פינת חג סוכות

<span style='color:blue'><span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד


flowzzx סגולות עצומות חג סוכות flowzzx <^^<> flowzzx

חג הסוכות -חג הסוכות מרבים בשמחה , אנו נמצאים בסוכה כמו תחת החופה והשכינה עוטפת , אותנו יש שנוהגים לנשק את קירות הסוכה שהם כנגד מידת הרחמים , מי שתמיד בצער ויסורים הסגולה סגולה למחלוקת ילמד מסכת סוכה , מצוות סוכה היא סגולה אריכות ימים , מומלץ לתלות בסוכה שמן זית ולהשאירו עד סוף החג שישאב את כל קדושת האושפיזין ובשמן זה סגולה עצומה להדליק נרות חנוכה , וכן לתלות הסוכה שני בקבוקי יין שאחד מהם יהיה כשר לפסח , ולהשתמש ביינות בליל הסדר ובסעודת פורים - חיבור בין קודש לקודש , טוב לתלות חיטה ושעורה עד סוף החג ולאחר מכן להשתמש בהם לחמין של שבת, אפשר לתלות אתרוגים ולאחר סוכות לעשות מהם ריבה , להשתמש בה בטו- בשבט -סגולה לזרע בר קיימא וללידה קלה , אפשר לתלות צנצנת של דבש ולהשתמש בה , בחג שבועות -"חלה ודבש תחת לשונך"-"שיר השירים ", מומלץ לתלות רימונים -סגולה לזרע בר קיימא ,{סגולה לזרע בר קיימא - לתלות שבע רימונים בשבע סוכות של רבנים- , ולאחר סוכות לעשות מיץ מהרימונים האלה ומהכמות הזאת מחלקים למספר נשים לשתות }טוב לתלות בסוכה תפוחים ולאחר סוכות לאכול אותם - סגולה לרפואה שלמה כל יום צריך להדליק נר לאחד מהאושפיזין של אותו היום,

הושענא רבה- התחנה הסופית של כל הימים הנוראים ,מרבים מאוד בתפילות ותחנונים כי הוא סיום נא` ימים שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה - והכל הולך אחר החתום , ביום זה צריך לעשות תשובה והיות שזה האושפיזין של דוד המלך - מומלץ לקרוא את כל ספר התהילים כל הלילה ,

שמחת תורה - מצוה גדולה להרבות בשמחה לכבוד התורה הקדושה,

סגולה ליראת שמים - בשמחת תורה לשים בצד חתיכות חלה , לייבש אותם , לעשות צנימים ולהקפיא , לאכול אותם בשבת הגדול לפני פסח,

מצוה לצלם ולשכפל לזיכוי הרבים
:, </span></span>

בס"ד

בסוכות תשבו שבעת ימים
כתוב במדרש
"שהיו ענני כבוד מקיפין אותם ומסוככים עליהם"

תהלים פרק לו פסוק ח:

מ

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='colorurple'>בס"ד



<^^<> flowzzx לכבוד חג סוכות flowzzx <^^<>


סוכה: ענני כבוד

מאת: י. בן שלמה

הגמרא במסכת סוכה אומרת: אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי. ולפי מה שמבואר בגמרא שסוכה הוא בחינת הענני כבוד ששמרו על ישראל במדבר, יש להסביר מדוע 'ענני כבוד' קשורים דוקא לענין של דירת ארעי ולא דירת קבע.

בליקוטי הלכות, מסביר רבי נתן (הל' ר"ה ד,ו) על פי המבואר מליקוטי מוהר"ן (תורה ו') שאין האדם יכול לעמוד על מקום אחד אלא מוכרח להיות נכנס ויוצא (עייל ונפיק) במה שנוגע להשגת הקדושה.

בודאי, הוא כותב, עיקר מקום האדם הוא בביתו, מקום הקדושה, יותר מאשר בחוץ, מקום הקליפות. וידוע שהבית נקרא רשות היחיד בגלל שהוא רשות יחידו של עולם - הקב"ה. ומבואר (לקו"ת סז) שביתו של ישראל הוא בחינת בית המקדש. ואף על פי שהיה ראוי שיהיה האדם דבוק תמיד לקדושה, בכל זאת שלימות הקדושה הוא דווקא כשזוכה להיות עייל ונפיק. כל כך, משום שבהכרח צריכים להעלות המדרגות התחתונות והמקומות החיצונים כולם אל הקדושה, וזה בחינת ירידה צורך עלייה. ומטעם זה מוכרח האדם לפעמים לצאת מביתו.

וזה בחינת מה שהלכו ישראל במדבר ארבעים שנה - מקום נחש שרף ועקרב - כדי להכניע הסטרא אחרא. ולכן אחרי התשובה של עשרת ימי תשובה, מוכרחים אנו לצאת מן הבית לדירת ארעי.

אבל השי"ת זיכה אותנו במצוות סוכה משום שדוקא כאשר ישראל חייבים ללכת במקומות החיצונים, כשזוכים למצוא שם את השי"ת, אז 'עוטף' הקב"ה על ישראל בקדושה גבוהה מאד בבחינת ענני כבוד, בחינת סוכה, שהוא קדושה גבוהה מאד בחינת אמא דמסככא על בניה [=אמא המסוככת על בניה] (היינו עולם הבינה) שסוככת על האדם לשומרו ולהצילו שלא יפול שם, ושיוכל להכניע את הסטרא אחרא ולברר משם את הקדושה.

* * *

ובזה מבואר מה שהתחבטו הראשונים מה ענין נדרים אצל יום כפור ולמה מתחילים את תפילות יום הקדוש באמירת "כל נדרי"?

מבחינה הלכתית: לדעת הרא"ש "כל נדרי" הוא התרה על נדרים שעברו, אבל רבינו תם מקשה על פירוש זה ולדעתו הוא תנאי על להבא, שאם ישכח את התנאי הזה וידור, לא יחולו נדריו, כמוזכר במסכת נדרים. הסיבה שעושים אותו ביום כפור, לדבריו, משום שאז מתאספים כולם. וכתב השל"ה שמשום זריזים מקדימים למצוות מקדימים התרת נדרים לערב ראש השנה.

לפי זה בין למר ובין למר, אין שום קשר בין "כל נדרי" ליום הכיפורים, ואינו אלא זכר למנהג קדום.

אולם כידוע ישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם, ובודאי לא בחינם נוהגים עם ישראל לומר כל נדרי בהשתפכות הנפש ובדמעות, וכבר מרומז בזוהר הקדוש טעמים לזה.

בליקוטי הלכות (הל' נדרים ב') מבואר הקשר בין כל נדרי ליום כפור: הנה, עצם המושג של נדרים דבר מוזר הוא, שהאדם יכול לאסור על עצמו דבר, שמן התורה הוא היתר גמור. דין זה מורה על קיומה של תורה נסתרת שמכוחה יכול הוא להוסיף איסורים על התורה.

והנה יום כפור הוא יום בו הקב"ה מתפייס אתנו ומקבל תשובתינו, אולם שורש התשובה הוא גם כן מהתורה הנסתרת, שהרי מצד הדין אין תשובה צריכה להועיל והוא מרחמי ה' עלינו (עיין ליקוטי מוהר"ן ב,ע"ח). איך, אם כן, נעלה לעולם התשובה לפתוח שעריה?

על כן תקנו חז"ל לעסוק בעניני נדרים בכניסת יום הקדוש שעל ידי דיני נדרים אנו פותחים פתח לעולם העליון ששם רחמים גבוהים ומגיעים לעולם התשובה, משום ששני הנושאים קשורים זה לזה, ושם עולם החרות המוזכר בזוה"ק.

* * *

האמא העליונה (עולם הבינה) מסוככת על בניה לקבלינו בתשובה שלימה ולהגן עלינו ממידת הדין אם אך מתחרטים בלב שלם.

מכוח הכפרה של יום כפור שמגיע מעולם התשובה, נוצרים ענני הכבוד, שהם בחי' סוכה. וכמו שעולם התשובה מראה על רחמים גבוהים, כמו כן הסוכה מראה על רחמים גבוהים דוגמת ענני הכבוד במדבר.

עוצם כוחה של התשובה ביום כפור נותנת לנו הכוח לצאת מביתינו החוצה לקיים מצוות סוכה כדי לטהר אויר העולם</span></span>

ארבעת המינים:
ויקרא פרק כג
פסוק מ
ו

בס"ד,

על ידי מצוות סוכה זוכין לשפע אלוקי
שהוא בחינת רוח הקודש,היינו
שזוכין להשיג שכל גדול שהוא
בחינת מקיפין של המח-בחינת השכל
הבא לאדם בלא שום הקדמה-אלא,
על ידי שפע אלוקי,שכל עבודת האדם
בעולם הזה הוא בשביל שיזכה להשיג
המקיפין שהם עיקר שעשוע עולם הבא.

(ליקוטי מוהר"ן,ח"א,כ"א)

על ידי מצוות סוכה זוכין
לטהרת הלב,ועל ידי זה
זוכין לפרש שיחתו היטב
לפני השם ית' כראוי,
לדבר בכל פעם דיבורים
חדשים שהם בחינת
רוח הקודש.

(ליקו"מ,ח"א,קנ"ו)

בס"ד

. תהלים פרק כז פסוק ה
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>כ

<span style='color:green'><span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד
חג שמח כל בית ישראל חג סוכות

בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה" (ויקרא, כ"ג, לד-לו

<a href='http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?Blogid=38949' target='_blank'>http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?Blogid=38949</a>

סוכות הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים. בלשון התורה הוא נקרא חג האסיף ובלשון חז"ל הוא מכונה חג סתם. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו חלק מהעם עולים לרגל לירושלים בחג. מקור השם סוכות הוא בשורש ס.כ.כ. שמשמעותו כיסוי, כיוון שגג הסוכה, הסכך, שמכסה את הסוכה הוא עיקר הסוכה.



אתר חב"ד


החג ומהותו
חג כהלכתו
מדרש ואגדה לחג
ערכים ומושגים
מנהגי עדות
פרפראות לחג
מתורת הרבי לחג הסוכות
סיפורים לחג


"בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה`. ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה`, ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה`, עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".
(ויקרא כ"ג, לד-לה-לו)

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה` אלקיכם שבעת ימים. בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען יידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה` אלוקיכם"
(ויקרא כ"ג, מ,מב,מג)



ברוכים הבאים הדרכה הסוכה ,ערכים ,החקלאות,שמחה ,דין


א. ה

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color:red'>בס"ד


סוכות – סגולה לענווה



כשמכבד אדם את הימים הטובים ומקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכולתו - זוכה לענווה. מכיון שיום טוב בגימטריא הוא סג שהוא הפך גס רוח.

יום טוב מבטל את הגדלות, וכשמקורב האדם לצדיק הוא מתבטל לגמרי מהגדלות על ידי אור הצדיק, כלומר על ידי שרואים את פני הצדיק נחבאים ונעשים קטנים.



לכן, על ידי שמקבל את המועדים בשמחה זוכה לענווה ומתקשר לצדיק ולאורו, שהוא בחינת אור וקדושת יום-טוב. ועיקר ההתקשרות הוא אהבה, שיאהב את הצדיק אהבה שלמה עד: "ונפשו קשורה בנפשו", ועל ידי הענווה יזכה ליראת שמיים, ועל ידי כך יוכל להעלות מלכות הקדושה.

</span></span>

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='colorurple'>בס"ד

אתעררותא דלתתא..

א.
אחד היסודות בחכמת האמת ובהבנת השקפת העולם של האמונה היא שעיקר תשוקת הנבראים היא לקבל כל מיני סוגים של שפע מהבורא, ברוחניות ובגשמיות. בבוא השפע הזה הם זוכים לשמחה ולעונג ולדבקות בקב"ה ומודים לו - ובחסרון השפע הזה הם מרגישים דחויים וחסרים ונופלים לעיתים ליאוש ח"ו.

ב.
אמנם קיבלנו מאבותינו ורבותינו שכל השפעה של שפע, המכונה "אתערותא דלעילא", כלומר: התעוררות מלמעלה, תלויה קודם לכל ב"אתערותא דלתתא", כלומר: התעוררות מלמטה. כל התעוררות של השפעת שפע מלמעלה תלויה במעשינו (תורה ומצוות, תשובה ומעשים טובים) - שהם המשכה של השפע מלמעלה. ע"י כך אנחנו יוצרים כלי לשפע העליון, ומעוררים אותו להיות נשפע עלינו.
וכך כתוב בזוהר [חלק א´ דף עז:]: " כיון דאתער בר נש אתערותא בקדמיתא, כדין אתער אתערותא דלעילא". פירוש: כיון שהאדם מתעורר בתחילה מעצמו, אז מתעוררת ההתעוררות מלמעלה.

ג.
בתורת החסידות לימדו והדגישו נקודה פנימית עוד יותר. על פי סתרי תורה, ההתעוררות מלמטה (שלנו) צריכה להיות נקיה וטהורה ושלמה. ועם ריבוי הפגמים והפניות שיש לנו, הלא השפע הנשפע עלינו היה אמור להיות חסר מאד ומועט מאד, אם ירד בכלל.

ולכן באמת עיקר ההתעוררות שלנו צריכה להיות ההתקשרות בצדיק יסוד עולם, אשר עבודתו בודאי שלמה ומושלמת ויכולה לעורר את השפע העליון בצורה הראויה. וע"י ההתקשרות הזאת, בלימוד ספריו ותורתו, ובקיום עצותיו, ובעיקר באהבה ובאמונת חכמים פנימית גמורה שהיא עיקר ההתקשרות - אנחנו "מדלגים" על הבעיה הנ"ל, וממשיכים לעצמנו את השפע הראוי דרך עבודת הצדיק, אשר זקוק לעבודתנו ולהתקשרותנו כדי להמשיך בעולם את התיקונים הידועים לו, כדי לקרב את כל העולם לקב"ה.

ד.
הנקודה הזאת איננה "המצאה" של החסידות, אלא הנקודה הפנימית של יסוד ה"אתערותא דלעילא" של חכמת הקבלה. וכך כתב בענין גדול המקובלים לפני האר"י הקדוש רבי משה קורדוברו, הרמ"ק, בספרו היסודי "פרדס רימונים" [שער ח´ פרק כ´]: "כי ענין התעוררות שאנו אומרים, היינו: ההכנה והכסא אל השפע ואל הברכה. ולכן צריך התעוררות מהצדיק התחתון שהוא בעולם הזה, אל השכינה, כדי שיהיה הצדיק כסא ומעון אל שפע הנשפע אל העולם הזה מן השכינה, ובזכותו יושפע אל התחתונים. ואז השכינה כסא ומעון אל התפארת [הספירה הכוללת ההשפעות העליונות] והשפע נשפע. אמנם כאשר אין שפע נשפע מן השכינה אל התחתונים מפני שאין לה כסא ומעון בעולם הזה, אז השפע מסתלק ממנה" וכו´.
כלומר, הרמ"ק מלמד אותנו שעיקר העבודה שהיא התעוררות מלמטה ומעוררת את השפע מלמעלה נעשית ע"י הצדיק. וממילא ברור איזו זכות יש לנו שהקב"ה איפשר לנו להתקשר בצדיק ולהיכלל בתוצאות המבורכות של מעשיו - התעוררות השפע העליון שיורד לעולם הזה. וממילא ברור גם מדוע היצר הרע עושה הכל להרחיק את בני העולם מההתקשרות לצדיקים הגדולים האמת המסוגלים להמשיך את הענינים העצומים האלה.

ה.
בכתבי האר"י [שער הכוונות, הקדמה לדרושי חג הסוכות] מובא שבימי ראש השנה ויה"כ מתקיים חלקו הראשון של הפסוק "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" [שיר השירים ב´ ו´]. שאז, בימי הדין, אנו עוסקים בעבודות הקדושות של המתקת הדין (המרומז תמיד בשמאל, בעוד החסד הוא הימין). ואח"כ, ע"י כל התיקונים הקדושים שהמשכנו בימי הדין והתשובה, אנו זוכים לקיום "וימינו תחבקני", התעוררות החיבוק והאהבה בישיבת הסוכה (שאז כביכול אנחנו יושבים ב"תוך" החיבוק של השי"ת, הסוכה הקדושה), וממשיכים את שמחת ניסוך המים, וההלל השלם, שהוא השפעת החסדים והשפע לעולם הזה בחג הסוכות שממנו הברכה לכל יושבי העולם לכל השנה.

ו.
ובליקוטי מוהר"ן מ"ח מסביר רבינו רבי נחמן שעיקר ההתגלות של הענין הנפלא הזה (גילוי החיבוק והאהבה בסוכה) מתגלה ע"י תפילה בכוח. כי כאשר האדם מתגבר על כל המניעות והקושיות והעצלות, ומגלה מתוכו את כוח הדבקות בתפילה בכל כוחו אז הוא מגלה בתוך עצמו את ההתעוררות מלמטה, שבאמת ובעצם היא בעצמה ההתעוררות מלמעלה. וכמו שרבינו מסביר שם שאמירת התפילה בכח מגלה את הענין הנסתר של "כ"ח אתוון דעובדא דבראשית" (עשרים ושמונה אותיות שבפסוק הראשון בבראשית) ועשרה מאמרות שבהם נברא העולם מקבלים כח מהאותיות האלה שכוחן מתגלה בתפילה בכוח.

ז.
ולסיכום נוכל לחזק את עצמנו מחדש בענין התפילה. שאפילו כאשר אנשים פשוטים כמונו מתגברים להתפלל בשמחה בכל כוחינו בהתקשרות לצדיק, נעשה מתפילתנו תיקון עצום של גילוי ההתעוררות העליונה להשפעת השפע לנו ולעולם.
מפני שכאשר אומרים את דיבורי התפילה בכוח ובקול, בנעימות ובניגון ובשמחה - אז מרגישים באמת אהבה גדולה לקב"ה, וגם אהבתו אלינו מתגלה בפועל ממש. והמילים הקדושות של התפילה שמאירות בנפשנו הן בעצמן ה"חיבוק" שהקב"ה מחבק אותנו בימינו-בחסדו.

ואם כן, חג הסוכות הוא הזמן המתאים לקשר את עצמנו לעבודה הנפלאה הזו מחדש: לומר את התפילות, ההלל, וההושענות כפי שהדריך אותנו רבינו רבי נחמן - ולהמשיך עלינו ועל כל העולם שפע של חסדים וברכה, אמן כן יהי רצון.

חג שמח לכולם.</span></span>

ועל-כן כל מצוות הד' מינים,הם במיני עץ-
זוהי בחינת התאחדות המלכות,שנא' ביחזקאל
(גם הפטרת "ויגש",יחזקאל לז',טז')-
"ואתה קח לך עץ אחד וכתב עליו ליוסף
עץ אפרים וכו',וקח עץ אחד וכו'והיו לאחדים בידך"
כי ע"י התאחדות הד' מינים,נכללים ביחד
ב' הממלכות,שזהו בחינת כלליות העצה,
שתהיה שלימה ולא חלוקה
כי הכל אחד!

כי סוכה היא בחינ' שרש העצה,
בחינ''אמא דמסככא על בנין'(זהר ח"ג רנה)
שמשם שרש העצה,
ואח"כ לוקחין הד' מינים ומנענעין
בהם בכל הו' קצוות וממשיכין העצה
השלמה לתוך הלב,כדי שנדע איך
להתנהג בכל דבר,כי אנו יודעים
שבכל הששה קצוות למעלה ולמטה
ובד' רוחות העולם,בכולם נמצא השם ית',
ולית אתר פנוי מניה-
ע"כ בכל מקום שנפלנו לשם,
יש לנו גם שם עצה איך לשוב משם.
(ליקוטי הלכות,או"ח,סכה ז')

בס"ד

הזהר הקדוש מביא את הפסוק
"כל האזרח מישראל ישבו בסוכות",
אזרח-לשון זריחה
שכל מי שזורחת אצלו בחי' ישראל יכול לשבת בסוכה,
ומי שלא זורחת אצלו בחי' ישראל אינו שייך לסוכה.
אומר הזהר שז' ימי סוכות מקבילים לז' ענני הכבוד.
זאת אומרת שהבחינה העיקרית של הסוכה שהיא הסכך,
זוהי בעצם אותה הבחינה של העננים שמהותם גם כן צל,
כי הם מסתירים את אור השמש.
"צילא דמהימנותא" – צל האמונה!
וכי האמונה היא צל? הרי היא אור!?
ביחס לידיעה, האמונה היא צל
ולמה?
כי רק כך יש בחירה חופשית יקוימו תורה ומצוות שלא על מנת לקבל תמורה
מפני שעל ידי כך יש שמירה שהנבראים יקיימו את התו"מ לא לתועלת עצמם.
"צילא דמהימנותא" – הצל שבא כתוצאה מכך שההנהגה חייבת להיות בדרך האמונה.
לכן כתוב
"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"

בס"ד

הגאון מוילנה והחיד"א מציינים שמבנה הסוכה
המסמלת את הגנת ה',
והדינים בנוגע למספר דפנותיה,
מרומזים בצורת האותיות של המילה -סכה

ס- אות סגורה מכל הכיוונים, מסמלת סוכה בעלת ארבע דפנות
כ- אות בעלת שלש דפנות,שאפשר להסתפק בשלש דפנות.
ה- מבטאת את ההלכה,שאם נעשו הדפנות כהלכה,די בשתי דפנות שלמות ובחלק מן הדופן השלישית.

ביטוי נוסף לקשר שבין 'הימים הנוראים' לחג הסוכות מוצאים כדלהלן:

ראש-השנה:

הסכך שעל הסוכה מורכב משלוש אותיות: ס, כ, ך.

ס- בגימטריה = 60, כנגד 60 התקיעות שתוקעים בראש-השנה.

כ- בגימטריה = 20, כנגד 20 השברים שתוקעים בראש-השנה,

כ- בגימטריה = 20, כנגד 20 התרועות שתוקעים בראש-השנה.

יום הכיפורים:

הסוכה היא זכר לענני-הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר.
עיקרו של יום-הכיפורים הוא ענן הקטורת שמקטיר הכוהן הגדול
בקודש-הקודשים. ענני-הכבוד נמשכים מענן הקטורת.

שבעת הימים:

שבעת הימים שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים כוללים את כל ימי השבוע.
יום ראשון בשבוע שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים מתקן, בעבודת התשובה,
את כל ימי ראשון של השנה כולה. יום שני שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים
מתקן את כל ימי שני של השנה כולה, וכן הלאה.
שבעה ימים אלו של עבודת התשובה מקבילים לשבעת הימים של חג-הסוכות,
אלא שבסוכות עבודת ה' היא מתוך שמחה,
ועל-ידם נמשכת שמחה לכל ימי השבוע של השנה הבאה כולה.

והאות ס' עצמה שהיא
אות 'סומך נופלים'(ס' יצירה)-
נכתבת-
סמך-
ס-סלח
מ-מחל
כ-כפר.

בס"ד


<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color:green'>על-ידי מצוות נטילת לולב ומיניו, הינו על-ידי קיום כראוי של מצוות לולב בימי חג הסוכות, זוכים לדעת אמיתית, לדעת באמת שמלוא כל הארץ כבודו. היינו שזוכים להאמין באמת, שהשם יתברך מצוי בכל מקום ועם כל אדם, רואה תמיד את מעשי האדם, שומע תמיד כל דיבור שיוצא מפיו ויודע מחשבותיו. וכשזוכרים כל זאת באמת, בודאי נזהרים מאוד מעשות רע, הן במחשבה הן בדיבור הן במעשה. על ידי מצוות נטילת לולב כראוי זוכים לדעת ולההאמין, שאלוקותו יתברך מצויה אפילו בכל לשונות הגויים. הינו שכאשר מקשיבים ללשונות הגויים, שומעים בהם רמזים רבים של מוסר ומתעוררים ליראת שמיים, כידוע מהבעל שם טוב הקדוש זכרונו לברכה, ומעוד אנשי אמת, שהתעוררו ליראה ולאהבה דקדושה, על ידי כמה מילים מלשונות הגויים. גם על ידי המצווה הנזכרת למעלה, זוכים להתקרב לה' יתברך אפילו מהמקומות הרחוקים ביותר, וזוכים לקשר את הדעת האמיתית אל הלב, וזוכים לאהוב את השם יתברך באהבה אמיתית. גם זוכים להרגיש את אור האמת של הצדיקים שהם נעלמים ומכוסים מן העולם, ואור האמת שבתורה שהוא גנוז מן העולם, ועל ידי זה מתרבה השלום בעולם.

</span></span>

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color:green'>בעזרתו יתברך,

על ידי מצוות סוכה זוכין לשפע אלוקי, שהוא בחינת רוח הקדש, הינו שזוכין להשיג שכל גדול, שהוא בחינת מקיפין של המח, שהוא בחינת השכל שבא לאדם בלא שום הקדמה, אלא על ידי שפע אלוקי, שכל עבודת האדם בעולם הזה הוא בשביל זה כדי שיזכה להשיג המקיפין, שהם עיקר שעשוע עולם הבא.

ליקוטי עיצות

</span></span>

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color:blue'> >=@בס"ד


מחר הושענא רבה- התחנה הסופית של כל הימים הנוראים ,מרבים מאוד בתפילות ותחנונים כי הוא סיום נא` ימים שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה - והכל הולך אחר החתום , ביום זה צריך לעשות תשובה והיות שזה האושפיזין של דוד המלך - מומלץ לקרוא את כל ספר התהילים כל הלילה ,

שמחת תורה - מצוה גדולה להרבות בשמחה לכבוד התורה הקדושה,

סגולה ליראת שמים - בשמחת תורה לשים בצד חתיכות חלה , לייבש אותם , לעשות צנימים ולהקפיא , לאכול אותם בשבת הגדול לפני פסח,

מצוה לצלם ולשכפל לזיכוי הרבים
:, </span></span>

בס"ד

ביתו של אדם הוא מבצרו" מבטא את האדם,
את חוסנו, ואת התא המשפחתי שגר בתוכו.
ממנו האדם יוצא ואליו הוא שב.
וכל בית מעוצב ומשקף את החיים בו.
בית – ביטחון.
מקור חום וקשר קבוע.

בסוכות אנו מצווים לצאת מה"בית"
מאותו הביטחון במימד הפיזי שהוא מקנה לנו
כדי לטעום חווית "גלות",שלא ירום ליבנו
"תודעת סוכה" נועדה לחבר אותנו לביטחון נפשי פנימי
שאינו קשור לארבע קירות
אומר דוד המלך
ת