• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

"הושענא רבה"

alia1

New Member
"<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>הושענא רבה</span>"

"הושענא רבה" הוא היום האחרון של חוה"מ סוכות,
והוא היום שבו מסתיימות למעשה מצוות הישיבה בסוכה,
מצוות "ארבעת המינים"-ובימים שביהמ"ק עמד על תלו,
נסתיימה גם מצוות "ניסוך המים".
משמעות מיוחדת במינה נודעת לתאריך זה,הנחשב
בתודעה היהודית כיום האחרון של "הימים הנוראים" כולם-
ולא רק כיום האחרון של חג הסוכות.יום זה נודע בקבלה
כיום "משלוח הפתקים" בשמים,בו כלולים גזרי-הדין של
כ"א מאיתנו לשנה הבאה.
ואכן לאור מסורת זו מאחלים אנו ביום זה איש לרעהו
"פתקה טובה!"

("א גוט קוויטעל"! :D )

מדוע נתייחד יום "הושענא רבה" כיום האחרון,המסמל
את תום "הימים הנוראים"?מדרש חז"ל מסביר זאת
באגדה,לפיה יום זה הוא מתנתו של הקב"ה לאברהם אבינו,
כדי שזה יעבירנה לבניו לדורות עולם.
"אמר לו הקב"ה לאברהם:אני יחיד ואתה יחיד,אתן לבניך
יום מיוחד,שיוכלו לכפר בו עוונותיהם.אם יתכפרו בראש-
השנה-מה טוב.אם לאו-יתכפרו ביום הכיפורים.ואם גם
ביום זה לא זכו לכפרה,הריני מעניק לך את יום הושענא
רבה"
לכאורה,מה הקשר בין יום זה לאברהם אבינו?-אברהם היה
הדור ה-21 לבריאת העולם:עשרה דורות היו מאדם ועד נח,
ועשרה דורות נוספים מנח ועד אברהם.רק אברהם שהיה
בדור ה-21,הכיר את בוראו,ניפץ את האלילים והפיץ את
האמונה במי שאמר "והיה העולם".בזכות אברהם בן הדור
ה-21,ניתן לבניו היום ה-21 של השנה החדשה-כ"א בתשרי-
"הושענא רבה" כמענק מיוחד,בו ניתנת ההזדמנות
האחרונה בשנה המתחדשת לכפר על עוונות
ולפתוח דף חדש.

אווירת "הימים הנוראים" מהולה באווירת שמחה
מהולה ביום זה.בליל "הושענא רבה" נוהגים
להתכנס בביה"כ לאמירת "תיקון ליל הושענא רבה".
קוראים את ספר "משנה תורה",הוא ספר דברים,
ומסיימים את ספר תהלים.
בבקרו של יום "הושענא רבה" עובר שליח הציבור
לפני התיבה לבוש בגדי לבן("קיטל")כמו בראש-השנה
ויום הכיפורים."פסוקי דזמרה" כמו בשבתות וימים-
טובים(למעט תפילת "נשמת כל חי").
עם פתיחת ארון הקודש אומר הציבור את פסוקי "שלש-
עשרה מידות הרחמים" ואת תפילת "ריבונו של עולם",
כמו ב"ימים הנוראים",והדי ימים אלה חוזרים להדהד
גם עם הוצאת ספר התורה,כשהחזן מכריז:
"אחד הוא אלוקינו,גדול אדוננו,קדוש ונורא שמו".
גם תפילת "מוסף" שונה משאר ימי חול-המועד:
ה"קדושה",הנאמרת בחזרת הש"ץ היא קדושת
"כתר יתנו לך",כמו בשבתות ובימים טובים.
אולם השוני הבולט ביותר,המייחד יום זה משאר
ימי החג,הוא בסדר ההקפות ובמנהג חיבוט הערבה.
סדר ההקפות ביום זה שונה בכך,שאין מסתפקים בהקפה
חד-פעמית של בימת בית-הכנסת,אלא מקיפים אותה
שבע פעמים,ואומרים פיוטים שונים של "הושענות".
גם בבית המקדש נהגו להקיף את המזבח שבע פעמים
ביום זה,כאשר העם נושא את ארבעת המינים בידיו.
כל שבעת הפיוטים בנויים בשיטת אקרוסטיכון,לפי
סדר הא'-ב':מהם פיוטים שנאמרו בימי חול המועד,ומהם
פיוטים הנאמרים רק ביום זה.
 

alia1

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>חיבוט הערבה</span>

בתום שבע ההקפות מניחים אנו את ארבעת המינים,
נוטלים לידינו אגודה של חמש ערבות קשורות יחדיו
ואמרים את התפילה:
"תענה אמונים שופכים לך לב כמים והושיעה נא".
מנהג חיבוט הערבה הונהג ע"י אחרוני הנביאים-חגי,
זכריה ומלאכי.ומאחר ואין יסודו בחמישה חומשי תורה,
אין אנו מברכים ברכה נפרדת על הערבה.
המקובלים הסבירו לנו כי מנהג זה בא לנצל את שעת
הכושר האחרונה לחתימה טובה ולפסק-דין של זכות.
מדוע משתמשים לצורך זה בערבה דווקא?
אמרו חז"ל-שני סימנים בערבה-ראשית, ,היא מסמלת
את אותה שכבה בעם שהיתה מנוערת מידיעת התורה,
וריקה מקיום מצוותיה,בחינת ערבה שאין בה לא טעם
ולא ריח.שנית,עלה הערבה,במבנהו המיוחד מזכיר
פה ושפתיים.באים אנו אל הקב"ה ומבקשים ממנו:
אנא,יש בקרבנו כאלה,שלא למדו תורה,ושאינם יודעים
לקיים את מצוותיה,ובכך הם דומים לערבי נחל.אך יש להם
תכונה חיובית אחת שאיש לא יוכל לשלול אותה מהם:
יש להם פה ושפתיים להתפלל לפניך.הנה הם
מוכנים להתחבט ולהתייסר לפניך,ובלבד שתחוס
ותרחם ותחתמם לחיים טובים.
כאותו רועה בור ועם הארץ,שנקלע ביום הכיפורים
לבית הכנסת וראה את הכל גועים בבכייה.
להתפלל לא ידע,וגם צורת אות מהי לא ראה מעולם.
מה עשה כדי להשיח לבו לפני קונו?החל שורק.
ובזכות שריקה-צעקה זו נפתחו שמים ברחמים.
לפי סדר ה"אושפיזין"-דוד המלך הוא אורחנו בסוכה
ביום "הושענא רבה".ואין עוד כדוד המלך ע"ה להדגיש
את ערך התפילה בחיי אדם:"ואני תפילתי לך, ה' עת רצון"
ולכן מקפידים בלילה קודם לקרוא את פרקי התהלים
המיוחסים לו ל"נעים זמרות ישראל".
כיצד חובטים?
אוחזים באגודת הערבות עד תום הסדר המורחב של
תפילת ה"הושענות".לאחר שסיים החזן באמירת
"קדיש שלם",חובטים את אגודת הערבות חמש פעמים
על גבי הרצפה או על מסעד כסא,ומשליכים אותה למקום
שבו לא תירמס עוד.תוך כדי כך אומרים תפילה מיוחדת:

"יהי רצון מלפניך,ה' אלקינו ואלקי אבותינו,
הבוחר בנביאים טובים ובמנהגיהם הטובים,
שתקבל ברחמים וברצון את תפילתנו
והקפותינו,וזכור לנו זכות שבעת תמימיך
(=האושפיזין)ותסיר מחיצת הברזל
המפסקת בינינו ובינך,ותאזין שוועתנו
ותיטיב לנו החתימה-תולה ארץ על בלימה,
וחתמנו בספר חיים טובים
" וכו'.
 

alia1

New Member
לפי הרמז - "אני", הקב"ה

לפי הדרש גם המילה "אני" מדברת על הקב"ה,
שהרי הקב"ה נקרא בשם אני ככתוב "ואני בתוך הגולה"
(וגם לא יתכן לומר באמת מלת "אני" רק על הקב"ה ולא על האדם),
וגם המילה "והו
 

alia1

New Member
לפי הסוד - כוחות עליונים נשגבים

רש"י בפירושו המופלא מסביר ביאור מיוחד,
שממנו מבינים שבכל דיבור ומעשה ממעשי החג ומצוותיו
עטופים סודות עליונים וצרופי שמות של הקב"ה,
ובמילים "אני והו
 

alia1

New Member
72 שמות אלו הם 72 כוחות להבאת גאולה וישועה לעם ישראל,
ו"היודע לסדר שמות אלה על סדרם, ולכוון בהם את לבו כראוי,
הרי הוא מעורר את מידת הרחמים לגאולה וישועה",
אך ההתאמה המדוייקת של האותיות והצירופים מוסתרת
ונעלמת ואינה ידועה (כלומר איננו יודעים איך מצרפים את האותיות
משלש הפסוקים ויוצרים את 72 השמות), אלא רק לחכמי האמת.

המילים "אני והו" הם שני השמות הראשיים והמרכזיים מ-72 צירופי השמות
והכוחות לגאולה - "אני" זה השם הראשון ה"ראש" והכלל של השמות.
"והו" זה השם האמצעי והמרכזי וגם השם שקשור למספר 49:

וזה לשון התורה בשלוש הפסוקים הסמוכים שבפרשת בשלח :

1) ו
 

alia1

New Member
במילים "אני והו" מכוונים לשלשה פסוקים אלו:

"אני": האות האמצעית שבפסוק הראשון היא "א" שבמילה "מ
 

alia1

New Member
פעולות נוספות של "אני והו":

המילה "אני", שמורכבת מצרוף האותיות האמצעיות
בשלוש הפסוקים, והיא האות ה-37 בכל פסוק
(כמנין 37 פעמים ששם "אלקים" כתוב בבריאת העולם ),
לכן צרוף זה מתקן וממתיק את כוחות הדין בעולם.

המילה "והו", נוצרת גם מצירוף שלוש אותיות כאשר מונים -
בכל אחד משלושת הפסוקים - את האות ה-49
("ו" במילה "ע
 

alia1

New Member
מדוע אומרים הושענות דוקא בסוכות?

ועדיין צריך להסביר מדוע אומרים הושענות בסוכות,
כלומר מדוע הכוחות המופלאים של שם ע"ב, ה-72,
המחישים את הגאולה מתגלים ומושפעים דווקא בסוכות?

האריז"ל אומר: שהגימטריא במספר-קטן
של "לולב הדס ערבה אתרוג" היא 61, כגימטריא "אני".
ומספר האותיות "לולב הדס ערבה אתרוג" , היא 17, כגימטריא "והו".
מנענעים את הארבע מינים שלושים ושש פעם,
והיות שמנענעים את כל הארבעה יוצא שבסך הכל מנענעים 144 פעם,
שזה פעמיים גימטריא עב,
כנגד העליה וההורדה של ההשפעה.

כלומר שבזכות ההקפות והנענועים עם הארבעה מינים בסוכות,
מחישים את הגאולה השלימה,
במהרה בימינו, בקרוב ממש.
 

alia1

New Member
מאמר נפלא של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במעלת ישראל

מובא בספרים ש"אני והו הושיעא נא",
מדבר על הקב"ה ובני ישראל כשהם לבדם,
כלומר כשיהודי מתבודד לבדו בחינת "אחד"
וחושב על הקב"ה "ה' אחד", אז "הושיעה נא".
דהיינו שאז תבוא ישועתו והצלתו מכל פגע.

איתא במדרש שבתפילין של הקב"ה כתוב:
"מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ",
שהיהודי הוא בחינת "אחד" .
על כך היה אומר "אוהבן של ישראל" - רר לוי יצחק מבארדיטשוב,
שכדי שהקב"ה יניח תפילין כשרות ולא פסולות
עליו לעשות שהיהודי יהיה בחינת "אחד" יחיד ומיוחד בארץ,
שאם לא כן הרי הכתוב בתפילין שלו על ישראל
אינו מדוייק וממילא התפילין שלו אינן כשרות.

אדרבה, כשבני ישראל בתכלית הפאר וההדר,
אז גם התפילין של הקב"ה יהיו מפוארות ומהודרות -
"פארך חבוש עליך" - שישראל הם בבחינת גוי אחד,
וזה יהיה בגלוי ובשלימות בגאולה השלימה.

(מקורות – גמרא רש"י ומפרשים למסכת סוכה דף מה, עמוד א.
פירוש הרקאנטי לבראשית.
רבינו בחיי, לשמות, טו,ג .
ספר הליקוטים לאריז"ל, לפרשת אמור.
מאור ושמש לחיי שרה)
 

alia1

New Member
ויש ששאלו שאלות כמו:
1) מי גילה לכהן גדול את השם לפני יום הכיפורים,
אם רק הוא ידע אותו? ולכהן גדול חדש איך זה התגלה לו?

2) "השומעים נופלים על פניהם כשהם שומעים את השם",
האם אין זה אומר שמעכשיו השומעים יודעים גם הם את השם?

3) אם אליהו עלה לשמים ולא מת בגלל שידע את השם,
למה הכהנים הגדולים לא זכו לאותו דבר, הרי הם גם ידעו ואמרוהו,
או שיש עוד תנאי בדבר, ומהו?

תשובות

1) כנראה נמסר מכהן גדול לכהן גדול בחשאי,
ואולי לכהן גדול אמיתי היה חזיון נבואי בעניין.
2) כנראה מסגולת קדושת השם שהשומעים לא "קלטו" וזכרו את השם.
3) הרי השם הוא כפצצת אטום, בעל עוצמה עצומה ונשגבת,
ויש היודעים לנצל לחיוב (להפיק אנרגיה ותיקון)
ויש המסתבכים ומקלקלים וזה גורם להיפך החיים.
ולכל זאת יש להוסיף:
לפי תורת הסוד מובן שהעיקר אינו ציטוט
ואמירת השם אלא ידיעות רזי סודותיו וקדושתו,
כשם שגבר האומר "הרי את מקודשת לי" לנכרית אין כל קידושין
כי אין "כלי" שיחול בו הקדושה כי עסקינן בנכרית,
אבל האומר ליהודיה -היא מתקדשת,
כי יש יהודיה שיכול לחול בה הקדושה;
כך גם בדרגות יותר עליונות של קדושה:
יש מי שמשתמש בשם הקדוש אך אינו יודע
איך לפצח את "הניצרה" של הפצצה
וכך הפצצה אמנם קיימת אך היא אינה פועלת.
 
חלק עליון