"ל – זה משה, ורעהו – הוא יתרו.
"וכמה היו רחוקים זה מזה, משה קיבל התורה מפי הגבורה,
ויתרו נתגייר ממקום רחוק וטמא מאוד וכו', ואעפי"כ קורא
 

alia1

New Member
אומר הרב מנחם אזולאי הי"ו-
"זהו כוחה של שמועה וחוש השמיעה...."
אומר רש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
ויש מי שמוסיף מתן תורה שמע ובא.
והרי שלושת הדברים שמעו כל העמים ולא רק יתרו.

בקריעת ים סוף נאמר – ויבקעו המים,
וחז"ל אמרו: נבקעו כל מימות שבעולם וראו כולם.
במלחמת עמלק נאמר – "העמיד משה את החמה ולא שקעה (יהי ידיו אמונה עד בוא השמש) – וראו כולם.
גם במתן תורה כל העולם שמע, כאומרם שכאשר ה' נתן את התורה לעמו ,
שור לא געה, ציפור לא צייץ, והיה העולם דומם,
ושמעו את קול ה', שהיה הולך מסוף העולם ועד סופו.

אם כן, כל העולם שמעו את מה ששמע יתרו,
כפי שאומר הזוהר הקדוש: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת".
אלא, שכל העולם שמע ולא נכנע וזה שמע ונכנע, ונכפף לפני הקב"ה ונתקרב ליראתו.
וכשבא אדם שהיה כל כך רחוק – שהיה חכם וכומר גדול לעבודה זרה,
ועוזב את כל האלילים ומשתחווה להקב"ה
ואומר: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים",
אז נתכבד כבוד שמו של הקב"ה בכל העולמות
ולכן נכתבה פרשה זו על שמו (עם מתן תורה שבה).

"וישמע יתרו". הרי כולם שמעו, אלא יתרו שמע ובא!
אם כן, שלא די בשמיעה חיצונית, אלא צריך שמיעה פנימית של הדברים
והחלטה נחושה לבצע את הדברים הנשמעים.

הרב אליהו לופיאן זצ"ל אמר על כך ("לב אליהו)-
"מכאן שהרשעים הם ברשות ליבם ולכן אף על פי ששומעים היטב,
מכל מקום הלב נתון ולכוד בתאוותיו ואינו מרגיש כלל,
אך על יתרו אמרו חז"ל (מכילתא א) שלא הניח עבודה זרה בעולם שלא עבד אותה, ואחר כך התגייר.
משמע, שהיתה בו מידה גדולה של בקשת האמת.
כשעבד עבודה אחת ולא מצא בה את האמת – זרק אותה,
וכן השניה וכן השלישית, וכיון שביקש את האמת עזר לו הקב"ה למצוא אותה.
אך שאר העמים שהלכו בתאוות ליבם לא ביקשו כלל את האמת,
אלא שקעו בעולם השקר, ואיך ימצאו את האמת?"

וזה מוסר השכל חשוב לכל אחד ואחד מאיתנו.
הציווי לשמוע מלווה את היהודי מרגע לידתו ועד יומו האחרון.
בליל הברית נוהגים להשמיע לתינוק את "שמע ישראל" ,
וכל יום מאז ועד היום האחרון אומרים את קריאת שמע, לפחות פעמיים ביום,
ואף ביום האחרון ממש שבו מחזיר האדם את נשמתו לבוראו – משמיעים לו את הפסוק הנ"ל.
המשמעות מכך היא, שתכלית חיינו, היינו עשיית רצון בוראנו,
מיוסדת על השמיעה.
 
חלק עליון